המגמה לפסיכולוגיה ניסויית, קוגניציה ומוח
 
התכנית לקוגניציה ומוח מבוססת על קבוצת חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון העוסקים במגוון  של נושאים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, נוירופסיכולוגיה ופסיכוביולוגיה. נושאים אלה כוללים את הבסיס הקוגניטיבי והנוירואנטומי של תהליכי תפיסה, קשב, קריאה, למידה, זכירה, חשיבה, קבלת החלטות, בקרה קוגניטיבית, עיבוד נומרי, סינסטזיה והנדסת אנוש. התכנית מאפשרת התנסות מחקרית הן בדגש מחקרי/תיאורטי והן בדגש מעשי, הבאים לידי ביטוי בסוג ההתנסות המעשית ובהרכב הקורסים שהתלמיד חייב בהם. ההתנסות המחקרית במסגרת המסלול תכלול עבודה במעבדות המחקר באוניברסיטה. העבודה במעבדות מכוונת הן  להבנת תהליכים קוגניטיביים והן להבנת הקשר בין התנהגות/קוגניציה ותפקוד ומבנה המוח.
ההתנסות המעשית במסגרת ההדגש היישומי תכלול התנסות ביחידות שונות של מחקר יישומי.  מבנה הקורסים יקבע אישית לכל תלמיד בהתיעצות עם ראש המסלול.

במסגרת תואר שני בפסיכולוגיה ניסויית: קוגניציה ומוח, ניתן להגיש מועמדות להדגש מדעי הנתונים בפסיכולוגיה. בהדגש זה ירכשו הסטודנטים יכולות וידע במדעי הנתונים (Data Science), וילמדו כיצד ליישם ידע זה בתחום הפסיכולוגיה לפרטים נוספים בהרחבה.
 
  
תחומי עיסוק
  
פרופ' נחשון מירן

חוקר את התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס של תהליכי וויסות עצמי הכוללים גמישות מחשבתית, את היכולת לזכור את המידע הנדרש לביצוע המשימה בזמן הביצוע, את היכולת לעכב נטיות מחשבה ותגובה שאינן תואמות את דרישות המצב ואת היכולת לווסת את עוצמת התגובה הרגשית בהתאם לדרישות המצב. הוא חוקר בין השאר אוכלוסיות שאצלן יכולות הויסות פגועות כגון הפרעת קשב והפרעות אישיות.



פרופ' אמריטוס למחקר אבישי הניק

חוקר מערכות קוגניטיביות העוסקות בעיבוד מידע נומרי, עיבוד מילים, קשב, וסינסטזיה. בכל  תחומים האלה אני חוקר את הקשרים בין מוח להתנהגות באוכלוסיות נורמליות או אוכלוסיות שלהן פגיעה נרכשת (למשל, פגיעה מוחית) או פגיעה התפתחותית (למשל, ליקוי למידה בחשבון). המעבדה שלי עושה שימוש בטכניקות מחקר התנהגותיות והדמיה מוחית (למשל fMRI).​

פרופ' גליה אבידן

חקר הבסיס הקוגניטיבי והמוחי של תהליכי תפיסה של מידע חושי חיצוני (כגון פרצופים, עצמים) ומידע גופני, פנימי (כגון סיגנלים פיסיולוגיים שמקורם בקיבה והבנת הגורמים  הסובייקטיביים המשפיעים על תהליכי תפיסה כגון ניסיון קודם, אישיות, ומצב גופני, רגשי ונפשי. המחקר מתבצע באמצעות שילוב הדמיה מוחית תפקודית (fMRI) ומדדים התנהגותיים ופיסיולוגיים וכן, היבטים חישוביים המאפשרים ניתוח של תבניות הקישור בין אזורי מוח שונים ביחס להתנהגות ויכולות אינדיבידואליות.​

פרופ' קסלר יואב

המחקר במעבדה שלי עוסק בשני נושאים מרכזיים:
א. הק​שר בין זיכרון העבודה לבין בקרה קוגניטיבית: האופן שבו מתבצעת בקרה קוגניטיבית על זיכרון העבודה (working memory), ובאופן שבו תוכן זיכרון העבודה משמש לבקרה על התנהגות.
ב. קוגניציה של קבוצות. איפיון תהליכים קוגניטיביים ברמת הקבוצה, ולא רק ברמת הפרט. למשל, מהי קיבולת זיכרון העבודה הקבוצתית, האם קיימים תפקודים ניהוליים (executive functions) קבוצתיים, ומהם המאפיינים (למשל, מגבלות קיבולת, תהליכי קבלת החלטות) שלהם.​

