אני פסיכולוג קליני. תחום המחקר שלי ממוקד במאפיינים וטיפול (קוגניטיבי התנהגותי) בהפרעות חרדה, ובהפרעה אובססיבית קומפולסיבית .(OCD) בנוסף, אני חוקר תהליכים שמשפיעים על רכישת מיומנויות טיפוליות, לבסוף, אני חוקר טיפול בהתערבויות מבוססות דמיון. 

יצירת קשר

טלפון במשרד: 08-6472044, ד. אלקטרוני: ganholt@bgu.ac.il 

פרסומים אחרונים

1. Kreiser, I., Moyal, N., & Anholt, G. E. (2019). Regulating obsessive-like thoughts: Comparison of two forms of affective labeling with exposure only in participants with high obsessive-compulsive symptoms. Clinical Neuropsychiatry, 16, 25-32.
2.  Tibi, L., van Oppen, P., van Balkom, A. J., Eikelenboom, M., Emmelkamp, P. M., & Anholt, G. E. (2019). Predictors of treatment outcome in OCD: An interpersonal perspective. Journal of Anxiety Disorders, 68:102153.
3. Tibi, L., van Oppen, P., van Balkom, T., Eikelenboom, M., Gert-Jan., … & Anholt, G. E. (2020). Childhood trauma and attachment style predict the four-year course of obsessive-compulsive disorder: Findings from the Netherlands Obsessive Compulsive Disorder Study. Journal of Affective Disorders, 264, 206-214.

תלמידי מחקר נוכחיים:

מעיין בבקוף- תמונות מנטליות מול תמונות מובנות זיכרון בטיפול בהפרעות שונות maayanbabkoff@gmail.com

אנבל יעקב שפירא- טיפול בדמיון עם אנשים ללא יכולת דמיון (אפנטסטיים), נתיבים מרובים לעבודה?
anabelleyaakov@gmail.com

יובל גייגר - השפעת הבניית סביבת אימון לרכישת מיומנויות טיפוליות בעזרת למידת מרקרים לטיפול
yuvalg300@gmail.com

 דן סאקס – דרכים לשיפור אוטומטיזציה גמישה של מיומנויות טיפול ומדידתן באמצעות מדדים של שטף שפתי
chaimsacks@gmail.com

​
אני פסיכולוגית קלינית וחברת סגל במגמה הקלינית. המחקר שלי עוסק בהורות בגיל הרך, ובאופן שבו הורות קשורה להתפתחות של ילדים. המחקר מתמקד בקשרים בין תפקוד רגשי, התנהגותי וזוגי של הורים לבין התפתחות בעיות שינה בגיל הרך. במעבדה מתנהל מחקר התערבות במסגרתו נבחנת היעילות של שיטות טיפול בבעיות שינה התנהגותיות של תינוקות, ונבדקת ההשפעה של משתנים הוריים (כמו איכות הקשר הזוגי, סטרס, ואשמה) על הצלחת הטיפול. בנוסף, אני מתעניינת בהשלכות של מצוקה רגשית של הורים (דכאון, חרדה) והפרעות שינה של הורים על תפקודם ועל איכות הקשר שלהם עם ילדם.

אינפורמציה נוספת אפשר למצוא באתר המעבדה  http://bgusleeplab.wixsite.com/sleeplab

 יצירת קשר

ד. אלקטרוני: liatti@bgu.ac.il


פרסומים מייצגים:


1. Ran-Peled, D., Bar-Shachar, Y., Horwitz, A., Finkelstein, O, Bar-Kalifa, E, Meiri, G., & Tikotzky, L. (2022). Objective and subjective sleep and caregiving feelings in mothers of infants: a longitudinal daily diary study. Sleep, 11;45(7)

2. Ben-Zion, H., Rabinovitch, H., Ran-Peled, D., Finkelstein, O., Horwitz, A., & Tikotzky, L. (2023). A longitudinal study of mother-infant objective and reported sleep in solo-mother and two-parent families, Developmental Psychology, 59(9):1608-1625. 

