מנחים לתואר שני במגמה הקלינית

אני פסיכולוג קליני. תחום המחקר שלי ממוקד במאפיינים וטיפול (קוגניטיבי התנהגותי) בהפרעות חרדה, ובהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD). בשנים האחרונות התחלתי לחקור פונקציות ניהוליות ב OCD בניסיון לשלב בין מודלים קליניים של ההפרעה לממצאים נוירוקוגניטביים (לדוגמא, על קשיים באינהיביציה). תחום נוסף שאני מפתח בשנים האחרונות הינו ויסות רגשי, ובמיוחד שיום, והשפעת שיום על התגובה לטיפול בחשיפה בסימפטומים של OCD.

יצירת קשר

טלפון במשרד: 08-6472044, ד. אלקטרוני: ganholt@bgu.ac.il

פרסומים אחרונים

1.    Anholt, G. E., Kempe, P., de Haan, E., van Oppen, P., Cath, D. C., Smit, J. H., & van Balkom, A. J. L. M. (2008). Cognitive versus behavior therapy: processes of change in the treatment of obsessive-compulsive disorder. Psychotherapy and Psychosomatics, 77, 38-42.

2.    Aderka, I. M., Anholt, G. E., Hermesh, H., van Oppen, P., Smit, J. H., van Balkom, A. J. (2012). Sudden gains in the treatment of obsessive-compulsive disorder. Psychotherapy and Psychosomatics, 81(1), 44-51.

3.    Kalanthroff E; Linkovski O; Henik A; Anholt GA. (2016). Inhibiting uncertainty: priming inhibition promotes reduction of uncertainty. Neuropsychologia, 92, 142-146.

4.    Dayan, A., Berger, A., & Anholt, G. E. (2017). Enhanced action tendencies in obsessive-compulsive disorder: An ERP study. Behaviour Research and Therapy, 93, 13-21.

5.    Tibe, L., van Oppen, P., van balkom, A. J., Eikelenboom, M., Rickelt, J., Schruers, K. R., & Anholt, G. E. (2017). The long-term association of OCD and depression and its moderators: A four-year follow up study in a large clinical sample. European Psychiatry, 44, 76-82.

תלמידי מחקר נוכחיים

נטלי מויאל – פיתוח כלי למדידת שיום (natalimoyal@gmail.com)

עדי דיין – נטיות התנהגות מוגברות ב OCD (adidd22@gmail.com)

עמרי גולדווי- השפעת שיום על הפחתת מצוקה ממחשבות אובססיביות ((omrigoldway@gmail.com

שני בכר אבניאלי - חשיפה לא מודעת לגירויים מאיימים (shaniavnieli18@gmail.com)​

אני פסיכולוג קוגניטיבי. המחקר במעבדה שלי עוסק בשני נושאים מרכזיים:

1. הקשר בין זיכרון העבודה לבין בקרה קוגניטיבית. אנו חוקרים את האופן שבו מתבצעת בקרה קוגניטיבית על זיכרון העבודה (working memory), ובאופן שבו תוכן זיכרון העבודה משמש לבקרה על התנהגות. בנוסף לתפקידו בשמירת מידע לפרקי זמן קצרים, זיכרון העבודה מכיל את אוסף הייצוגים הנגיש למודעות. על כן, ליכולת לשלוט בתוכן שהוא מכיל יש תפקיד קריטי בקביעת הייצוגים המנטליים המודעים והזמינים לפעולה. עובדה זו עומדת, בין היתר, בבסיס הקשר שבין זיכרון העבודה (ובפרט היכולת לעדכן ולשנות אותו) לבין פסיכופתולוגיות שונות. המחקר במעבדה עושה שימוש בניסויים התנהגותיים וב-EEG/ERP כדי להבין טוב יותר את המנגנונים המאפשרים בקרה על תוכן זיכרון העבודה, ואת הקשר שביניהם לבין תופעות פסיכולוגיות רחבות יותר.
2. קוגניציה של קבוצות. נושא מחקר חדש במעבדה עוסק בניסיון לאפיין תהליכים קוגניטיביים ברמת הקבוצה, ולא רק ברמת הפרט. תחת נושא זה, נבחן שאלות כגון – מהי קיבולת זיכרון העבודה הקבוצתית, האם קיימים תפקודים ניהוליים (executive functions) קבוצתיים, מה הקשר בינם לבין אלה של חברי הקבוצה, ומהם המאפיינים (למשל, מגבלות קיבולת, תהליכי קבלת החלטות) שלהם.

