רשימת מנחים למגמה החברתית לשנת תשפ"א

המחקר שלי עוסק בחיבור שבין רגשות, מוטיבציה והבנייה ומתמקד בשני תחומים עיקריים:

1. הקשר בין רגשות לבין תהליכי הבנייה ומרחק פסיכולוגי. מעניינת אותי ההבחנה בין רגשות שמערבים פרספקטיבה רחוקה וחשיבה אבסטרקטית (כמו גאווה, אשמה, גועל מוסרי) לבין רגשות שמערבים פרספקטיבה קרובה וחשיבה קונקרטית (כמו שמחה, כעס, גועל פיזי) ואיך הרגשות האלה משפיעים על תהליכים פסיכולוגים שונים. אני חוקרת שאלות כמו מתי רגש עוזר ומתי מפריע להשגת מטרות ושליטה עצמית? אילו רגשות מקדמים שיתוף פעולה בדילמות חברתיות? אילו רגשות חיוביים ספציפיים (כמו גאווה או הנאה) יעילים יותר או פחות לתיקון של רגשות שליליים ספציפיים (כמו אשמה)? אילו אסטרטגיות יעילות ואילו לא לוויסות רגשות מסוגים שונים?

2. קריאת מחשבות: מתי אנשים מדייקים ומתי הם טועים בזיהוי המחשבות והרגשות של אנשים אחרים? אילו אסטרטגיות עוזרות ואילו פוגעות ביכולת שלנו להבין מה אנשים אחרים מרגישים, חושבים ורוצים? המחקר שלי מתמקד בשתי אסטרטגיות לקריאת מחשבות: לקיחת פרספקטיבה (להיות בנעליים של האחר) לעומת קבלת פרספקטיבה (להיות בחוויה של האחר).  אנחנו בודקים דיוק בקריאת מחשבות של אנשים זרים, חברי בקבוצות חברתיות שונות (למשל, יהודים וערבים), וגם בני/בנות זוג.

** בשנה הקרובה אקבל  סטודנטים/סטודנטיות להנחיה.

יצירת קשר:

דואר אלקטרוני: taleyal@bgu.ac.il

רשימת פרסומים: https://scholar.google.co.il/citations?user=14eGkx8AAAAJ&hl=en&authuser=2

פרסומים נבחרים:

Shimoni, E., Asbe, M., Eyal, T., & Berger, A. (2016). Too proud to regulate: The differential effect of proud versus joy on children's ability to delay gratification. Journal of Experimental Child Psychology, 141, 275-282.

Eyal, T., & Epley, N. (2017). Exaggerating accessible differences: When gender stereotype overestimate actual group differences. Personality and Social Psychology Bulletin, 43, 1323-1336.

Kogut, T., Eyal, T., & Sharon, I. (2017). Seeing into the future: Future time orientation as a moderator of temporal distance effects on educators' decisions. Journal of Behavioral Decision Making, 30, 889-898.

Eyal, T., Steffel, M., & Epley, N. (2018). Perspective mistaking: Accurately understanding the mind of another requires getting perspective, not taking perspective. Journal of Personality and Social Psychology, 114, 547-571.

Schwartz, A., Eyal, T., & Tamir, M. (2018). Emotions and the big picture: The effects of construal level on emotion preferences. Journal of Experimental Social Psychology, 78, 55-65.

Epley, N., & Eyal, T. (2019). Through a looking glass darkly: Using mechanisms of mind perception to identify accuracy, overconfidence, and underappreciated means for improvement. Advances of Experimental Social Psychology, 60, 65-120.

Shimoni, E., Berger, A., & Eyal, T. (2019). Priming pride promotes delay of gratification. Motivation and Emotion, 43, 786-802.

