הכירו את הסטודנטים עם השילובים המפתיעים והמיוחדים ביותר
רוב האנשים העומדים בפני ההחלטה של בחירת תחום לימודים לתואר ראשון מתלבטים בין כמה אפשרויות ולבסוף בוחרים את התחום שנראה להם המעניין או הפרקטי ביותר לקריירה העתידית שהם מתכננים.
אבל מה קורה כאשר התחומים שהכי מעניינים אתכם ללמוד הם שונים כמעט לחלוטין? איך מכריעים בין הראש ללב בבחירת התואר כאשר גם הצד הריאלי וגם הצד ההומני שלכם זועקים לתשומת לב? הכירו את הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שלא הסכימו לוותר על החלום ובעידוד האוניברסיטה בחרו בשילוב תחומים יוצא דופן במיוחד, במסגרת לימודי התואר הראשון. צילומים: דני מכליס.
גל סופר | סטודנט לרפואה ודוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל
הלב והמקצוע לא חייבים להתנגש זה בזה, כך מלמד אותנו גל בן ה-26, שנמצא עמוק בשנה השישית של לימודי הרפואה תוך שהוא מתפתח בכיוון אקדמי נוסף: "מגיל 12 מצאתי את עצמי מתעניין בתורות נסתר ובספרי כישוף. העניין הזה מעולם לא נעלם, והלך והתגבר עם השנים.
בגיל 20 התחלתי את לימודי הרפואה במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל, ולאחר שלוש שנות לימוד החלטתי לקחת את העניין שלי בספרי כישוף צעד אחד קדימה. בעצת מי שהם כיום המנחים שלי בדוקטורט, נרשמתי ללימודי תואר שני במחלקה למחשבת ישראל. לאחר התואר השני לא יכולתי לעזוב את המחלקה המדהימה הזאת, וגם לא את העניין המחקרי שלי, אז המשכתי ללימודי דוקטורט במקביל ללימודי הרפואה".
"השילוב בין לימודי רפואה (שסיומם ממש מעבר לפינה) למחקר של ספרי כישוף", אומר גל במודעות מלאה, "אינו השילוב השכיח ביותר. למרות שאפשר לחבר בין השניים דרך ההיסטוריה של הרפואה, אני משתדל דווקא לנתק ביניהם. היתרון המרכזי בשילוב בין רפואה למחקר במדעי הרוח, אך ממש לא היחיד, הוא שהפוטנציאל הטמון בשילוב כזה עצום והאופן בו תחום אחד תורם ללימודים בתחום השני, גם כאשר השניים מנותקים זה מזה, גדול מכדי שיהיה ניתן לפספס".
נועה שרביט | סטודנטית למדעי המחשב ואומנות
רוב האנשים נוהגים לחשוב שהעולם מחולק לאנשים ריאליים ולאנשים הומניים ושאי אפשר להיות גם וגם. אז הכירו את נועה שרביט, שבחרה לשלב לימודי תואר ראשון במדעי המחשב עם חטיבה משנית באומנות:
"בחרתי ללמוד מדעי המחשב כי התעסקתי מעט בתכנות בצבא ותמיד עניין אותי להבין לעומק מה אני עושה ובעיקר לצאת עם מקצוע בסופו של דבר. אך עם כל האהבה לתחום הריאלי, עוד בתיכון התאהבתי בהיסטוריה של האומנות, בראי הנפש של האמן אשר באה לידי ביטוי ביצירותיו, ורציתי ללמוד עוד מזה.
מה שדמיינתי כלימודים במדעי במחשב לפני בתואר, התברר במהלכו כשונה. התואר מאוד מתמטי ודרכו גיליתי מחדש את אהבתי למתמטיקה. הלימודים פיתחו אצלי סקרנות, הצורך להבין איך תהליכים קורים, והעמקה בהם לבד לאחר הלימודים לימדו אותי גם שיעור איך ללמוד לבד. אך מעבר לכל, מאחר והלימודים אינטנסיביים וקשים, התפתחה אצלי תחושת המסוגלות. האתגרים העומדים בפניי בלימודים שונים בכל תואר. מצד אחד, תואר מאוד מתמטי ואינטנסיבי שמתחבר לצד הריאלי שלי. ומצד שני, תואר הומני, אשר מציב אותי בפני טקסטים ארוכים ויצירות שונות ומפתח אצלי גם את הצד ההומני.
אני לא חושבת שיש חיבור ישיר בין שני העולמות, אך השילוב הזה מרחיב את עולמי ופותח לי את התיאבון ללמוד. ואם נודה באמת, אם לא הייתי בוחרת בחטיבה באומנות, לא הייתי מפנה זמן בלו"ז הצפוף. כך שמסגרת הלימודים "מחייבת" אותי למעשה לפנות זמן למשהו שאני אוהבת."
