​​​​

שאלות בנוגע לקבלה לתואר שני

1)    מהו ממוצע הציונים שעליי לעמוד בו במחלקה לפסיכולוגיה בכדי שאוכל להגיש בקשה לקבלה לתואר שני?

המידע קיים באתר: https://in.bgu.ac.il/humsos/psych/Pages/GradCandInfo.aspx

          ​​1.1) אם ישנו ממוצע שעליי לעמוד בו במחלקה/ות הנוספות איתם אני משלב את התואר?

הדרישה היא לממוצע 85 בתואר באופן כללי, אין דרישה ספציפית לממוצע בחוג השני לבדו.

2)    מהו מבחן המתא"ם?

בחינת המתא"ם היא בחינה פסיכומטרית ארצית למיון מועמדים לתואר שני בפסיכולוגיה. את כל הפרטים על הבחינה ניתן למצוא באתר המרכז הארצי לבחינות שעורך את הבחינה: https://www.nite.org.il/other-tests/mitam/

באוני' בן גוריון, במגמות הניסויית והחברתית אין צורך בציון מתא"ם.

2.1) שמעתי שציון 100 הוא אינו ציון טוב במבחן, מדוע?

 ציון 100 הוא הציון הממוצע בבחינת המתא"ם. המגמות השונות קובעות ציון סף. זה כתוב באתר: https://in.bgu.ac.il/humsos/psych/Pages/GradCandInfo.aspx

 ציון הסף יכול להשתנות בין המגמות ויכול להשתנות משנה לשנה, על פי הנתונים של שנה מסוימת.

2.2) מהו הציון שעליי לקבל במבחן המתא"ם בכדי להתקבל לתואר שני בכלל ובבן גוריון בפרט?

זה תלוי במגמה הספציפית: https://in.bgu.ac.il/humsos/psych/Pages/GradCandInfo.aspx

2.3) שמעתי שייתכן ולא יקראו לי לראיון למרות שאני עומד ברף הציונים וזאת משום שהאוניברסיטאות מזמנות את המועמדים בעלי ציון המתא"ם הגבוה ביותר ובהתאם למכסה מסויימת, האם זה נכון?

במגמות בהן יש ביקוש מאד גבוה, קובעים חתך על פי ציוני מתא"ם. זה יכול להשתנות משנה לשנה, בהתאם לציוני המועמדים/ות באותה השנה. לגבי פסיכולוגיה קלינית למשל, אכן, לרוב יש פער של כ-15-20 נקודות בין סף המועמדות הפורמלי לבין הסף שיאפשר באמת זימון לראיון, עקב ריבוי מועמדים. הכל מפורט באתר המחלקה (תחת תפריט "למועמדים").

2.4) מהו קורס אופ"ק? האם אני חייב לעבור את הקורס בכדי להירשם למבחן המתא"ם?

קורסי הכנה למתא"ם או לכל בחינה אחרת אינם מוכרים על ידי האוניברסיטאות. מבחינת המחלקה, בוודאי שאין הכרח להשתתף בקורס כזה. בחינת המתא"ם מבוססת​ על הידע הנלמד בתואר הראשון.

2.5) האם ישנם סטודנטים שהתקבלו לתואר השני מבלי לעבור את קורס אופ"ק?

אין לאוניברסיטאות מידע על קורסי הכנה. אולי יש מידע כזה למרכז הארצי לבחינות.

מהו מכתב המלצה מעשי?

המלצה מהשדה היא המלצה הנכתבת ע"י אדם מתוך המקצוע הטיפולי, שסיפק לסטודנט.ית הדרכה או מענה מקצועי דומה, או היה אחראי על הסטודנט.ית בעבודה/התנסות/התנדבות בסטינג טיפולי. בעת הגשת מועמדות למגמה הקלינית או ההתפתחותית, רצוי שהמקצוע של הממליץ יהיה כמה שיותר קרוב לעולם הפסיכולוגיה הטיפולי (למשל, פסיכולוג קליני, התפתחותי, עו"ס, פסיכיאטרית). 

3.1) היכן ניתן להתנדב בכדי לזכות במכתב המלצה? 

בכל עמותה או מקום שמאפשרים לסטודנטים לתואר ראשון להתנדב או לעבוד עם אוכלוסיות רגישות ולקבל הדרכה כלשהי (פרטנית או קבוצתית). למשל: התנדבות במחלקה סגורה בבית החולים הפסיכיאטרי, עבודה בעמותות כגון "אנוש", חונכויות ביחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך, עבודה ביחידה להפרעות אכילה לנוער, עבודה עם ילדים עם הפרעות התפתחותיות, ועוד. ישנם גם סטודנטים אשר מבצעים התנסות בשדה דרך קורס שקיים במחלקה בשנה ג'. מה שחשוב זה שיהיה איש או אשת מקצוע טיפולי שמדריכים אתכם באופן סדיר ותדיר ויוכלו לכתוב לכם המלצה בבוא העת.

