המחלקה לפסיכולוגיה - מנחים למגמה הניסויית: קוגניציה ומוח לשנת תשפ"ב:

הצג הכל

הסתר הכל

פרופ' גליה אבידן

המחקר שלי מתמקד באספקטים קוגניטיביים ומוחיים של תהליכי תפיסה. אנו רגילים לחשוב על תהליכים אלה בהקשר של מידע שמגיע מגירויים שמקורם בסביבה החיצונית לנו (כגון פרצופים, עצמים). בהתאמה לכך, עיקר המחקר בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים עוסק בעיבוד של גירויים חיצוניים, בעוד התחום של חקר התפיסה של תהליכים פנימיים גופניים, ויסצראלים (interoceptive perception) והשפעתם, מצומצם בהרבה. עיבוד מידע חושי, חיצוני או פנימי, הינו תהליך דינמי, המושפע מיחסי הגומלין בין מאפייני הגירוי עצמו, בשילוב גורמים רבים סובייקטיביים וביניהם ניסיון קודם, אישיות, ומצב גופני, רגשי ונפשי. אני חוקרת את יחסי הגומלין המרתקים הללו באמצעות שילוב הדמיה מוחית תפקודית (fMRI) ומדדים התנהגותיים ופיסיולוגיים. כמו כן, המחקר משלב היבטים חישוביים המאפשרים ניתוח של תבניות הקישור בין אזורי מוח שונים ביחס להתנהגות ויכולות אינדיבידואליות. במחקר משתתפים נבדקים בריאים, לצד נבדקים עם ליקויים נוירו-פסיכולוגים ספציפיים.

יצירת קשר : דוא"ל: galiaa@bgu.ac.il

אתר המעבדה http://avidangalia.wixsite.com/visual-perception

פרסומים אחרונים:

Rosenthal G, Sporns O, Avidan G. Stimulus Dependent Dynamic Reorganization of the Human Face Processing Network. Cereb Cortex. 2017;27(10):4823-34.
Rosenthal G, Tanzer M, Simony E, Hasson U, Behrmann M, Avidan G. Altered topology of neural circuits in congenital prosopagnosia. Elife. 2017;6.
Krill D, Avidan G, Pertzov Y. The Rapid Forgetting of Faces. Frontiers in psychology. 2018;9:1319.
Mardo E, Avidan G, Hadad BS. Adults' Markers of Face Processing Are Present at Age 6 and Are Interconnected Along Development. Perception. 2018;47(10-11):1002-28.
Rosenthal G, Avidan G. A possible neuronal account for the behavioural heterogeneity in congenital prosopagnosia. Cogn Neuropsychol. 2018;35(1-2):74-7.
Rosenthal G, Levakov G, Avidan G. Holistic face representation is highly orientation-specific. Psychon Bull Rev. 2018;25(4):1351-7.
Rosenthal G, Vasa F, Griffa A, Hagmann P, Amico E, Goni J, et al. Mapping higher-order relations between brain structure and function with embedded vector representations of connectomes. Nat Commun. 2018;9(1):2178.
Shalev L, Paz R, Avidan G. Visual aversive learning compromises sensory discrimination. J Neurosci. 2018;38(11):2766-79.
Holzinger Y, Ullman S, Harari D, Behrmann M, Avidan G. Minimal recognizable configurations elicit category-selective responses in higher order visual cortex. J Cogn Neurosci. 2019;31(9):1354-67.
Avidan G, Behrmann M. Spatial integration in normal face processing and its breakdown in congenital prosopagnosia. Annual Review of vision science. 2020;Accepted.
Levakov G, Kaplan A, Yaskolka Meir A, Rinott E, Tsaban G, Zelicha H, et al. Neural correlates of future weight loss reveal a possible role for brain-gastric interactions. Neuroimage. 2020;224:117403.
Levakov G, Rosenthal G, Shelef I, Raviv TR, Avidan G. From a deep learning model back to the brain-Identifying regional predictors and their relation to aging. Hum Brain Mapp. 2020;41(12):3235-52.
Pertzov Y, Krill D, Weiss N, Lesinger K, Avidan G. Rapid forgetting of faces in congenital prosopagnosia. Cortex. 2020;129:119-32.
Freud E, Stajduhar A, Rosenbaum RS, Avidan G, Ganel T. The COVID-19 pandemic masks the way people perceive faces. Scientific reports. 2020;In Press.

תלמידי מחקר:

גדעון לבקוב – איפיון רשת עיבוד הפנים המוחית בבני אדם באמצעות שיטות חישוביות מתקדמות

קרן לסינגר – איפיון רשת הפנים המוחית בבני אדם לאורך ההתפתחות

שירה גנור – הקשר בין מערכת העיכול לבין פעילות מוחית

פרופ' אנדראה ברגר

אני מתעניינת בעיקר בשני תחומים: הראשון הוא תהליכי בקרה, כגון גילוי טעויות, ניהול קשבי ושליטה מעכבת, והשפעתם על יכולת וויסות עצמי. התחום השני של מחקרים שלי הוא בבסיס המוקדם של ייצוגים כמותיים ושל קוגניציה נומרית.

אני חוקרת את הנושאים האלה גם מבחינת התפתחות תקינה וגם בהתפתחות חריגה (למשל ב-ADHD, FAS, וכד'), החל מן הינקות ועד הבגרות. כך, חלק מן הפרויקטים נעשים על אוכלוסיית מבוגרים (סטודנטים) וחלקם מתמקדים בילדים באוכלוסיות ייחודיות יותר.

שיטות המחקר שלי כוללות הן שיטות מעבדתיות התנהגותיות והן שיטות אלקטרופיזיולוגיות
EEG/ERP.

אתר המעבדה: http://www.deverplab.com/

יצרת קשר: טלפון במשרד: 08-6428504, ד. אלקטרוני: andrea@bgu.ac.il

פרסומים נבחרים:

Berger, A., Shmueli, M., Lisson, S., Ben-Shachar, M.S., Lindinger, N.M., Lewis, C.E., Dodge, N.C., Molteno, C.D., Meintjes, E.M., Jacobson, J.L., and Jacobson, S.W.(2019). Deficits in arithmetic error detection in infants with prenatal alcohol exposure: an ERP study. Developmental Cognitive Neuroscience, 40. https://doi.org/10.1016/j.dcn.2019.100722

Ben-Shachar, M.S., Shmueli, M.,, Jacobson, S.W., Meintjes, E.M., Molteno, C.D., Jacobson, J.L., & Berger, A. (in press). Prenatal alcohol exposure alters error detection during simple arithmetic processing: An EEG study. Alcoholism: Clinical and Experimental Research.