יונתן קפלן | סטודנט ללימודי קוגינציה ומדעי המוח וספרויות זרות ובלשנות
"כל פעם שאני אומר מה אני לומד, עונים לי בתגובה: מעניין ממש! אבל איך זה קשור?" מספר לנו יונתן בן ה-27 שהדרים לבאר שבע מהיישוב חרוצים. תשובתו מדגישה את חשיבות העניין והסקרנות: "שפות עניינו אותי מאז ומתמיד ותוך כדי למידת שפות עלו בי כל מיני שאלות כמו איך המוח שלנו תופס, לומד ומייצר שפה? איפה נשמרות המילים? האם השפה שאני מדבר משפיעה על האישיות שלי ואם כך אז כיצד למידת שפה חדשה תשפיע?".
הרבה שאלות כאלו, נטולות מענה, הובילו את יונתן לשילוב המפתיע שמייחד אותו בין חבריו בלימודים: "חיפשתי שילובים שייקנו לי כלים ניתוחיים ומעשיים בהיבטים פילוסופים ופסיכולוגיים כדי להתמודד עם השאלות האלו. כמובן שלאחר שנה של לימודים עוד לא הגעתי לתשובות שאני מחפש, אבל כן יותר ויותר שאלות צפו ונחשפתי ליותר תת-נושאים שעניינו אותי בתוך הקומפלקס המורכב של היכולת הלשונית של האדם". "הכי מעניין", מסכם יונתן, "זה לשמוע בלשנים מדברים על מוח ומדעני מוח מדברים על בלשנות".
נדב זקס | משלב לימודי רפואה עם לימודי תואר ראשון בהנדסה
לפעמים שני התחומים שמעניינים אתכם כן קשורים אחד לשני אבל קשה להאמין שאפשר לשלב ביניהם במסגרת התואר הראשון. נדב זקס, בן 26 ממבשרת ציון, יודע שהרבה מהאנשים שישמעו מה הוא בחר ללמוד יחשבו שהוא משוגע על כל הראש והוא אפילו מסכים איתם. ככה זה כשאתה בין הסטודנטים הבודדים בארץ שמנסים באומץ רב להגשים את חלומה של כל אימא – ילד שהוא גם רופא וגם מהנדס.
אורכו של המסלול שנדב בחר הוא לא פחות משמונה שנות לימוד, כאשר הוא לומד במקביל לתואר M.D. ברפואה ולתואר B.Sc. בהנדסה ביו-רפואית: "השאלה הראשונה שתמיד שואלים אותי היא כמובן "למה". זה באמת נשמע מאוד קשה על הנייר אבל זה פחות מורכב בפועל. רוב המהנדסים חושבים על עבודה בהייטק מיד לאחר התואר, והתואר המשולב שלי נראה מאוד ארוך בהשוואה לכך. דווקא הסטודנטים לרפואה, שיודעים שמצפה להם תקופת הכשרה ארוכה, פחות נרתעים כשהם שומעים על המסלול. מההיכרות שלי אני יודע שעולם הרפואה הוא שילוב בין אנשים מוכשרים לציוד רפואי איכותי. השילוב שבחרתי שכולל את רכישת הידע הרפואי ואת רכישת הידע בתכנון ובניית הציוד הדרוש, יוצר משהו מאוד חזק."
דניאל ליטווק | סטודנט לפיזיקה ולפילוסופיה
דניאל ליטווק ידע מאז ומתמיד שהוא מעוניין ללמוד פיזיקה ופילוסופיה, והוא גם מסביר כי ישנה נקודת השקה ברורה בין שני התחומים:
"מאז שאני זוכר את עצמי הייתי סקרן כלפי תכלית ואופן הפעולה של דברים. תמיד היו לי תהיות קיומיות ושאלות מדעיות. אני חושב שסקרנות זו תכונה מולדת. מה שמושך אותי בשני התחומים הוא היכולת להשביע אפילו במעט את הסקרנות הקיימת בי. היכולת לשפוך אור על המציאות ולהבין אותה יותר טוב. אני חושב שאדם שמבין את המציאות לעומק מגשים את התכלית שלו יותר טוב והופך לאדם טוב יותר.
בעיניי החיבור בין התחומים קיים. התהייה והניסיון לענות על השאלות, הן הפילוסופיות והן הפיסיקליות מגיעים מאותו מקום בנפש (לפחות אצלי), ולמעשה ההבדל בין התחומים הוא רק בפרקטיקה. שאלות רבות אשר יש להן כיום תשובות מדעיות, היו בעבר שאלות פילוסופיות ואם נשים בצד את הכלים הטכנולוגים שיש לנו לחקור באמצעותן את המציאות אנחנו נשארים עם תחום אחד - פילוסופיה, ועם הכלי היחיד שלה- השכל. אותן דמויות שאני לומד עליהן כחלוצי הפילוסופיה נלמדות גם בצד השני של האוניברסיטה כחלוצי הפיסיקה והמתמטיקה.
אני מרוצה מההחלטה ללמוד את התחומים הללו. התואר אמנם לא קל, אבל לא הייתי רוצה ללמוד תואר אחר. אני חושב שזה יאפשר לי להיות אדם טוב יותר, ובהיבט הפרקטי - גישה לתחומים רבים ורבגוניות שלדעתי מאפיינת את דרישות הכישורים בעולם החדש."
