​​​​אדם מקליד על מכשיר כתיבה ישן

ללמוד תואר ששווה אלף מילים

השפה היא הפשטה מורכבת מאין כמוה של מערך הסימנים שאנחנו תופסים ומתארים בעזרתו את העולם ומבטאים בו מחשבות ורגשות. בגלל תפקידה המרכזי בכל פעולת תקשורת אנושית, מחיזור ועד מסע בחירות, מהצטרפות לרשימת תפוצה ועד קניות בשוק, השפה היא גם מרכז עצבים תרבותי המרשת את כל זירות החברה. 

כמו כל שפה, העברית עשירה בדקויות וברבדים המיוחדים לה. חשבו למשל על ניסוחו התמציתי והיבש של החוק המקראי, על שיחם התוסס והמפותל של מדרשי חז"ל ושל הדיונים התלמודיים, על כתיבתו הצלולה של רמב"ם ועל סיפוריו עתירי המשחק של עודד בורלא – ומנינו כאן רק מעט מן המעט ורק את הספרות היפה שבפרוזה, ועליה אפשר להוסיף את הגוונים המרובים של העברית המדוברת ושל השתקפותה בכתיבה, בעיקר באינטרנט. 

גם קיומה של העברית בכתב במשך מאות שנים לצד שפות יהודיות, כגון הערבית היהודית והיידיש, ושיבתה לחיים מלאים החל בסוף המאה התשע-עשרה הופכים אותה לעשירה וייחודית – כר פורה לשאלות מחקריות ותרבותיות.

המחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מבקשת להתעמק במכלול ההיבטים של העברית ובמקומה בקרב הלשונות שבסביבתה. אנחנו, אנשיה, מסורים להוראה ולמחקר ומקדישים להם זמן ומרץ בהתרגשות ובהנאה. אף על פי שכל אחד מאתנו מתמקד בהרכב אחר של תחומי לימוד, כולנו מתעניינים בהיבט האנושי של העברית ואחיותיה – בבני האדם הדוברים והכותבים ובגורמים הפסיכולוגיים, החברתיים, הגאוגרפיים והטכנולוגיים המניעים אותם.​   

 

​
הצג הכל
הסתר הכל