Dayan, A., Berger, A., & Anholt G.E. (in press). Early Cognitive Processes in OCD: An ERP Study. Journal of Affective Disorders, 246, 429-436.‏ doi:10.1016/j.jad.2018.12.109

Dayan, A, Anholt, G. E., & Berger, A. (in press). Affordances, Response Conflict and Enhanced-Action Tendencies in Obsessive-Compulsive Disorder: An ERP Study. Psychological Medicine.

Feldman, A., Oscar-Strom, Y.,Tzelgov, J., & Berger, A. (2019). Spatial–numerical association of response code effect as a window to mental representation of magnitude in long-term memory among Hebrew-speaking children. Journal of Experimental Child Psychology, 181, 102-109.

Einziger, T., Zilberman-Hayun, Y., Atzaba-Poria, N., Auerbach, J.G., Arbelle, Sh., & Berger, A. (2019). How Important Is Early Home Environment in the Prediction of Attention-Deficit Hyperactivity Disorder in Adolescence: The Protective Role of Early Cognitive Stimulation. Infant and Child Development, e2138.

Shimoni, E., Berger, A., & Eyal, T. (2019). Priming Pride Promotes Delay of Gratification. Motivation and Emotion, 43(5), 786–802.

Lavro, D., Ben Shachar, S. M., Saville, C. W., Klein, C., & Berger, A. (2018). Testing the Bottleneck Account for Post-Error Slowing Beyond the Post-Error Response. Biological Psychology,138, 81-90.

Lavro, D., Levin, D., Klein, Ch., & Berger, A. (2018). Response Time Distribution Parameters Show Posterror Behavioral Adjustment in Mental Arithmetic. Acta Psychologica, 186, 8-17.

Einziger, T., Levi, L., Zilberman-Hayun, Y., Auerbach, J.G., Atzaba-Poria, N., Arbelle, Sh., & Berger, A. (2018). Predicting ADHD symptoms in adolescence from early childhood temperament traits. Journal of Abnormal Child Psychology, 46(1), 265-276.

Auerbach, J. G., Zilberman-Hayun, Y., Atzaba-Poria, N., & Berger, A. (2017). The Contribution of Maternal ADHD Symptomatology, Maternal DAT1, and Home Atmosphere to Child ADHD Symptomatology at 7 Years of Age. Journal of Abnormal Child Psychology, 45, 415-427.

Dayan, A., Berger, A., & Anholt G.E. (2017). Enhanced Action Tendencies in Obsessive-Compulsive Disorder: An ERP Study. Behaviour Research and Therapy, 93, 13-21.

Farbiash, T., & Berger, A. (2016). Brain and behavioral inhibitory control of kindergartners facing negative emotions. Developmental Science, 19(5), 741–756.

Shimoni, E., Eyal, T., Asbe, M., & Berger, A. (2016). Too proud to regulate: The differential effect of pride versus joy on children's ability to delay gratification. Journal of Experimental Child Psychology,141, 275-282.

Lavro, D., & Berger, A. (2015). The cost of errors: Perceived error detection in dual-task conditions. Acta Psychologica, 158, 1-7.

Mesika, D., Tzur, G., & BergeI, A. (2014). Electrophysiological evidence for automatic processing of erroneous stimuli. Neuropsychologia, 59, 85-92.

Farbiash, T., & Berger, A. (2015). Brain and behavioral inhibitory control of kindergartners facing negative emotions. Developmental Science.

Berger, A., Alyagon, U., Hadaya, H., Atzaba-Poria, N., & Auberbach, J. (2013). Response inhibition in preschoolers at familial risk for ADHD: A behavioral and electrophysiological stop-signal study. Child Development, 84(5),1616-1632.

Berger, A. (2011). Electrophysiological evidence for numerosity processing in infancy. Developmental Neuropsychology,36(6),668-681.

Berger, A. (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Washington, DC: American Psychological Association.

Tzur, G., Berger, A., Luria, R., & Posner, M. I. (2010). Theta synchrony supports Weber-Fechner/Steven's Law for error processing, uniting high and low mental processes. Psychophysiology, 47, 758-766.

Auerbach, J.G., Atzaba-Poria, N., Berger, A., Landau, R., Arbelle, S., Raz, Y., & Ebstein, R. (2010). Dopamine risk and paternal ADHD symptomatology associated with ADHD symptoms in four and half-year-old boys. Psychiatric Genetics, 20(4), 160-165.

Tzur, G. & Berger, A. (2009). Fast and slow brain rhythms in rule/expectation violation tasks: Focusing on evaluation processes by excluding motor action. Behavioural Brain Research, 198, 420-428.

Berger, A., Tzur, G., & Posner, M. I. (2006). Infant brains detect arithmetic errors. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America (PNAS), 103(33), 12649-12653.

תלמידי מחקר נוכחיים נבחרים:

מתן בן שחר, דוקטורנט - מהירות עיבוד ואינטליגנציה Mattan S. Ben-Shachar (matanshm@post.bgu.ac.il)

צליל אטצינגר, דוקטורנטית - תורשה וסביבה בנבוי שונות תוך נבדקית בקרב מתבגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות tzlile@post.bgu.ac.il

סבטה ליסון, מ.א. - למידה מטעויות? svetal@post.bgu.ac.il

מיכאל שמואלי - עיבוד נומרי אצל מתבגרים שהיו חשופים לאלכוהול בעוברות mickey.shmueli@gmail.com

פרופ' אילן דינשטיין

במעבדה אנו חוקרים את מבנה ופעילות המוח בקרב ילדים ובוגרים עם אוטיזם תוך שימוש בשיטות הדמיה הכוללות EEG ו MRI. העבודה במעבדה כוללת עיבוד תמונה ועיבוד אותות תוך שימוש בשיטות חישוביות מתקדמות ותכנות ב MATLAB. מטרת המחקר להבין מה שונה במוחותיהם של ילדים ובוגרים שמפתחים אוטיזם בכדי ליצור שיטות דיאגנוזה ופרוגנוזה חדשות..

יצירת קשר

ד. אלקטרוני: dinshi@bgu.ac.il

טלפון במשרד: 08-6428766

פרסומים אחרונים

1. Ayelet Arazi, Gal Meiri, Dor Danan, Analya Michaelovski, Hagit Flusser, Idan Menashe, Ariel Tarasiuk, Ilan Dinstein. Reduced sleep pressure in young children with autism. Sleep. 2019

2. Liora Manelis, Gal Meiri, Michal Ilan, Hagit Flusser, Analya Michaelovski, Michal Faroy, Orly Kerub, Ilan Dinstein, Idan Menashe. Language regression is associated with faster early motor development in children with autism spectrum disorder. Autism Research. 2019.