Moran, T., Borenstein, O., & Eyal, T. (in press). The level of construal involved in the elicitation of core versus moral disgust. Emotion

תלמידי מחקר נוכחיים:

אורן בורנשטיין  – ויסות רגשות שליליים על ידי רמת הבנייה

עינב שמעוני (יחד עם פרופ' אנדראה ברגר) – השפעה של רגשות חיוביים על דחיית סיפוקים של ילדי בית ספר וגן

סטפני קניפרת – דיוק בניבוי תכונות ועמדות אקספליציטיות ואימפליציטיות של אחרים

שקד שוסטר (יחד עם ד"ר סימון מורן) – השלכות רגשיות של רמאות שנעשית לטובת העצמי לעומת לטובת האחר

ירדן אשור – השפעה של לקיחת פרספקטיבה וקבלת פרספקטיבה על דיוק בניבוי עמדות פוליטיות של יהודים וערבים

אמיתי אסף – ציוצי רגשות - תיקון רגשות שליליים על ידי רגשות חיוביים בטוויטר

אני חוקרת תהליכי קבלת החלטות בהקשרים אינדיבידואליים וחברתיים. המחקר נעשה מתוך פרספקטיבה בין תחומית שמשלבת פסיכולוגיה וכלכלה.  אני משתמשת בפרדיגמות מכלכלה ניסויית על מנת להבין תהליכי קבלת החלטות בהקשרים חברתיים. אני בוחנת בחירות שמונעות ע"י העדפות חברתיות, בהשוואה להעדפות שממקסמות רווח אישי או יעילות מעבר לפרט. אני מנסה להבין את התפקיד של שליטה עצמית, רגשות, ויסות רגשות, למידה והתפתחות בהתנהגויות פרו חברתיות מהסוג של הדדיות, שיתוף פעולה, אמון , יושר וכו'.

מחקר נוסף שלי עוסק בסיכונים, ובפרט בסיכונים פאסיביים. סיכון פאסיבי מתייחס לסיכונים שהינם תוצאה של הימנעות מפעולה. דוגמאות כוללות הימנעות מהתחסנות כנגד מחלות, מבדיקות סקר או מקניית ביטוח.  במחקר אני מנסה להבחין בין סיכונים פאסיביים לסיכונים אקטיביים, ולזהות הבדלים אינדיבידואלים שקשורים לסוג סיכון אחד, ולא לשני. 

* בשנה הקרובה אקבל סטודנטים להנחיה.

יצירת קשר

ד. אלקטרוני:  Yoella@bgu.ac.il

אתר: https://www.researchgate.net/profile/Yoella_Bereby-Meyer

פרסומים נבחרים:

Bereby-Meyer, Y. & Shalvi, . (2015). Deliberate Honesty. Current Opinion in Psychology, 6, 195–198 

Gordon-Hecker, T., Rosensaft, D., Pittarello, A., Shalvi, S., & Bereby-Meyer, Y. (2017). Not Taking Responsibility: Equity trumps efficiency in allocation decisions. Journal of Experimental Psychology: General, 146, 771-775

Keinan, R. & Bereby-Meyer, Y. (2017).  Perceptions of Active versus Passive Risks, and the Effect of Personal Responsibility. Personality and Social Psychology Bulletin, 43, 1000-1017

Bereby-Meyer, Y., Hayakawa, S., Shalvi, S.,  Corey, J., Costa, A., Keysar, B., (2018). Honesty speaks a second language. Topics in Cognitive Science 1-12

Köbis, N. , Verschuere, B., Bereby-Meyer, Y., Rand, D. & Shalvi, S.,(2019). Intuitive Honesty Versus Dishonesty: Meta-Analytic Evidence. Perspectives on Psychological Science, online fir. http://doi.org/10.1177/1745691619851778

Rabinovitch, H., Bereby-Meyer, Y., & Budescu, D. Achieving More With less: Intuitive Correction in Selection. Psychological Science (in press)

תלמידי מחקר נוכחיים:

תום גורדון-הקר – הקצאת משאבים בסיטואציה שבה מתקיים קונפליקט בין יעילות ושוויון.

חגי רבינוביץ - תהליכי בחירה המערבים משתנים שלכאורה לא רלוונטיים. בפרט נבחנים תהלכי קבלת ההחלטות האינטואיטיביים בהשוואה לתהליכים נורמטיביים, וגורמים היכולים לצמצם את הפער בין השניים.

עומר הונגר-דסה - השפעת שפה זרה על רמיה בהקשר חברתי.

דניאל גבריאל- הבחנה בין סיכונים פאסיביים ואקטיביים.