פרופ' אורה קופמן
My primary research interest is the effect of stress on emotional regulation and higher order cognitive functions. I have been focusing on two aspects: a) neurodevelopmental effects of stress, with an emphasis on interactions with the cholinergic system and b) the effects of stress on executive function tasks in humans. 
פרופ' אמריטוס יוסף צלגוב

למידה אנושית, רכישת מיומנות ואוטומטזציה של ביצוע, בעיקר בתחומים כמו קוגניציה נומרית ודו לשוניות. מודעות והקשר בינה לבין מיומונות. תחומי עניין נוספים:פסיכומטריקה ומתודולוגיה של מחקר חברתי.​

פרופ' חגית כהן

תחומי המחקר שלי הם: מודלים התנהגותיים בבעלי-חיים וחקר המוח, נוירוביולוגיה של זיכרון ולמידה, נוירוביולוגיה של סטרס ומחלות נילוות, פלסטיות מוחית, פסיכופרמקולוגיה.

פרופ' אילן דינשטיין

תחומי עניין עיקריים: התפתחות המוח בילדים עם אוטיזם ובעיות התפתחותיות אחרות. המחקר כולל שימוש בשיטות הדמיה (MRI וEEG): השוואת מבנה ותפקוד המוח בין פעוטות וילדים עם אוטיזם לעומת קבוצות ביקורת תוך דגש על תפקוד המערכות הסנסוריות והמוטוריות.

פרופ' צבי גנאל

תחומי מחקר עיקריים: תפיסה ופעולה וויזואלית, תפיסת פרצופים, הבסיס הנוירואנטומי וההתנהגותי לתפיסת אובייקטים, זיכרון וויזואלי, תהליכים קשביים.

פרופ' אנדראה ברגר

פסיכולוגית התפתחותית נוירו קוגניטיבית. מתעניינת בהתפתחות קוגניטיבית נורמטיבית וחריגה. רוב
המחקרים עוסקים בהתפתחות של פונקציות ניהוליות והשפעתן על היכולת של ילדים לוויסות עצמי, כולל
וויסות אמוציונלי. חוקרת את ההשפעה המשולבת של גורמים מולדים (למשל טמפרמנט) וסביבתיים (למשל
יכולת הויסות העצמי של האם עצמה) הקובעים את ההבדלים הבין-אישיים בין ילדים שונים בתפקודים אלה,
המנבאים הסתגלות בבית הספר והישגים אקדמיים וחברתיים. המחקרים על התפתחות חריגה עוסקים
בסינדרומים כגון ADHD, סינדרום האלכוהול העוברי, ועוד. שיטות המחקר שלי משלבות שיטות מעבדתיות
כולל מדידה של פעילות מוחית אלקטרופיזיולוגיות (EEG/ERP) ודיווחי הורים.

ד"ר טליה שדה

המעבדה לזיכרון ושכחה עוסקת בחקר הבסיס הנוירו-קוגניטיבי של זיכרון אפיזודי: היכולת האנושית לעשות מסע מנטלי בזמן ולחוות מחדש חוויות מהחיים (לדוג‘, בת\בר המצווה שלנו, שיחה עם חברה).

אנו מחפשים תשובות לשאלות כמו: מדוע אנו שוכחים דברים שפעם זכרנו? האם ואיך מושפע הזיכרון מתהליכים מוחיים קודם ללמידה? כיצד מאורגן המידע הנשמר בזיכרון כך שנוכל לשלוף אותו באופן יעיל?

המעבדה עושה שימוש בניסויים התנהגותיים ובניסויי הדמיה.

ד"ר תמר קולודני

חוקרת לקויות נוירו-התפתחותיות ואוכלוסיות מגוונות-עצבית, בדגש על אוטיזם ו-ADHD והקשר ביניהם. המחקר עוסק בתפקודים שנמצאים בבסיס הלקות – תפקוד חברתי ופונקציות קשביות, בהתאמה, וגם באתגרים אחרים שקיימים לעיתים קרובות באוכלוסיות האלה, כולל קשיי שינה ורגישות סנסורית. המחקר מתבצע תוך שימוש במגוון של שיטות הדמיה (structural and functional MRI, diffusion, MR spectroscopy) וחקר קשרים בין הנתונים המוחיים לבין התנהגות, כפי שהיא נמדדת בניסויים במעבדה ועל פי דיווחים על התנהגות בחיי היומיום.