יצירת קשר

 kesslery@bgu.ac.il

אתר המעבדה:

 www.bgu.ac.il/~kesslery

פרסומים נבחרים:

Rac-Lubashevsky, R., & Kessler, Y. (2016). Dissociating working memory updating and automatic updating: The reference-back paradigm. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition, 42(6), 951.

Kessler, Y. (2017). The role of working memory gating in task switching: A procedural version of the reference-back paradigm. Frontiers in Psychology, 8, 2260.

Rac-Lubashevsky, R., Slagter, H. A., & Kessler, Y. (2017). Tracking Real-Time Changes in Working Memory Updating and Gating with the Event-Based Eye-Blink Rate. Scientific Reports, 7.

Kessler, Y., & Oberauer, K. (2014). Working memory updating latency reflects the cost of switching between maintenance and updating modes of operation. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition, 40(3), 738.

לרשימת הפרסומים המלאה: https://scholar.google.com/citations?user=aygeuW8AAAAJ&hl=en

שדה המחקר שלי הוא social cognitive neuroscience. זה אומר שאני מתעניין בעיקר בתופעות שנדמה שהן התוצר של היכולות החברתיות/תרבותיות והתקשורתיות/סימבוליות של בני אדם (למשל, היכולת לווסת באופן מוכוון-מטרה את הרגשות שלנו, קבלת החלטות פוליטית). כשאני חושב על התופעות הללו אני מתרכז באירועים הקורים בעולם המנטאלי של היחיד (למשל, תהליכי מנטליזציה, הפעילות של מנגנונים מוטיבציוניים), ולרוב מאמץ פרספקטיבה ביולוגית (כלומר, חושב במונחים של התיאוריה האבולוציונית ומערכות ביולוגית, משתמש בכלים של הדמייה מוחית).

תחום המומחיות שלי הוא "אינטרסובייקטיביות" – כלומר, היכולת לייצר אמונות לגבי מצבים מנטאליים. אני חוקר את התהליכים שמאפשרים לנו להבין את המצבים המנטאליים של האחר, איך התהליכים הללו משפיעים על הייצוגים המנטאליים של העצמי, על קבלת ההחלטות שלנו, ועל החוייה הרגשית שלנו – ומה הבסיס המוחי של התהליכים/הייצוגים הללו.

באופן קונקרטי יותר, זו רשימת הנושאים שמעניינים אותי במיוחד: למידה חברתית, מנטליזציה, הפנמה, ה- default mode network של המוח (והאנטומיה הפונקציונלית של המוח באופן כללי), קבלת החלטות מוסרית/פוליטית, פסיכולוגיה אבולוצינית ו- gene-culture co-evolution, רגש וויסות רגשות, הרעיונות של הפסיכולוגיה הפסיכודינמית, שפה וחשיבה סימבולית, ייצוג מנטאלי, סימולציה מנטאלית.

יצירת קשר

אימייל: michael.gilead@gmail.com

אתר: http://michaelgilead.weebly.com

פרסומים  מייצגים

1.      Gilead*, M*., Ben-David*, Y., & Ecker, Y. (2017). Not our problem: Judgments of harmful vs. apathetic behavior towards ingroup and outgroup members. Social Psychology and Personality Science. https://doi.org/10.1177/1948550617714583.

2.      Gilead, M., Boccagno, C., Silverman, M., Hassin, R., Weber, J., & Ochsner, K.N. (2016). Self- Regulation via Neural Simulation. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 113(36), 10037-10042.

3.      Gilead*, M., Katzir*, M., Eyal, T., & Liberman, N. (2016). Neural correlates of processing “self- conscious" vs. “basic" emotions. Neuropsychologia, 81, 207–218. doi: 10.1016/j.neuropsychologia.2015.12.009.