אני חוקר את התהליכים שעומדים בבסיסן של תופעות חברתיות נפוצות. במילים פשוטות – למה אנחנו מתנהגים כלפי אנשים בעולם באופן בו אנחנו מתנהגים? למה יש התנהגויות שקשה לנו 'להתנער' מהן? מהן ההשלכות של המנגנונים האלה על האופן בו אנחנו תופסים אנשים אחרים ועל הנכונות שלנו לקיים איתם אינטראקציה? תחומי המחקר שנחקרים כרגע באופן פעיל במעבדה כוללים את הנושאים הבאים (אך אינם מוגבלים להם) :

מדוע כל כך קשה לשנות סטריאוטיפים? אנו משערים שחלק מהותי בקושי לשנות סטריאוטיפים נובע מכך שזה 'נעים' לנו כאשר הציפיה שלנו מתממשת. להרגשת ה'נעים' הזו יש השלכות רבות על הפסיכולוגיה של האינדיבידואל, על הייצוג המוחי של הסטריאוטיפ וכן השלכות לטווח רחוק על האופן בו אנו חושבים על העולם.

כיצד אנחנו תופסים חברי קבוצה שונה? קשה לנו לזהות פרצופים של אנשים השייכים לקבוצה אתנית שונה משלנו, ואנו נוטים לייחס להם תכונות דומות. אנו חוקרים את המנגנונים העצביים והמוטיבציוניים שמאפשרים את התופעה הזו.

כדי לענות על שאלות אלו ושאלות קשורות אני עושה שימוש במגוון כלים השאובים ממגוון עולמות תוכן, כולל פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה התנהגותית ומדעי העצב (neuroscience). כלי המחקר כוללים ניסויים ממוחשבים, ניסויי הדמיה מוחית במספר טכניקות (fMRI וכן fNIRS, שיטה שמאפשרת יותר ניידות) ובעתיד גם ניסויים מחוץ למעבדה.

** בשנה הקרובה אקבל 1-2 סטודנטיות/ים להנחיה.

יצירת קשר:

דואר אלקטרוני: reggevn@bgu.ac.il

אתר: https://scmbbgu.wixsite.com/scmblab

פרסומים אחרונים:

1.      Reggev, N., Brodie, K., Cikara, M. Mitchell, J. P. Human face-selective cortex does not distinguish between members of a racial outgroup. Submitted. https://psyarxiv.com/53kad/

2.      Bein, O., Reggev, N., Maril, A. The direction of associations: prior knowledge promotes hippocampal separation, but cortical assimilation. Submitted. https://www.biorxiv.org/content/10.1101/851204v1

3.      Reggev, N., Chowdhary, A., Mitchell, J.P. Confirmation of interpersonal expectations is intrinsically rewarding. Manuscript in Preparation.

4.       Bein, O.*, Reggev, N.*, Tompary, A. Working with schemas, predicting with schemas. Journal of Neuroscience, 38, 1608-1610.

5.      Reggev, N., Sharoni, R., Maril, A. (2018). Distinctiveness benefits novelty (and not familiarity), but only up to a limit: the prior knowledge perspective. Cognitive Science, 42, 103-128.

6.      Reggev, N., Bein, O., Maril, A. (2016). Distinct neural mechanisms for conceptual novelty and familiarity. Journal of Cognitive Neuroscience, 28, 1455-1470.

7.      Bein, O., Gilead, M., Goshen-Gottstein, Y., Reggev, N., Livneh, N., Maril, A. (2015). Delineating the effect of semantic congruency on episodic memory: the role of integration and relatedness. PLoS ONE 10(2): e0115624.

8.      Bein, O., Reggev, N., Maril A. (2014). Prior knowledge influences on hippocampus and medial prefrontal cortex interactions in subsequent memory. Neuropsychologia, 64, 320-330.

9.      Reggev, N., Maril, A. and Hassin, R. R. (2012). When two sources of fluency meet one cognitive mindset. Cognition, 124 (2), 256-260.

10.  Maril, A., Avital, R., Reggev, N., Zuckerman, M., Sadeh, T., Ben-Sira, L., Livneh, N. (2011). Event congruency and episodic encoding: a developmental fMRI study. Neuropsychologia, 49(11), 3036-3045.

תלמידים נוכחיים במעבדה:

אריאל אשר – השפעות של מנגנוני תגמול על שימוש בסטיגמה של מחלות ariascher@gmail.com

אופיר לוגסי – lugassyofir@gmail.com

אביב מוקדי - avmokady@gmail.com