3. Orna Tzischinsky, Gal Meiri, Liora Manelis, Asif Bar-Sinai, Hagit Flusser, Analya Michaelovski, Orit Zivan, Michal Ilan, Michal Faroy, Idan Menashe, Ilan Dinstein. Sleep disturbances are associated with specific sensory sensitivities in children with autism. Molecular Autism. 2018.

4. Shlomi Haar, Sigal Berman, Marlene Behrmann, Ilan Dinstein. Anatomical abnormalities in autism? Cerebral Cortex, 2014.

תלמידי מחקר

איילת ארזי (קוגניציה ומוח) – בדיקת מבנה המוח בילדים עם אוטיזם על ידי MRI

מיכל אילן (פסיכולוגיה) – בדיקת היכולות ההתנהגותיות של ילדים עם אוטיזם ומעקב אחר שינויים לאורך זמן.

ניצן גבאי (פסיכולוגיה) – זיהוי ילדים עם אוטיזם שמשתפרים על פני זמן לעומת אלו שמתדרדרים.

מרינה עיני (הנדסה ביורפואית) – זיהוי אוטומטי של הבדלים בדיבור של ילדים עם אוטיזם על סמך הקלטות מחדר האבחון.

פרופ' צבי גנאל

המחקר במעבדתי מתמקד בתהליכי תפיסה ויזואלית, ובפרט, בתפיסה של עצמים ופרצופים. חלק נרחב מהמחקר הנוכחי במעבדתי עוסק בהבדלים בין תפיסה ויזואלית ושליטה ויזואלית של פעולה. שתי פונקציות וויזואלית אלו ידועות כמתווכות על ידי מערכות מוחיות נפרדות. כיווני מחקר אחרים עוסקים בהבדלים בתפיסה בין אוכלוסיות שונות תוך שימוש בכלים כמו אשליות וויזואליות לחקר הייצוגים המעורבים בתהליכי התפיסה. קו מחקרי זה יכול להיות מורחב לחקר הבדלים בין אישיים בהיבטים שונים ולחקר הדינאמיקה של תפיסה ופעולה בילדות ובזקנה. כמו כן, אני חוקר במעבדתי תחומי תוכן אחרים כגון תפיסת פרצופים והבעות פנים ותפיסת מזון באוכלוסייה נורמלית ובהפרעות אכילה.

דואר אלקטרוני : tganel@bgu.ac.il

פרסומים מייצגים:

1. Ozana, A. & Ganel, T. (in press). Weber's law in 2D and 3D grasping. Psychological Research.

2. Ganel, T., & Goodale, M.A. (in press). Still holding after all these years: An action-perception dissociation in patient DF. Neuropsychologia,

3. Zitron-Emanuel, N., & Ganel, T. (in press). Food deprivation disrupts normal holistic processing of domain-specific stimuli. Psychological Research.

4. Zitron-Emanuel, N., & Ganel, T. (2018). The effect of food deprivation on human resolving power. Psychonomic Bulletin & Review, 25, 455-462.

5. Ganel, T., & Goodale, M.A. (2018). The effects of smiling on perceived age defy belief. Psychonomic Bulletin & Review, 25, 612-616.

6. Ozana, A., Berman, S., & Ganel, T. (2018). Grasping trajectories in a virtual environment adhere to Weber's law. Experimental Brain Research, 236, 1775-1787.

7. Zitron-Emanuel, N., & Ganel, T. (2018). Food deprivation reduces the susceptibility to size-contrast illusions. Appetite, 128, 138-144.

8. Namdar, G., Algom, D., & Ganel, T. (2017). Dissociable effects of stimulus range on perception and action. Cortex.

9. Ganel, T., Namdar, G., & Mirsky, A. (2017). Bimanual grasping does not adhere to Weber's law. Scientific Reports, 7:6467

10. Namdar, G., Ganel, T., & Algom, D (2016). The extreme relativity of perception: A new contextual effect modulates human resolving power. Journal of Experimental Psychology: General, 145, 509-515.

11. Namdar, G., Avidan, G., & Ganel, T. (2015). Effects of configural processing on the spatial resolution for face features. Cortex, 72, 115-123.

12. Ganel, T. (2015). Smiling makes you look older. Psychonomic Bulletin & Review, 22, 1671-1677.

13. Freud, E., & Ganel, T. (2015). Visual control of action directed to two-dimensional objects relies on holistic processing of object shape. Psychonomic Bulletin & Review, 22, 1377-1382.

14. Freud, E., Ganel, T., & Avidan, G. (2015). Impossible expectations: fMRI adaptation in the lateral occipital complex (LOC) is modulated by the statistical regularities of 3D structural information. Neuroimage, 122,188-194.

15. Ganel, T., Freud, E. & Nachshon, M. (2014). Action is immune to the effects of Weber's law throughout the entire grasping trajectory. Journal of Vision, 14, 1–11.

16. Namdar, G., Tzelgov, J., Algom, D., & Ganel, T. (2014). Grasping Numbers: Evidence for Automatic Influence of Numerical Magnitude on Grip Aperture. Psychonomic Bulletin & Review, 21, 830–835.

17. Tanzer, M., Freud, E., Ganel, T., & Avidan, G. (2013). General-holistic impairment in congenital prosopagnosia: Evidence from Garner's speeded-classification task. Cognitive Neuropsychology, 30, 429-445.

18. Hadad B. S., Avidan, G., & Ganel, T. (2012). Functional dissociation between perception and action is evident early in life. Developmental Science, 15, 653-658.

19. Ganel, T., Chajut, E., & Algom, D. (2008). Visual coding for action violates fundamental psychophysical principles. Current Biology, 18, R599-601.

20. Ganel, T., Tanzer, M., & Goodale, M. A. (2008). A double dissociation between action and perception in the context of visual illusions: Opposite effects of real and illusory size. Psychological Science, 19, 221-225.

21. Ganel, T., & Goshen-Gottstein, Y. (2004). Effects of familiarity on the perceptual integrality of the identity and expression of faces: The parallel-route hypothesis revisited. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 30, 583-597.

תלמידי מחקר

נועה ציטרון (פסיכולוגית שיקומית) – תפיסת גודל מזון בהפרעות אכילה.

אביעד אוזנה (מגמת קוגניציה ומוח) – אחיזה באובייקטים ווירטואליים.

גל נבון (קלינית) – השפעת תהליכי מודעות על הקשר בין תפיסה לפעולה.