3.  Gueron-Sela., N, Schahar, G., Volkovich., E., & Tikotzky, L. (2021). Prenatal maternal sleep and trajectories of postpartum depression and anxiety symptoms. Journal of Sleep Research, 30

4. Kahn, M., Juda-Hanael, M., Livne-Karp, E., Tikotzky, L., Anders, T.F., & Sadeh, A. (2020). Behavioral interventions for pediatric insomnia: One treatment may not fit all, Sleep,43 (4). 

5. Kahn, M., Bauminger, Y., Volkovich, E., Meiri, G., Sadeh, A., & Tikotzky, L. (2018). Links between infant sleep and parental tolerance for infant crying: Longitudinal assessment from pregnancy through 6-months postpartum. Sleep Medicine, 50, 72-78.

6. Volkovich, E., Bar-Kalifa, E., Meiri, G., & Tikotzky, L. (2018). Mother-infant sleep patterns and parental functioning of room-sharing and solitary sleeping families: a longitudinal study from 3 to 18 months. Sleep, 41, 1-142. Tikotzky, L. (2017). 

7. Parenting and sleep in early childhood. Current Opinion in Psychology, 15, 118-124.

8. Tikotzky, L. (2016). Postpartum maternal sleep, maternal depressive symptoms and self-perceived mother–infant emotional relationship, Behavioral Sleep Medicine, 14 (1), 5-22,


תלמידי מחקר:

דוקטורט:

עמית סמט – השוואה בין שתי שיטות טיפול בבעיות שינה בגיל הרך – משתנים הוריים כמנבאים את יעילות הטיפול.

יותם שחורי – קשרים בין איכות הקשר הזוגי, סינכרוניזציה בין בני זוג לבין השינה שלהם

יעל פורת – שינה, טמפרמנט וויסות רגשי בקרב תינוקות וילדי גן
אלונה חיימוביץ – טיפול בבעיות שינה בילדים עם אוטיזם. 

תואר שני:

מלכה לויתן – אשמה הורית ותפקידה בניבוי יעילות טיפול בבעיות שינה של תינוקות

אביגיל לנגר - תפקידן של קוגניציות הוריות ביחס לשנת התינוק בטיפול באינסומניה של תינוקות

מעיין פרהנה – התפקיד של שותפות הורית ואיכות הקשר הזוגי בניבוי הצלחת הטיפול באינסומניה של תינוקות

Soffer-Dudek, N., Somer, E., Spiegel, D., Chefetz, R., O'Neil, J., Dorahy, M. J., Cardeña, E., Mamah, D., Schimmenti, A., Musetti, A., Boon, S., van Dijke, A., Ross, C., Nijenhuis, E., Krause-Utz, A., Dell, P., Gold, S., Pietkiewicz, I., Silberg, J., Steele, K., Moskowitz, A., Draijer, N., Thomson, P., Barach, P., Kinsler, P., Maves, P., Şar, V., Kruger, C., Middleton, W. (in press). Maladaptive Daydreaming Should Be Included as a Dissociative Disorder in Psychiatric Manuals: A Position Paper. British Journal of Psychiatry.

Bregman-Hai, N., & Soffer-Dudek, N. (2024). Post-traumatic symptoms and poor sleep are independent pathways to agency disruptions and dissociation: A longitudinal study with objective sleep assessment. Journal of Psychopathology and Clinical Science, 133(2), 192-207.

Soffer-Dudek, N. (2023). Obsessive-compulsive symptoms and dissociative experiences: suggested underlying mechanisms and implications for science and practice. Frontiers in Psychology, 14, Article 1132800.

Theodor-Katz, N., Somer, E., Maaravi Hesseg, R., & Soffer-Dudek, N. (2022). Could immersive daydreaming underlie a deficit in attention? The prevalence and characteristics of Maladaptive daydreaming in individuals with Attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of Clinical Psychology, 78(11), 2309-2328.