4.      Bein, O., Livneh, N., Reggev, N., Gilead, M., Goshen-Gottstein, Y., & Maril, A. (2015). Delineating the Effect of Semantic Congruency on Subsequent Memory: the Role of Integration and Relatedness. Plos One. doi:10.1371/journal.pone.0115624.

5.      Gilead, M., Gal, O., Polak, M., & Chollow, Y. (2015) Nature vs. nurture in conceptual metaphors: The case of gustatory priming. Social Psychology, 46(3), 167–173. doi: 10.1027/1864- 9335/a000238.

6.      Gilead, M., & Liberman, N. (2014). We take care of our own: Caregiving salience increases ingroup bias in response to outgroup threat. Psychological Science, 25(7), 1380-1387. doi: 10.1177/0956797614531439.

7.      Gilead, M., Liberman, N., & Maril, A. (2014). “I remember thinking": Neural activity associated with subsequent memory for stimulus-evoked internal mentations. Social neuroscience, 9(4), 387- 399. doi: 10.1080/17470919.2014.902862.

8.      Gilead, M., Liberman, N., & Maril, A. (2012). Construing counterfactual worlds: The role of abstraction. European Journal of Social Psychology, 42(3), 391-397. doi: 10.1002/ejsp.1862.

תלמידי מחקר קיימים

אלמוג שמחון (דוקטורנט, פסיכולוג קוגניטיבי) – חוקר יחסיות שפתית (הקשר בין שפה לחשיבה), ובאופן ספיציפי, הקשר בין תחושת agency לבין שימוש בשפה אייג'נטיבית. משתמש בין היתר בניתוח של Big data של שימוש בשפה ברשתות חברתיות.

אן הברמן (דוקטורנטית, פסיכולוגית קלינית) – חוקרת את השימוש במנטליזציה על מנת לווסת חרדה חברתית, באמצעות שימוש במדדים פיזיולוגיים. בנוסף, חוקרת את המבנה של הייצוגים המנטאליים של העצמי החברתי.

טיראן דדון (מסטרנטית, סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית) – חוקרת את ההשפעה של נוכחות של אנשים קרובים על היכולת לזהות מצבים רגשיים בעצמי, באמצעות שימוש במדדים פסיכופיזיים.

גל בן יוסף (מסטרנטית, סטודנטית להנדסת תעשייה וניהול) – מבצעת מחקר המנסה לבנות מודל אישיות אלטרנטיבי ל- big five, בהסתמך על נתוני עתק של שאלונים והתנהגות ברשתות חברתיות.

(ניתן להסתכל באתר שלי לראות פרוייקטים נוספים של הסטודנטים המסיימים את התואר השנה).

אני חבר סגל במגמה הקלינית. תחום העניין המרכזי שלי הוא השפעתן של דינמיקות בינאישיות  המתרחשות בקשרים קרובים. באופן ספציפי, אני חוקר דינמיקות אלו בשני סוגים של קשרים:

 קשרים זוגיים-אינטימיים: קו מחקרי זה מתמקד בבחינת האופנים בהם תהליכים זוגיים (כגון: תמיכה, מיניות, קונפליקטים, אמפתיה) משפיעים על תפקוד זוגי ואישי, וכיצד ניתן להתערב ולהשפיע על תהליכים אלו באמצעות התערבויות קצרות וארוכות טווח. בנוסף, אני מתעניין כיצד הבדלים בינאישיים (כגון: התקשרות, נרקיסיזם) עשויים להחריף או למתן תהליכים זוגיים.

 קשרים טיפוליים: קו מחקרי זה מתמקד באופנים בהם החוויה המשותפת של המטופל והמטפל משפיעה על הטיפול. כך לדוגמא, אני בוחן כיצד התאמה ופער בין המטפל והמטופל ביחס לתפיסת הקשר הטיפולי, לתפקוד המטופל ולחוויה הרגשית משפיעים על תהליכים טיפוליים וכתוצאה מכך על תוצאות הטיפול.