פרופ' אבישי הניק

המחקר במעבדה שלי מקיף מערכות קוגניטיביות המתמודדות עם עיבוד נומרי, עיבוד מילים, קשב (מרחבי וסלקטיבי) וסינסטזיה. כמו כן, אנו חוקרים בקרה (וויסות) קוגניטיבי כולל בקרה על תהליכים אמוציונאליים. בכל התחומים האלו אנו מעוניינים בקשר בין מוח להתנהגות, הן בנבדקים נורמליים והן בנבדקים בעלי פגיעה מוחית. בשנים האחרונות המחקר שלנו התרחב לנבדקים הסובלים מליקויי למידה (בעיקר דיסקלקוליה התפתחותית), והקשר בין מאפיינים של אישיות להבטים שונים של המערכת הקוגניטיבית. אנו עושים שימוש בשיטות מחקר התנהגותיות, לצד טכניקות הדמיה מוחית, כגון fMRI (functional Magnetic Resonance Imaging) וERP (Event Related Potenrials).

אתר המעבדה:

http://in.bgu.ac.il/en/Labs/CNL/Pages/CNL.aspx

פרסומים אחרונים

Weinbach, N., Kalanthroff, E., Avnit, A., & Henik, A. (2015). Can arousal modulate response inhibition? Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition, 41, 1873–1877.

Weinbach, N., Shofty, I., Gabay, S., & Henik, A., (2015). Endogenous temporal and spatial

orienting: Evidence for two distinct attentional mechanisms. Psychonomic Bulletin & Review, 22, 967–973. DOI 10.3758/s13423-014-0750-y

Cohen, N., Margulies, D. S., Ashkenazi, S., Schaefer, A., Taubert, M., Henik, A., Villringer, A., Okon-Singer, H. (2016). Using executive control training to suppress amygdala reactivity to aversive information. NeuroImage, 125, 1022-1031.

Cohen, N., Moyal, N., Lichtenstein-Vidne, L., & Henik, A. (2016). Explicit vs. implicit emotional processing: The interaction between processing type and executive control. Cognition and Emotion, 30, 325-339. DOI: 10.1080/02699931.2014.1000830

Cohen, Z. Z., & Henik, A. (2016). Effects of numerosity range on tactile and visual enumeration. Perception, 45, 83-98.

Gabay, S., Kalanthroff, E., Henik, A., & Gronau, N. (2016). Conceptual size representation in ventral visual cortex. Neuropsychlogia, 81, 198-206.

Gliksman, Y., Itamar, S., Leibovich, T., Melman, Y., & Henik, A. (2016). Automaticity of conceptual magnitude. Scientific Reports, 6: 21446. DOI: 10.1038/srep21446 (2016)

Leibovich, T., Vogel, S. E., Henik, A., & Ansari, D. (2016). Asymmetric processing of numerical and non-numerical magnitudes in the brain: an fMRI study. Journal of Cognitive Neuroscience, 28, 166-176.

Rinaldi, L., Di Luca, S., Henik, A., & Girelli, L. (2016). A helping hand putting in order:

Visuomotor routines organize numerical and non-numerical sequences in space. Cognition, 152, 40-52. http://dx.doi.org/10.1016/j.cognition.2016.03.003

תלמידי מחקר

ד"ר שרון נפרסטק – ספירה ומערכת המספרים הייצוגית (0523-472024) shronn@bgu.ac.il

ד"ר דניאלה אייזנברג – הזדקנות ושליטה קוגניטיבית (0525-014014) aisenber@bgu.ac.il

ירדן גליקסמן – דיסקלקוליה (055-6622414( yarden.gliksman@gmail.com

זהירה כהן – ספירה על אצבעות (050-6867526( zahiraci@gmail.com

גל דדון – מודעות ושליטה קוגניטיבית (050-7515293( gal_azaria1@walla.com

אבישי הניק 0528795877 henik@bgu.ac.il

פרופ' נחשון מירן

השאלות העיקריות הנחקרות במעבדה שלי בשנים האחרונות כוללות: 1. כיצד אנו נעשים מודעים לחוויה הרגשית שלנו. בפרוייקט רחב זה אנו מיישמים מודלים מתחום ההחלטות התפיסתיות ומתארים באמצעותן את היווצרות החוויה הרגשית כתוצאה של הצטברות עדויות (בלתי מודעות, ברובן) עד הגעה לסף המודעות. כלי המחקר העיקריים שלנו כוללים שיטות התנהגותיות המתמקדות בזמני תגובה ובמאפייניה האיכותיים של התגובה, מודלים מתימטיים, וקישור בין המודל למדדים מוחיים (EEG בלבד, בינתיים). אנו מתמקדים גם במאפינים נורמטיביים וגם בהבדלים בינאישיים; 2. מהי משמעותם של הבדלים בינאישיים בתפקודים ניהוליים בהתנהלות ביומיום בקרב האוכולוסייה הלא פתולוגית? תפקודים ניהוליים אלו תפקודים קוגניטיביים שמאפשרים תפקוד חברתי מורכב המתבסס על היכולת להשגת מטרות ארוכות טווח והם כוללים היבטים של איפוק, תכנון, זכירת התכנית, וגמישות. המחקר שלנו עוסק כולו בהבדלים בינאישיים בתחום הלא פתולוגי בעיקר, וכולל הם מחקר פסיכומטרי שמטייב את המדדים בהם אנו משתמשים והן בחינת המשמעויות של התפקודים האלו ביום יום, כולל תפקוד תעסוקתי, היכולת להתמיד בדיאטה, תפקודים בינאישיים וכדומה; 3. מהו הבסיס הקוגניטיבי והמוחי ליכולת ליישם באופן מיידי הוראות? אחד הדברים המאפיינים בני אדם במיוחד הוא יכולתנו המרשימה לתאם התנהגות שלנו כקבוצה באמצעות מתן הוראות. יכולת זו אינה טריוויאלית כלל משום שהמדובר בהעברה של מידע סמנטי, כשמה שנדרש מהקולט הוא להפוך מידע זה באופן מיידי למידע פרוצדורלי. במילים אחרות, איננו נדרשים רק להבין את ההוראה, אלא אנו נדרשים גם לפעול על פיה.

