המחלקה לפסיכולוגיה - מנחים לתואר שני במגמה הקלינית לשנת תשפ"ג

לפני תחילת תהליך המיון והקבלה, המועמדים יתבקשו לדרג את המנחים איתם הם יהיו מעוניינים לעבוד (לפרטים נוספים על תהליך המיון והקבלה קראו פה).

להלן מנחים שניתן לדרג במסגרת תהליך הקבלה למגמה הקלינית:

הצג הכל

הסתר הכל

גליה אבידן (Ph.D)

המחקר שלי מתמקד באספקטים קוגניטיביים ומוחיים של תהליכי תפיסה. אנו רגילים לחשוב על תהליכים אלה בהקשר של מידע שמגיע מגירויים שמקורם בסביבה החיצונית לנו (כגון פרצופים, עצמים). בהתאמה לכך, עיקר המחקר בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים עוסק בעיבוד של גירויים חיצוניים, בעוד התחום של חקר התפיסה של תהליכים פנימיים גופניים, ויסצראלים (interoceptive perception) והשפעתם, מצומצם בהרבה. עיבוד מידע חושי, חיצוני או פנימי, הינו תהליך דינמי, המושפע מיחסי הגומלין בין מאפייני הגירוי עצמו, בשילוב גורמים רבים סובייקטיביים וביניהם ניסיון קודם, אישיות, ומצב גופני, רגשי ונפשי. אני חוקרת את יחסי הגומלין המרתקים הללו באמצעות שילוב הדמיה מוחית תפקודית (fMRI) ומדדים התנהגותיים ופיסיולוגיים. כמו כן, המחקר משלב היבטים חישוביים המאפשרים ניתוח של תבניות הקישור בין אזורי מוח שונים ביחס להתנהגות ויכולות אינדיבידואליות. במחקר משתתפים נבדקים בריאים, לצד נבדקים עם ליקויים נוירו-פסיכולוגים ספציפיים.

יצירת קשר : דוא"ל: galiaa@bgu.ac.il

אתר המעבדה http://avidangalia.wixsite.com/visual-perception

פרסומים אחרונים:

Rosenthal G, Sporns O, Avidan G. Stimulus Dependent Dynamic Reorganization of the Human Face Processing Network. Cereb Cortex. 2017;27(10):4823-34.
Rosenthal G, Tanzer M, Simony E, Hasson U, Behrmann M, Avidan G. Altered topology of neural circuits in congenital prosopagnosia. Elife. 2017;6.
Krill D, Avidan G, Pertzov Y. The Rapid Forgetting of Faces. Frontiers in psychology. 2018;9:1319.
Mardo E, Avidan G, Hadad BS. Adults' Markers of Face Processing Are Present at Age 6 and Are Interconnected Along Development. Perception. 2018;47(10-11):1002-28.
Rosenthal G, Avidan G. A possible neuronal account for the behavioural heterogeneity in congenital prosopagnosia. Cogn Neuropsychol. 2018;35(1-2):74-7.
Rosenthal G, Levakov G, Avidan G. Holistic face representation is highly orientation-specific. Psychon Bull Rev. 2018;25(4):1351-7.
Rosenthal G, Vasa F, Griffa A, Hagmann P, Amico E, Goni J, et al. Mapping higher-order relations between brain structure and function with embedded vector representations of connectomes. Nat Commun. 2018;9(1):2178.
Shalev L, Paz R, Avidan G. Visual aversive learning compromises sensory discrimination. J Neurosci. 2018;38(11):2766-79.
Holzinger Y, Ullman S, Harari D, Behrmann M, Avidan G. Minimal recognizable configurations elicit category-selective responses in higher order visual cortex. J Cogn Neurosci. 2019;31(9):1354-67.
Avidan G, Behrmann M. Spatial integration in normal face processing and its breakdown in congenital prosopagnosia. Annual Review of vision science. 2020;Accepted.
Levakov G, Kaplan A, Yaskolka Meir A, Rinott E, Tsaban G, Zelicha H, et al. Neural correlates of future weight loss reveal a possible role for brain-gastric interactions. Neuroimage. 2020;224:117403.
Levakov G, Rosenthal G, Shelef I, Raviv TR, Avidan G. From a deep learning model back to the brain-Identifying regional predictors and their relation to aging. Hum Brain Mapp. 2020;41(12):3235-52.
Pertzov Y, Krill D, Weiss N, Lesinger K, Avidan G. Rapid forgetting of faces in congenital prosopagnosia. Cortex. 2020;129:119-32.
Freud E, Stajduhar A, Rosenbaum RS, Avidan G, Ganel T. The COVID-19 pandemic masks the way people perceive faces. Scientific reports. 2020;In Press.