שיטות המחקר בהן אני נעזר על-מנת לבחון שאלות אלו מערבות מדידות-אורך, תצפיות, יומנים יומיים, ומדדים אלקטרו-פיזיולוגיים

יצירת קשר

ד.אלקטרוני: eranbk@bgu.ac.il

פרסומים אחרונים:

1.      Bar-Kalifa, E., Hen-Weissberg, A, & Rafaeli, E. (2015). Perceived Partner Responsiveness Mediates the Association between Social Anxiety and Relationship Satisfaction in Committed Couples. Journal of Social and Clinical Psychology, 34, 587-610.

2.      Bar-Kalifa, E., Rafaeli, E., & Sened, H. (2016). Truth and bias in support receipt. Personal Relationships, 23, 42-61.

3.      Bar-Kalifa, E., Bar-Kalifa, L., Rafaeli, E., George-Levi, S., & Vilchinsky, N. (2016). Relational Entitlement Moderates the Associations between Support Matching and Perceived Partner Responsiveness. Journal of Research in Personality, 65, 1-10.

4.      Atzil-Slonim, D., Bar-Kalifa, E., Rafaeli, E., Lutz, W., Rubel, J, Schiefele, A. K., & Peri, T. (2015). Therapeutic Bond Judgments: Congruence and Incongruence. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 83, 773-784.

5.      Bar-Kalifa, E., Atzil-Slonim, D., Rafaeli, E., Peri, T., Rubel, J., & Lutz, W. (2016). Therapist-Client Agreement in Assessments of Clients' Functioning.Journal of Consulting and Clinical Psychology, 84, 1127-1134.

6.      Bar-Kalifa, E., Pshedetzky-Shochat, R., Rafaeli, E., & Gleason, M.E.J. (2018). Daily support equity in romantic couples: response surface analyses of monadic and dyadic data. Social Psychological and Personality Science.

7.      Atzil-Slonim, D., Bar-Kalifa, E., Fisher, H., Lazarus, G., Hasson-Ohayon, I., Lutz, W., Rubel, J., & Rafaeli E. (2018) Therapists' Empathic Accuracy toward their Clients' Emotions. Journal of Consulting and Clinical Psychology

מחקרי עוסק בהתפתחות אמפתיה בטווח הנורמטיבי ובטווח שמוגדר כפתולוגי, בבסיס הביולוגי (בעיקר הורמונים) של אמפתיה וכיצד גורמים ביולוגיים וסביבתיים חוברים יחדיו על מנת לעצב את ביטויי האמפתיה הספציפיים אצל כל בן/ת אדם. 

אני מתעניינת בהתפתחות התקינה של אמפתיה והתנהגות חברתית בגילאים מוקדמים, וכיצד זו שונה/דומה להתפתחות במקרים של פסיכופתולוגיה התפתחותית (בעיקר אוטיזם) או במקרים של סיכון סביבתי חמור (כגון התעללות). בנוסף אני גם מתעניינת בשאלת המין/מגדר והשפעתה על התפתחות אמפתיה והתנהגות חברתית. הפן הביולוגי של המחקר נוגע בעיקר בתחום האנדוקרינולוגי (רמות של הורמונים ברוק ובשיער).

המחקר במעבדתי מתנהל בשני מוקדים: (1) מעבדה פסיכולוגית בה נמדוד ונתצפת על התנהגות של ילדים והוריהם ו-(2) מעבדה ביולוגית בה נבצע אנליזות של בדיקות מעבדה (בהנחיית טכנאי/ת מעבדה). המטרה היא לאפשר לסטודנטיות/ים להכיר ולעבוד בשתי המעבדות במקביל, אך תינתן גם אפשרות להתמקד באחת המעבדות באופן ספציפי יותר.

• ​תינתן עדיפות לסטודנטיות/ים בעלי ניסיון בתחום המחקרי (עבודה במעבדה פסיכולוגית [תצפית, קידוד התנהגות, וכד'] או ביולוגית).
  