פרוייקטים לדוקטורט שמתקיימים כעת במעבדה

אלה גבעון - היווצרות החוויה הרגשית כהצטברות עדויות

גל דניאלי: היווצרות חוויה רגשית ו EEG: גישת הצטברות עדויות לנתונים התנהגותיים ונתוני הדמייה מוחית

דרור גרבי – הבדלים בינאישיים בתפקודים ניהוליים והקשר שלהם לפסיכופתולוגיה

איילת יצחק – יישום של מודל של הצטברות עדויות לזיהוי סוג הרגש הנחווה

תמר בקון – שיפור מדדים של הבדלים בינאישיים בתפקודים ניהוליים, ובחינת הקשר בין תפקודים ניהוליים להתנהלות בינאישית

כמה פרסומים מייצגים מהזמן האחרון:

Givon, E., Itzhak-Raz, A., Karmon-Presser, A., Danieli, G., & Meiran, N. (2019). How does the emotional experience evolve? Feeling generation as evidence accumulation. Emotion.

Karmon-Presser, A., Sheppes, G., & Meiran, N. (2018). How does it “feel"? A signal detection approach to feeling generation. Emotion, 18(1), 94-115.

Gordon, S., Todder, D., Deutsch, I., Garbi, D., Getter, N., & Meiran, N. (2018). Are resting state spectral power measures related to executive functions in healthy young adults?. Neuropsychologia, 108, 61-72.

Verbruggen, F., McLaren, R., Pereg, M., & Meiran, N. (2018). Structure and implementation of novel task rules: A cross-sectional developmental study. Psychological Science, 29(7), 1113-1125.

Cole, M. W., Braver, T. S., & Meiran, N. (2017). The task novelty paradox: Flexible control of inflexible neural pathways during rapid instructed task learning. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 81, 4-15.

Pereg, M., Shahar, N., & Meiran, N. (2019). Can we learn to learn? The influence of procedural working-memory training on rapid instructed-task-learning. Psychological Research, 83(1), 132-146.

פרופ' יוסי צלגוב

תחומי העניין העיקריים שלי הם בשדה של תהליכים פסיכולוגים אוטומטיים, רכישת מיומנות, מודעות. נושאים אלה נחקרים בעיקר בתחומי תוכן של קריאה וקוגניציה נומרית. אני עוסק גם במתודולוגיה וסטטיסטיקה של מחקר פסיכולוגי.

ראו גם: https://www.bgu.ac.il/~tzelgov/

רשימת פרסומים (2008-2012)

1. Cohen-Kadosh, R., Tzelgov, J., & Henik, A. (2008) A synesthetic walk on the mental number line: The size effect. Cognition,106, 548-557

2. Cohen-Kadosh, R., Tzelgov, J. & Henik, A. (2008). A colorful walk on the mental number line: Did you take the right step? Cognition,106, 564-567

3. Ganor-Stern, D., & Tzelgov, J. (2008) Negative numbers are generated in the mind. Experimental Psychology, 55, 157-163

4. Ganor-Stern, D. & Tzelgov, J. (2008). Across-notation automatic numerical processing. Journal of Experimental Psychology: Learning Memory & Cognition, 34, 430-437.

5. Ganor-Stern, D., Pinchas, M., &Tzelgov, J. (2009). Comparing Two-Digit Numbers: The Importance of Being Presented Together Quarterly Journal of Experimental Psychology 62, 444-452

6. Perlman, A. & Tzelgov, J. (2009) Automatic mode of acquisition of spatial sequences in serial reaction time paradigm. Psychological Research, 73, 98-106

7. Tzelgov, J., Ganor-Stern, D. & Maymon-Schreiber, K. (2009) The representation of negative numbers: exploring the effects of mode of processing and notation. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 62, 605-624

8. Tzelgov, J., & Pinhas, M. (2009). In search of nonabstract representation of numbers: Maybe on the right track, but still not there. Behavioral and Brain Sciences, 32, 353-354.

9. Tzelgov, J. & Cohen Kadosh, R. (2009) From automaticity to control in bilinguals. Trends in Cognitive Sciences , 13

10. Kallai, A. & Tzelgov, J. (2009) A generalized fraction: the smallest member of the mental number line. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 35, 1845-1864

11. Tzelgov, J., Ganor-Stern, D. & Maymon-Schreiber, K. (2009) The representation of negative numbers: exploring the effects of mode of processing and notation. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 62, 605-624

12. Tzelgov, J., & Pinhas, M. (2009). In search of nonabstract representation of numbers: Maybe on the right track, but still not there. Behavioral and Brain Sciences, 32, 353-354.

13. Tzelgov, J. & Cohen Kadosh, R. (2009) From automaticity to control in bilinguals. Trends in Cognitive Sciences , 13

14. Kallai, A. & Tzelgov, J. (2009) A generalized fraction: the smallest member of the mental number line. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 35, 1845-1864

15. Perlman, A., Edwards, D., Pothos, E, & Tzelgov, J. (2010) Task-relevant chunking in sequence learning. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 3, 649-661

16. Poznanski, Y. & Tzelgov, J. (2010) What is implicit in implicit artificial grammar learning. Quarterly Journal of Experimental Psychology ,63, 1495-2015

17. Pinhas, M., Tzelgov, J., & Guata-Yaakobi, I. (2010). Exploring the mental number line via the size congruity effect. Canadian Journal of Experimental Psychology. 64, 221-225

18. Ganor-Stern, D., Pinhas, M., Kallai, A, and Tzelgov, J. (2010). A holistic representation of negative numbers will be formed to meet the task requirement. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 63, 1969-1981.

19. Ganor-Stern & Tzelgov, J. (2011) Across-Notation Automatic Processing of Two-Digit Numbers. Experimental Psychology, 58, 147-15

20. Okon-Singer, H., Alyagon, U., Kofman, O., Tzelgov, J., & Henik, A. (2011). Fear-Related Pictures Deteriorate Performance of University Students with High Fear from Snakes or Spiders. Stress, 14 (2), 185-193.

21. Okon-Singer, H., Kofman, O., Tzelgov, J. & Henik, A. (2011). Using International Emotional Picture Sets in Countries Suffering from Violence. Journal of Traumatic Stress, 24(2), 239-242.