3.2) האם ישנה חשיבות לבחירת מקום ההתנדבות? 

לא, כל עוד היא עונה על התנאים שצוינו למעלה.

3.3) האם ישנה חשיבות למשך תקופת ההתנדבות שלי במקום? 

כן. צריך שיעבור זמן משמעותי על מנת שהמדריך/כה יכירו אתכם ויוכלו לכתוב לכם המלצה. למשל, כדאי שתעבור לפחות חצי שנה עד למועד כתיבת ההמלצה.

3.4) מי רשאי לכתוב מכתב המלצה? 

רצוי שהמקצוע של הממליץ יהיה כמה שיותר קרוב לעולם הפסיכולוגיה הטיפולית (למשל, פסיכולוג קליני, פסיכולוג התפתחותי, עו"ס, פסיכיאטר).

3.5) האם ישנה חשיבות למעמדו או שמו של הממליץ בעמדת הקבלה לתואר השני? 

ככל שהאדם קרוב יותר לתחום של פסיכותרפיה, כך הוא או היא יוכלו לתת יותר מידע רלוונטי עבורנו. מעבר לכך, לא.

3.6) מתי כדאי לי להתחיל להתנדב בכדי לקבל מכתב המלצה בזמן? 

כאמור, יש לעשות את החישוב כך שתהיה תקופת זמן משמעותית בה המדריך/כה מכירים אתכם לפני שתבקשו מהם לכתוב לכם​ המלצה.

3.7) שמעתי על קורס בחירה בפסיכולוגיה בשם "התנסות בשדה", האם הקורס פתוח לכלל הסטודנטים? והאם אוכל להשיג דרכו המלצה מעשית? 

​​ניתן להשיג דרכו המלצה מעשית, אך לצערנו, אין בו מספיק מקומות כדי להספיק לכלל הסטודנטים – הביקוש רב מההיצע.

4)    מהו מכתב המלצה מחקרי?

זהו מכתב שנכתב על ידי חוקר/ת שהנחה/הנחתה את המועמד/ת במחקר ויכול/ה להעיד על יכולות של המועמד/ת שרלבנטיים לעבודה מחקרית לאור ההתנסות המחקרית, כמו חשיבה וניתוח, תכנון מחקר, חשיבה ביקורתית, עבודה עצמאית, עבודה בצוות, מחויבות ועוד. זה יכול להיות בעקבות מחקר מודרך במעבדה או מרצה סדנא (סמינר) שהנחה אתכם בעבודה הסמינריונית בשנה ג'.

4.1) האם ניתן לקבל מכתב המלצה מחקרי ממעבדה בה עבדתי בתשלום?

      כן.

4.2) האם ישנה חשיבות למעמדו או שמו של הממליץ בעמדת הקבלה לתואר השני?

יש בעיקר חשיבות לתוכן – למה שכתוב על ההתנסות המחקרית עצמה. יש חשיבות גם למידת ההיכרות של  כותב/ת ההמלצה עם המועמד/ת – מישהו/י שבאמת יכולים/ות להעיד על טיב העשייה המחקרית של המועמד/ת.

4.3) האם ניתן לקבל המלצה מחקרית מאדם שאינו מהמחלקה לפסיכולוגיה?

     כן.

4.4) האם המלצה ממרצה מהסדנא/סמינר נחשבת פחות מהמלצה ממרצה במעבדה בה שימשתי כעוזר מחקר?

     כאמור, יש בעיקר חשיבות להיכרות ולמעורבות. יש סטודנטים/ות שיכולותיהם המחקריות באו לידי ביטוי יותר בסדנה מאשר במחקר מודרך ולהיפך. 

4.5) כמה זמן עליי לעבוד כעוזר מחקר או לחקור בסדנא/סמינר לפני שאוכל לבקש המלצה מחקרית?

זה מאד משתנה בין המעבדות והחוקרים/ות. וזה גם מאד תלוי בסוג ההתנסות. ישנן התנסויות קצרות טווח אבל מאד אינטנסיביות. לשם כתיבת המלצה יש צורך בכמה שיותר עדויות ליכולות מחקריות, ולכן רצוי שהכתיבה תיעשה לאחר שהוגשה מטלה אקדמית כלשהי, אך תוכלו לבדוק זאת מראש עם הממליץ הפוטנציאלי הספציפי.