   יצירת קשר
  
  דואר אלקטרוני: florina@bgu.ac.il
  
  פרטים נוספים ורשימות פרסומים מלאות ניתן למצוא כאן:
  
  https://www.bioempathylab.org/
  
  פרסומים רלוונטיים
  
  1. Uzefovsky F. & Knafo-Noam A. (2016) Empathy development throughout the lifespan. In Sommerville J. & Decety J., editors. Social Cognition Volume: Frontiers in Developmental Science Series (Psychology Press | Taylor and Francis Group).
  2. Uzefovsky F., Doring A., Knafo-Noam A. (2015) Values in middle childhood: social and genetic contributions. Social Development. doi: 10.1111/sode.12155
  3. Decety J., Bartal IB-A., Uzefovsky F., Knafo-Noam A. (2015) Empathy as a driver of prosocial behaviour: Highly conserved neurobehavioural mechanisms across species. Philosophical Transactions of the Royal Society – Biology. doi: 10.1098/rstb.2015.0077
  4. Knafo-Noam A., Uzefovsky F., Israel S., Davidov M., Zahn-Waxler C. (2015) The prosocial personality and its facets: genetic and environmental architecture of mother-reported behavior of 7-year old twins. Frontiers in Psychology, 6, 12.
  5. Uzefovsky F., Israel S., Shalev I., Knafo-Noam A., Ebstein RP. (2015) Oxytocin Receptor and Vasopressin receptor 1a genes are respectively associated with emotional and cognitive empathy. Hormones and Behavior, 67, 60-65.
  6. Uzefovsky F., Shalev I., Israel S., Edelman S., Raz Y., Perach-Bloom N., Mankuta D., Shamay-Tsoory S., Knafo A., Ebstein RP. (2014) The dopamine D4 receptor gene shows a gender-sensitive association with cognitive empathy: evidence from two independent samples. Emotion 14(4), 712-721.
  7. Knafo A. & Uzefovsky F. (2013). Variation in empathy: the interplay of genetic and environmental factors. In The Infant mind: Origins of the Social Brain. (pp. 97-120). Guilford Publications, Inc.
  8. Uzefovsky  F., Shalev I., Israel S., Knafo A., Ebstein RP. (2012) Vasopressin selectively impairs 'mind reading' abilities in men. Psychoneuroendocrinology 37(4), 576-580.
  
   
  תלמידי מחקר:
  
  צליל סימן טוב (דוקטורנטית, פסיכולוגיה התפתחותית) – קשר בין הפרעות הורמונליות ואוטיזם simantov.zlil@gmail.com
  
  עדי תומר (פסיכולוגיה התפתחותית) – הקשר בין אמפתיה לרמות קורטיזול בילדות  adito@post.bgu.ac.il
  
  ספיר סעד (פסיכולוגיה קלינית) – הקשר בין שימוש בשפה רגשית על ידי ההורה לאמפתיה של ילדם saadsappir@gmail.com
  
  עידו שלו (פסיכולוגיה קלינית) – חפיפה אפשרית בין הבסיס הגנטי של אמפתיה רגשית וקוגניטיבית  idoshal@post.bgu.ac.il ​
  

​​​1. Shahar, G. (2015). Erosion: The psychopathology of self-criticism. New York: Oxford University Press (https://global.oup.com/academic/product/erosion-9780199929368?cc=il&lang=en&)

2.    Shahar, G., & Schiller, M. (in press). Treating the depressive self: A psychodynamic-integrative approach. In K. Kyrios, S. Bhar, G. Doron, M. Mikulincer, R. Roulding, & M. Nedeljkovic (Eds.) The self in understanding and treating psychological disorders. Cambridge, UK: Cambridge University Press.

אני עוסקת באספקטים קוגניטיביים של חקר המוח והמחקר שלי מתרכז במאפיינים 

הפסיכולוגיים והנוירולוגיים של מערכת הראייה האנושית. באופן ספציפי, עבודתי בוחנת את המערכות המוחיות הבאות לידי ביטוי בתפיסת עצמים, פרצופים וסצנות. תפיסה וויזואלית הינה תהליך דינמי, המושפע מיחסי הגומלין בין מאפייני האובייקט הפיסיים המוקרנים לרשתית בשילוב גורמים רבים סובייקטיביים וביניהם ניסיון קודם, אישיות, ומצב גופני, רגשי ונפשי. אני חוקרת את יחסי הגומלין המרתקים הללו באמצעות שילוב הדמיה מוחית תפקודית (fMRI) ומדדים התנהגותיים ופיסיולוגיים. כמו כן, המחקר משלב היבטים חישוביים המאפשרים ניתוח של תבניות הקישור בין אזורי מוח שונים ביחס להתנהגות ויכולות אינדיבידואליות. במחקר משתתפים נבדקים בריאים, לצד נבדקים עם ליקויים נוירו-פסיכולוגים ספציפיים המשפיעים על אספקטים תפיסתיים שונים.