22. Kallai, A. & Tzelgov, J. (2012) When meaningful components interrupt the processing of the whole: the case of fractions. Acta Psychologica, 129, 358-369

23. Ben Meir, S., Ganor-Stern, D., & Tzelgov, J. (in press) The Association between Magnitude and Time in Automatic and Intentional Processing, Quarterly Journal of Experimental Psychology

24. Pinhas, M., Tzelgov, J. & Ganor-Stern, D. (in press) Estimating Linear Effects in ANOVA designs: The Easy Way. Behavior Research Methods

25. Pinhas, M., & Tzelgov, J. (in press) Expanding on the Mental Number Line: Zero is Perceived as the "Smallest". Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition

26. Kallai, A.Y., & Tzelgov, J. (in press) The place-value of a digit in multi-digit numerals is processed automatically Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition

תלמיד מחקר

שחר בן מאיר: סדר בזמן ואפקט תואמות הגודל shacharbm@gmail.com (הנחיה משותפת עם ד"ר דנה גנאור-שטרן)

יוליה לוין: המרכיבים של אפקט הסטרופ levinyulia@gmail.com

רונית גולדמן: אפקט קצה אוטומטי בעבוד נומרי ronit_goldman@hotmail.com

בר זוהר: כיוון ציר המספרים אצל קוראי עברית barzohar10@gmail.com

אלכסנדר קרויז: עיבוד זמן וגודל cruise.alexander@gmail.com

אנטל אולגה: מרכיבי הקונפליקט באפקט הסטרופ וזיהויים (הנחיה משותפת עם ד"ר יואלה ברבי) entel@bgu.ac.il

פרופ' אורה קופמן

המחקר שלי מתמקד בגורמים סביבתיים בתקופת ההריון והינקות אשר עלולים לפגוע בהתפתחות חברתית וקוגניטיבית תקינה. נושאי המחקר כוללים:

השפעת חשיפה לכלורפיריפוס, חומר הדברה בשימוש חקלאי, על הסיכון להתנהגות על ספקטרום האוטיסטי ולקויות בלמידה ובהתפתחות הוולד.
השפעת סטרס בתקופת הינקות על התנהגות חברתית ורגשית (דכאון, דומיננטיות) בבגרות. מחקר זה נעשה בשיתוף עם ד"ר מוטי בויקו מה]קולטה למדעי הבריאות.

המחקרים מתבצעים על מכרסמים. חלקם יתבצעו על הקלטות קולות על-קוליות של מכרסמים שכבר בוצעו.

1. Oriel, S. Kofman O. Strain dependent effects of conditioned fear in adult C57Bl/6 and Balb/C mice following postnatal exposure to chlorpyrifos: Relation to expression of brain acetylcholinesterase mRNA. Frontiers in Behavioral Neuroscience, 2015. IF 4.2

2. Lan, A., Kaliman, M., Amram, B., Kofman O. Prenatal chlorpyrifos leads to autism-like deficits in C57Bl6/J mice. Environmental Health. 2017 IF 3.453 Q1 Environmental Health. doi: 10.1186/s12940-017-0251-3.

3. Duek, O., Shahar, G. ,Osher, Y. Kofman, O. Role of self-criticism in reward and punishment probabilistic learning, Personality and Individual Differences, 2018, 134:155-163.

4. Lan, A., Stein, D., Portillo, M., Toiber, D. Kofman, O. Impaired innate and conditioned social behavior in adult C57Bl6/J mice prenatally exposed to chlorpyrifos. Behavioral and Brain Functions, in press 2019 IF 2.449

5. Frank D, Zlotnik A, Kofman O, Grinshpun J, Severynovska O, Brotfain E, Kuts R, Natanel D, Melamed I, Boyko M. Early life stress induces submissive behavior in adult rats. Behavioural Brain Research. IF 3.17;

ד"ר ניב רגב

אני חוקר את התהליכים שעומדים בבסיסן של תופעות חברתיות נפוצות. במילים פשוטות – למה אנחנו מתנהגים כלפי אנשים בעולם באופן בו אנחנו מתנהגים? למה יש התנהגויות שקשה לנו 'להתנער' מהן? מהן ההשלכות של המנגנונים האלה על האופן בו אנחנו תופסים אנשים אחרים ועל הנכונות שלנו לקיים איתם אינטראקציה? תחומי המחקר שנחקרים כרגע באופן פעיל במעבדה כוללים את הנושאים הבאים (אך אינם מוגבלים להם) :

מדוע כל כך קשה לשנות סטריאוטיפים? אנו משערים שחלק מהותי בקושי לשנות סטריאוטיפים נובע מכך שזה 'נעים' לנו כאשר הציפיה שלנו מתממשת. להרגשת ה'נעים' הזו יש השלכות רבות על הפסיכולוגיה של האינדיבידואל, על הייצוג המוחי של הסטריאוטיפ וכן השלכות לטווח רחוק על האופן בו אנו חושבים על העולם.

כיצד אנחנו תופסים חברי קבוצה שונה? קשה לנו לזהות פרצופים של אנשים השייכים לקבוצה אתנית שונה משלנו, ואנו נוטים לייחס להם תכונות דומות. אנו חוקרים את המנגנונים העצביים והמוטיבציוניים שמאפשרים את התופעה הזו.

כדי לענות על שאלות אלו ושאלות קשורות אני עושה שימוש במגוון כלים השאובים ממגוון עולמות תוכן, כולל פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה התנהגותית ומדעי העצב (neuroscience). כלי המחקר כוללים ניסויים ממוחשבים, ניסויי הדמיה מוחית במספר טכניקות (fMRI וכן fNIRS, שיטה שמאפשרת יותר ניידות) ובעתיד גם ניסויים מחוץ למעבדה.

יצירת קשר:

דואר אלקטרוני: reggevn@bgu.ac.il

אתר: https://scmbbgu.wixsite.com/scmblab

פרסומים אחרונים:

1. Reggev, N., Chowdhary, A., Mitchell, J.P. Confirmation of interpersonal expectations is intrinsically rewarding. Under Review. https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.07.19.210757v1

2. Bein, O., Reggev, N., Maril, A. (2020). Prior knowledge promotes hippocampal separation but cortical assimilation in the left inferior frontal gyrus. Nature Communications, 11: 4590.

3. Mækelæ, M. J.*, Reggev, N.*, Dutra, N., Tamayo, R. M., Silva-Sobrinho, R. A., Klevjer, K., & Pfuhl, G. (2020). Perceived efficacy of COVID-19 restrictions, reactions and their impact on mental health during the early phase of the outbreak in six countries. Royal Society Open Science, 7: 200644.

4. Tierney, W., Hardy, J., Ebersole, C. R., Leavitt, K., Viganola, D., Clemente, E. G., Gordon, M., Dreber, A., Johannesson, M., Pfeiffer, T., Hiring Decisions Forecasting Collaboration & Uhlmann, E. L. (In Press). Creative Destruction in Science. Organizational Behavior and Human Decision Processes. [Member of Forecasting Collaboration]

5. Reggev, N., Brodie, K., Cikara, M. Mitchell, J. P. (2020). Human face-selective cortex does not distinguish between members of a racial outgroup. eNeuro, 7, 3,

6. Bein, O.*, Reggev, N.*, Tompary, A. Working with schemas, predicting with schemas. Journal of Neuroscience, 38, 1608-1610.