5)    במידה ואיני עומד באחד הקריטריונים, האם ניתן בכל זאת להגיש מועמדות למחלקה?

ניתן לפנות עם עם הסבר מנומק לועדת חריגים.

5.1) האם אי פעם התקבלו אנשים לתואר שני כשאינם עומדים בחלק מהקריטריונים?

כן, לאור החלטה של ועדת חריגים.

6)    מה עליי להכין לראיון לקראת התואר השני?

לראיון עם המנחה המדורג/ת, כדאי להיזכר בהתנסויות המחקריות מהתואר הראשון, להתעניין במחקרים של אותו/ה חוקר/ת.

לראיון למגמות הטיפוליות עם מראיינים שאינם המנחה הפוטנציאלי אין צורך להכין שום דבר מיוחד.

6.1) שמעתי על קורסים פרטיים שמכינים מועמדים לקראת הראיון והליך הקבלה לתואר השני, האם עליי לעבור קורס שכזה בכדי להתקבל לתואר השני?

האוניברסיטה אינה מכירה בקורסי הכנה.

6.2) האם ישנם סטודנטים שהתקבלו לתואר השני מבלי לעבור קורסים שכאלו?

האוניברסיטה אינה מכירה בקורסי הכנה. לשם קבלה לתואר שני אנו ממליצים להיעזר בכישורים הטבעיים שלכם ולהיות עצמכם.

7)    מהי דינמיקה קבוצתית?

אם השאלה מתייחסת לתהליך הקבלה לתואר שני, באוני' בן גוריון דינמיקה קבוצתית אינה חלק מתהליך הקבלה.

8)    מהו שלב דירוג המוסדות?

עם סיום תהליך המיון, יש לדרג את המוסדות אליהם רשומים. הסבר ניתן למצוא כאן: http://psychologymatch.org/

8.1) האם דירוג המוסדות יכול להשפיע על סיכויי הקבלה?

הדירוג שאתם מדרגים איננו נתון שעובר לאוניברסיטאות ולכן לא יכול לפגוע בכם בשום צורה. מבחינה זו, אין שום השפעה על סיכויי הקבלה, וההמלצה היא לדרג על פי העדפתכם האמיתית. יחד עם זאת, בהסתכלות מערכתית, כמובן שהדירוגים של המועמדים משפיעים בסופו של דבר על תמונת הקבלה הכללית. סיכויי הקבלה של מועמד X למסלול כלשהו תלויים במספר המועמדים/ות שדורגו על ידי המסלול כמועמדים רצויים לקבלה, מספר המקומות הפנויים באותו המסלול, ומספר המועמדים/ות שדרגו את המסלול בדירוג גבוה. אם המסלול היה מעוניין לקבל את מועמד Y אך הלה העדיף תכנית אחרת, אליה התקבל, זה יכול לפנות מקום עבור מועמד X. אבל אלה לא נתונים שקיימים למועמדים או לתוכניות/אוניברסיטאות השונות, אלא הם נשארים חסויים במערכת השיבוץ.

8.2) האם עליי לדרג את המוסדות גם במגמות שהם לא קליניות (כגון פסיכולוגיה חברתית,קוגניטיבית וכו')?

כן.

9)    האם עליי לפרסם מאמר בשביל להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה?

פרסום מאמר בתואר הראשון הוא הישג יוצא דופן ואינו מהווה תנאי לקבלה לתואר שני.

10) האם עליי לעבור טיפול פסיכותרפי בכדי להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית? זהו איננו תנאי קבלה פורמלי, אך זה יכול להיות רלוונטי במקרים מסוימים.

11) האם העובדה שאני מתכננת לבנות משפחה ולהיכנס להיריון עלולה להשפיע על קבלתי לתואר השני?

לא. זה גם בניגוד לחוק.

12) האם ישנה חשיבות למקום בו השלמתי את התואר הראשון בעמדת הקבלה לתואר השני?

לא, כל עוד עומדים בכל שאר הקריטריונים. אם התואר הראשון נלמד במכללה, תלוי מה תוכנית הלימודים במכללה כוללת. אם היא אינה מקבילה לתוכנית הלימודים באוני', ניתן במגמות המחקריות לדרוש לימודי השלמה.

13) מהם סיכויי הקבלה לתואר השני? כמה אנשים בערך מתקבלים מתוך כמה אנשים שמגישים מועמדות?

זה מאד משתנה ממגמה למגמה ומשנה לשנה. כיום, יש הרבה מאד תוכניות לתואר שני במוסדות רבים, שנוספו בשנים האחרונות. לכן, אנחנו מאמינים/ות שרוב המועמדים/ות שמעוניינים/ות בכך, מתקבלים/ות ללימודים.​