Salomon-Small, G., Somer, E., Harel-Schwarzmann, M., & Soffer-Dudek, N. (2021). Maladaptive Daydreaming and Obsessive-Compulsive Symptoms: A confirmatory and exploratory investigation of shared mechanisms. Journal of Psychiatric Research, 136, 343-350.

Buchnik-Daniely, Y., Vannikov-Lugassi, M., Shalev, H., & Soffer-Dudek, N. (2021). The path to dissociative experiences: A direct comparison of different etiological models. Clinical Psychology & Psychotherapy, 28(5), 1091-1102.

Vannikov-Lugassi, M., Shalev, H., & Soffer-Dudek, N. (2021). From brooding to detachment: Rumination longitudinally predicts an increase in depersonalization and derealization. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 94 (S2), 321-338.

Soffer-Dudek, N. (2020). Are lucid dreams good for us? Are we asking the right question? A call for caution in lucid dream research. Frontiers in Neuroscience;13:1423.

​

דוקטורנטים נוכחיים (ניתן לפנות אליהם לשאלות והתייעצות):

ניצן תיאודור - הבחנה בין חלימה בהקיץ חריגה והפרעת קשב  (nitzth@gmail.com)


ירין שכטר - דיסוציאציה ובהירות מושג העצמי (yarinsza@post.bgu.ac.il‏)


אורי מידן – זיכרון וחלימה בקיץ חריגה  (orimeidann@gmail.com)

(ירין ואורי במסלול המשולב לדוקטורט, כלומר עשו אצלנו גם תואר שני)​

אני חוקר את התהליכים שעומדים בבסיסן של תופעות חברתיות נפוצות. במילים פשוטות – למה אנחנו מתנהגים כלפי אנשים בעולם באופן בו אנחנו מתנהגים? למה יש התנהגויות שקשה לנו 'להתנער' מהן? מהן ההשלכות של המנגנונים האלה על האופן בו אנחנו תופסים אנשים אחרים ועל הנכונות שלנו לקיים איתם אינטראקציה? תחומי המחקר שנחקרים כרגע באופן פעיל במעבדה כוללים את הנושאים הבאים (אך אינם מוגבלים להם) :

מדוע כל כך קשה לשנות מחשבות מבוססות ציפייה? אנו משערים שחלק מהותי בקושי לשנות סטריאוטיפים וציפיות אחרות (למשל לגבי העצמי) נובע מכך שזה 'נעים' לנו כאשר הציפיה שלנו מתממשת. להרגשת ה'נעים' הזו יש השלכות רבות על הפסיכולוגיה של האינדיבידואל, על הייצוג המוחי של הסטריאוטיפ וכן השלכות לטווח רחוק על האופן בו אנו חושבים על העולם.

כיצד אנחנו תופסים חברי קבוצה שונה? קשה לנו לזהות פרצופים של אנשים השייכים לקבוצה אתנית שונה משלנו, ואנו נוטים לייחס להם תכונות דומות. אנו חוקרים את המנגנונים העצביים והמוטיבציוניים שמאפשרים את התופעה הזו.

כדי לענות על שאלות אלו ושאלות קשורות אני עושה שימוש במגוון כלים השאובים ממגוון עולמות תוכן, כולל פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה התנהגותית ומדעי העצב (neuroscience). כלי המחקר כוללים ניסויים ממוחשבים, ניסויי הדמיה מוחית במספר טכניקות (fMRI וכן fNIRS, שיטה שמאפשרת יותר ניידות) ובעתיד גם ניסויים מחוץ למעבדה.

** בשנה הקרובה אקבל 1-2 סטודנטיות/ים להנחיה.

יצירת קשר:

דואר אלקטרוני: reggevn@bgu.ac.il

אתר: https://scmbbgu.wixsite.com/scmblab ​