7. Reggev, N., Sharoni, R., Maril, A. (2018). Distinctiveness benefits novelty (and not familiarity), but only up to a limit: the prior knowledge perspective. Cognitive Science, 42, 103-128.

8. Reggev, N., Bein, O., Maril, A. (2016). Distinct neural mechanisms for conceptual novelty and familiarity. Journal of Cognitive Neuroscience, 28, 1455-1470.

9. Bein, O., Gilead, M., Goshen-Gottstein, Y., Reggev, N., Livneh, N., Maril, A. (2015). Delineating the effect of semantic congruency on episodic memory: the role of integration and relatedness. PLoS ONE 10(2): e0115624.

10. Bein, O., Reggev, N., Maril A. (2014). Prior knowledge influences on hippocampus and medial prefrontal cortex interactions in subsequent memory. Neuropsychologia, 64, 320-330.

11. Reggev, N., Maril, A. and Hassin, R. R. (2012). When two sources of fluency meet one cognitive mindset. Cognition, 124 (2), 256-260.

תלמידים נוכחיים במעבדה:

אריאל אשר – השפעות של מנגנוני תגמול על שימוש בסטיגמה של מחלות ariascher@gmail.com

אביב מוקדי – אישוש והפרכה של ציפיות מהעצמי avivmok@post.bgu.ac.il

נדב חכמוב – תפיסת גיל והשפעה על הערכות רפואיות hachamov@post.bgu.ac.il

שיר פרסר – הבדלים ודמיון בין אישוש תחזיות ואישוש סטריאוטיפים shirpre@post.bgu.ac.il

נוי אזולאי – סטריאוטיפים של קבוצות ותתי-קבוצות חברתיות noyazu@post.bgu.ac.il

ד"ר יואב קסלר

אני פסיכולוג ניסויי. המחקר במעבדה שלי עוסק בשני נושאים מרכזיים:

הקשר בין הזיכרון העובד (working memory) לבין בקרה קוגניטיבית. אנו חוקרים את האופן שבו מתבצעת בקרה קוגניטיבית על התוכן של הזיכרון העובד, ובאופן שבו תוכן הזיכרון העובד משמש לבקרה על התנהגות. בנוסף לתפקידו בשמירת מידע לפרקי זמן קצרים, הזיכרון העובד מכיל את אוסף הייצוגים הנגיש למודעות. על כן, ליכולת לשלוט בתוכן שהוא מכיל יש תפקיד קריטי בקביעת הייצוגים המנטליים המודעים והזמינים לפעולה. עובדה זו עומדת, למשל, בבסיס הקשר שבין הזיכרון העובד (ובפרט היכולת לעדכן ולשנות אותו) לבין פסיכופתולוגיות שונות. המחקר במעבדה עושה שימוש בניסויים התנהגותיים וב-EEG/ERP כדי להבין טוב יותר את המנגנונים המאפשרים בקרה על תוכן הזיכרון העובד, ואת הקשר שביניהם לבין תופעות פסיכולוגיות רחבות יותר.
קוגניציה של קבוצות. נושא מחקר חדש במעבדה עוסק בניסיון לאפיין תהליכים קוגניטיביים ברמת הקבוצה, ולא רק ברמת הפרט. תחת נושא זה, נבחן שאלות כגון – מהי קיבולת הזיכרון העובד הקבוצתי, האם קיימים תפקודים ניהוליים (executive functions) קבוצתיים, מה הקשר בינם לבין אלה של חברי הקבוצה, ומהם המאפיינים (למשל, מגבלות קיבולת, תהליכי קבלת החלטות) שלהם. במסגרת זו אנו חוקרים מדדי ביצוע קבוצתיים, ובפרט זמני תגובה ודיוק של החלטות קבוצתיות, וכיצד הם קשורים לביצוע האינדיבידואלי במטלות אלה, וכן לתופעות הקשורות ב"חוכמת ההמונים".

  יצירת קשר: kesslery@bgu.ac.il
  אתר המעבדה:  www.bgu.ac.il/~kesslery

פרסומים אחרונים:

Rac-Lubashevsky, R., Slagter, H. A., & Kessler, Y. (2017). Tracking real-time changes in working memory updating and gating with the event-based eye-blink rate. Scientific reports, 7(1), 2547.
Kessler, Y. (2018). N–2 repetition leads to a cost within working memory and a benefit outside it. Annals of the New York Academy of Sciences.
Rac-Lubashevsky, R., & Kessler, Y. (2018). Oscillatory Correlates of Control over Working Memory Gating and Updating: An EEG Study Using the Reference-back Paradigm. Journal of cognitive neuroscience, 30(12), 1870-1882.
Yatziv, T., & Kessler, Y. (2018). A two-level hierarchical framework of visual short-term memory. Journal of vision, 18(9), 2-2.

לרשימת כל הפרסומים:

https://scholar.google.com/citations?user=aygeuW8AAAAJ&hl=en
לאתר המעבדה, כולל רשימת תלמידי/ות המחקר ונושאי המחקר העדכניים שלהם/ן: www.bgu.ac.il/~kesslery

ד"ר טליה שדה

המעבדה חוקרת את הבסיס הנוירו-קוגניטיבי של זיכרון אפיזודי: היכולת האנושית לעשות מסע מנטלי בזמן ולחוות מחדש חוויות מהחיים (לדוג‘, בת\בר המצווה שלנו ואפילו את הנסיעה ברכבת הבוקר). יחד עם שותפים בארץ ובקנדה, המחקר שלי מתחיל לתת תשובות לכמה שאלות חשובות, כמו: מדוע אנו שוכחים דברים שפעם זכרנו? האם ואיך מושפע הזיכרון מתהליכים מוחיים קודם ללמידה? כיצד מאורגן המידע הנשמר בזיכרון כך שנוכל לשלוף אותו באופן יעיל?

כדי לחקור נושאים אלה ונושאים אחרים בתחום הזיכרון, אנו עושים ניסויים התנהגותיים (בהם הנבדק יושב מול מחשב ומבצע מטלות), משתמשים בטכנולוגיות הדמיה מוחית (FMRI, EEG), במכשור למעקב אחר תנועות עיניים וכן משווים בין אוכלוסיות שונות (נבדקים צעירים ובריאים,פציינטים עם לקויות זיכרון, מבוגרים, ילדים).