לינק לאתר המעבדה: http://avidangalia.wixsite.com/visual-perception

 יצירת קשר

ד. אלקטרוני: galiaa@bgu.ac.il

1.    Rosenthal, G., Sporns, O., & Avidan, G. (2016). Stimulus Dependent Dynamic Reorganization of the Human Face Processing Network. Cereb Cortex. doi:10.1093/cercor/bhw279

2.    Rosenthal, G, Tanzer, M., Simony, E., Hasson, U., Behrmann, M., Avidan G. (2017). Altered topology of neural circuits in congenital prosopagnosia. eLife, 6 10.7554/eLife.25069

3.    Rosenthal  G, Levakov G, Avidan G. (2017). Holistic face representation is highly orientation-specific. Psychonomic Bulletin & Review. doi: 10.3758/s13423-017-1381-x

4.    Shalev L, Paz R, Avidan G (2018) Aversive learning compromises visual discrimination and widens generalization. Journal of Neuroscience. 14;38(11):2766-2779. doi: 10.1523/JNEUROSCI.0889-17

5.    Mardo, E., Schwartz, S, Avidan, G, Hadad B. (2018) Emotional cues differently modulate visual processing of faces and objects, Emotion, in press

6.    Rosenthal, G., Váša, F.,  Griffa, A.,  Hagmann, P., Avidan, G., Sporns, O. (2018). Mapping higher-order relations between brain structure and function with embedded vector representations of connectomes.  Nature Communication, 5;9(1):2178. doi: 10.1038/s41467-018-04614-w.

7.     Krill, D., Avidan, G., Pertzov, Y. (2018) Rapid forgetting of faces. Frontiers in Psychology. In press.

8.    Mardo, E., Hadad B, Avidan, G. (2018) Adults' markers of face processing are present at age 6 and are interconnected along development. Perception. In press​

​

I am a clinical geropsychologist with research interests in several interrelated domains.   My primary interest is mental health and illness in later life, specifically mood disorders (i.e., clinical depression, bipolar disorder). I am currently the principal investigator of the BADAS (Bipolar Affective Disorder and older Adults) Study, which uses mobile technology (iPhone app) to examine BD symptoms and patterns of movement over time (see vimeo). Related to this domain is research specific to family care for older adults with mental illnesses. Mainly this has focused on spouses and adult children of persons with dementia (e.g., Alzheimer disease).  My research examines factors related to caregiver depression, burden, resilience and coping. The BADAS Connect study examines how symptom variability impacts spouses of those with BD over time. Building upon existing research, my tripartite model of reminiscence and health suggests that various forms of autobiographical memory have both positive and negative effects on mental health and well-being. This has been demonstrated with American, Canadian and Australian samples, and most recently with Israeli Holocaust survivors. A final domain of interest is applied multivariate statistics, in particular, psychometric methods related to scale construction and validation. I have developed instruments for clinical and social science research, and three statistics texts (introductory to advanced).  A third edition or our univariate/ multivariate text is currently in preparation. 

Email: orourke@bgu.ac.il

Recent publications:

O'Rourke, N., Heisel, M., Canham, S.L., Sixsmith, A., & the BADAS Study Team (2017). Predictors of suicide ideation among older adults with bipolar disorder. PLoS ONE, 12, e0187632. 

O'Rourke, N., Carmel, S., & Bachner, Y.G. (2017). Does early life trauma affect how depression is experienced by Holocaust survivors in late life? Aging and Mental Health. 

O'Rourke, N., Sixsmith, A., King, D.L., Yaghoubi-Shahir, H., Canham, S.L. & the BADAS Study Team (2016). Development and validation of the BDS_X: A brief measure of symptom variability for use with young and older adults with bipolar disorder. International Journal of Bipolar Disorders, 4,8. ​