יצירת קשר: tsadeh@bgu.ac.il

פרסומים אחרונים:

Sadeh T., Moran A., Stern, Y. & Goshen-Gottstein Y. A Remember/Know Examination of Free-recall Reveals Dissociative Roles of Item- and Context-Information over Time. Nature Scientific Reports

Sadeh T., Ozubko J.D., Winocur G., & Moscovitch M. Forgetting patterns dissociate between two forms of memory (accepted, Psychological Science)

· Sadeh T., Moran A., & Goshen-Gottstein Y. (2015). When items ‘pop into mind’: Variability in temporal-context reinstatement in free-recall. Psychonomic Bulletin & Review, 22, 3: 779-790.
· Sadeh T., Ozubko J.D., Winocur G., & Moscovitch M. (2014). How we forget may depend on how we remember. Trends in Cognitive Science, 18, 26-36.

תלמידי מחקר:

יוני שטרן - זיכרון לסדר טמפורלי והסדר הטמפורלי של הזיכרון

איילת טיין - שכחה הדרגתית לאורך זמן

דן הולנגה - כיצד תהליכים לפני ואחרי הלמידה משפיעים על ארגון הזיכרון?

מרים דיסין בן-אור - שכחה כתוצאה מהפרעה: מחקר FMRI

אבי גמראן - מדדים סובייקטיבים לארגון המידע בזיכרון לאורך זמן

גלעד בן דויד - זיכרון מרחבי: מחקר תנועות עיניים

פרופ' חגית כהן

מדוע אנשים מסוימים שנחשפים לאירוע דחק אינם יכולים לשכוח את פרטי האירוע ומפתחים תסמיני מחלה כרוניים, בעוד שאחרים "צומחים" ומתחשלים מהחשיפה לאירוע?
מה הופך אדם אחד לרגיש ואחר עמיד לחוויות שליליות? חלק מההבחנות הללו קשורות בהחלט לגורמים פסיכולוגיים תפקודיים, אך נראה כי מידה של נטייה ביולוגית בסיסית ממלאת תפקיד חשוב גם כן. במעבדה שלי, אני מנסה לענות על שאלות אלו, תוך שימוש במודלים בבעלי-חיים.
אני חוקרת תגובות דחק, חרדה, דיכאון ותגובות פוסט-טראומטיות במודלים בבעלי-חיים במטרה ללמוד את המנגנון הנוירוביולוגי המעורב בתסמונות אלו. על מנת להבהיר את התשתית הביולוגית הקשורה לפגיעות (Vulnerability) לעומת עמידות (Resilience) בפני דחק ואפיקים של טיפול מותאם או מניעה, אנו חוקרים גורמים הקשורים למין , שינויים גנטיים, תהליכים פיזיולוגיים, פרמקולוגיים ומורפולוגיים הקיימים לפני, במהלך ואחרי חשיפה לדחק.

נושאי המחקר:

1) מודלים בבעלי-חיים לתסמונת הפוסט-טראומטי ולדיכאון פוסט-טראומטי

2) נוירוביולוגיה של למידה וזיכרון ומחלות זיכרון

3) נוירו-אנדו-פסיכו-פרמקולוגיה

יצירת קשר

ד. אלקטרוני: hagitc@bgu.ac.il

פרסומים אחרונים

Danan D, Matar M, Kaplan Z, Zohar J, Cohen H. Blunted basal corticosterone pulsatility predicts post-exposure susceptibility to PTSD phenotype in rats. Psychoneuroendocrinology, 87:35-42, 2018.
Cohen H, Vainer E, Kaplan, Z, Zohar J, Mathé A.A. Neuropeptide S in the basolateral amygdala mediates an adaptive behavioral stress response in a rat model of posttraumatic stress disorder by increasing the expression of BDNF and the neuropeptide YY1 receptor. European Neuropsychopharmacology, 28, 159–170, 2018.
Canetti D, Gross M, Waismel-Manor I, Levanon A, Cohen H. How Cyber-Attacks Terrorize: Cortisol and Personal Insecurity Jump in the Wake of Cyber Attacks. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking. 20(2). 1-6, 2017.
Zuckerman A, Ram O, Ifergane G, Matar M, Sagi R, Ostfeld I, Hoffman J, Kaplan Z, Sadot O, Cohen H. Controlled low-pressure blast-wave exposure causes distinct behavioral and morphological responses modelling mTBI, PTSD and co-morbid mTBI-PTSD. Journal of Neurotrauma, 34:145–164, 2017.
Hoffman JR, Cohen H, Ostfeld I, Kaplan Z, Zohar J, Cohen H. Exercise Maintains Dendritic Complexity in an Animal Model of PTSD. Medicine and Science in Sports and Exercise. 48(12):2487-2494, 2016.
Manjoch H, Vainer E, Matar M, Ifergane G, Zohar J, Kaplan Z, Cohen H. Predator-scent stress, ethanol consumption and the opioid system in an animal model of PTSD. Behavioral Brain Research, 306, 91–105, 2016.
Koresh O, Kaplan Z, Zohar J, Matar M, Geve A, Cohen H. Distinctive cardiac autonomic dysfunction following stress exposure in both sexes in an animal model of PTSD. Behavioral Brain Research, 308, 128–142, 2016.
Cohen S, Vainer E, Matar M.A, Kozlovsky N, KaplanZ, Zohar J, MathéA.A, CohenH. Diurnal fluctuations in HPA and neuropeptide Y (NPY)ergic systems underlie differences in vulnerability to traumatic stress responses at different zeitgeber times. Neuropsychopharmacology, 40(3):774-790, 2015.

תלמידי מחקר:

הדר מנדזוך – (מגמה קלינית – הנחייה משותפת עם גולן שחר) – ביקורת עצמית ותמיכה חברתית בחשיפה לסטרס – האם אוקסיטוצין מתווך?

אמיתי צוקרמן (מדעי הבריאות) – פגיעת מוחית טראומטית מתונה (mTBI) ותסמונת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD) כתוצאה מפגיעת גל הדף בלחץ נמוך במודל חולדות: מנגנונים נוירוביולוגיים וטיפולים פוטנציאלים.

דור דנן ((מדעי הבריאות) –מתאם בין פעימתיות של קורטיקוסטרון, ותגובות התנהגותיות ואנדוקריניות לאחר חשיפה לדחק במודל חיה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

* בנוסף לחברי הסגל במגמה המפורטים לעיל, ניתן במקרים מסוימים ללמוד במגמה הניסויית ולהיות מונחים על ידי חברי סגל ממגמות אחרות במחלקה. מועמדים המעוניינים באפשרות זו מתבקשים לפנות לראש המגמה, פרופ' נחשון מירן, ולחבר/ת הסגל שעימו/ה ברצונם לעבוד.