תלמידי מחקר:

גדעון לבקוב – איפיון רשת עיבוד הפנים המוחית בבני אדם באמצעות שיטות חישוביות מתקדמות

קרן לסינגר – איפיון רשת הפנים המוחית בבני אדם לאורך ההתפתחות

שירה גנור – הקשר בין מערכת העיכול לבין פעילות מוחית

גדעון אנהולט (Ph.D)

אני פסיכולוג קליני. תחום המחקר שלי ממוקד במאפיינים וטיפול (קוגניטיבי התנהגותי) בהפרעות חרדה, ובהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD). תחום נוסף שאני חוקר הוא ויסות רגשי, ובמיוחד שיום, והשפעת שיום על היכולת להעריך מצבים מחדש. לאחרונה, התחלתי לחקור כעס- אמונות ליבה ותמונות מנטליות של אנשים שנוטים לכעוס, וטיפול בשכתוב בדמיון על מנת להפחית נטיה לכעס.

יצירת קשר

טלפון במשרד: 08-6472044, ד. אלקטרוני: ganholt@bgu.ac.il

פרסומים אחרונים

Kreiser, I., Moyal, N., & Anholt, G. E. (2019). Regulating obsessive-like thoughts: Comparison of two forms of affective labeling with exposure only in participants with high obsessive-compulsive symptoms. Clinical Neuropsychiatry, 16, 25-32.
Tibi, L., van Oppen, P., van Balkom, A. J., Eikelenboom, M., Emmelkamp, P. M., & Anholt, G. E. (2019). Predictors of treatment outcome in OCD: An interpersonal perspective. Journal of Anxiety Disorders, 68:102153.
Tibi, L., van Oppen, P., van Balkom, T., Eikelenboom, M., Gert-Jan., … & Anholt, G. E. (2020). Childhood trauma and attachment style predict the four-year course of obsessive-compulsive disorder: Findings from the Netherlands Obsessive Compulsive Disorder Study. Journal of Affective Disorders, 264, 206-214.

תלמידי מחקר נוכחיים:

מעיין בבקוף- דימויים מנטליים ואמונות בקרב נבדקים עם כעס תכונתי גבוה
maayanbabkoff@gmail.com

אנבל יעקב שפירא- טיפול בכעס לא אדפטיבי: ניסוי מבוקר של השוואה בין שכתוב זיכרונות לחשיפה עבור אינדיבידואלים גבוהים בכעס תכונתי
anabelleyaakov@gmail.com

יובל גייגר (בשיתוף עם פרופ' מיכאל גלעד)- ההשפעה של אימון מבוסס מנטליזציה באמצעות שימוש באפליקציה לטלפון על חרדה חברתית
yuvalg300@gmail.com

גולן שחר (Ph.D)

אני פסיכולוג קליני ורפואי וחוקר בינתחומי של מצבי דחק, בריאות וחולי. חלק ניכר ממחקריי מתמקד בדיכאון ואובדנות בהקשרים רפואיים. אני שואב ממגוון של דיסציפלינות וגישות תיאורטיות, ושוקד על אינטגרציה שלהם. בשנה הבאה אני מעוניין להנחות סטודנט.ית למחקר בתחום האובדנות.

פרסומים אחרונים רלוונטיים:

Shahar, G., Aharonson-Daniel, L., Greenberg, D., Shalev, H., Malone, P. S., Tendler, A., ... & Davidovitch, N. (2021). Changes in general and virus-specific anxiety during the spread of COVID-19 in Israel: A seven-wave longitudinal study. American Journal of Epidemiology.‏
Rogers, M. L., Joiner, T. E., & Shahar, G. (2021). Suicidality in chronic illness: an overview of cognitive–affective and interpersonal factors. Journal of Clinical Psychology in Medical Settings, 28(1), 137-148.‏
Shahar, G. (2021). Reformulated Object Relations Theory: A Bridge Between Clinical Psychoanalysis, Psychotherapy Integration, and the Understanding and Treatment of Suicidal Depression. Frontiers in Psychology, 4006.‏

תלמידת מחקר:

רז באומינגר (razbaum@gmail.com):

The relationship between language use and its subjective perception on mental health among chronic pain patients

נועם אורורק (Ph.D, דובר אנגלית)

I am a clinical geropsychologist with research interests in several interrelated domains. My primary interest is mental health and illness in later life, specifically mood disorders (i.e., clinical depression, bipolar disorder). I am currently the principal investigator of the BADAS (Bipolar Affective Disorder and older Adults) Study, which uses mobile technology (iPhone app) to examine BD symptoms and patterns of movement over time (see vimeo). Related to this domain is research specific to family care for older adults with mental illnesses. Mainly this has focused on spouses and adult children of persons with dementia (e.g., Alzheimer disease). My research examines factors related to caregiver depression, burden, resilience and coping. The BADAS Connect study examines how symptom variability impacts spouses of those with BD over time. Building upon existing research, my tripartite model of reminiscence and health suggests that various forms of autobiographical memory have both positive and negative effects on mental health and well-being. This has been demonstrated with American, Canadian and Australian samples, and most recently with Israeli Holocaust survivors. A final domain of interest is applied multivariate statistics, in particular, psychometric methods related to scale construction and validation. I have developed instruments for clinical and social science research, and three statistics texts (introductory to advanced). A third edition or our univariate/ multivariate text is currently in preparation.

Email: orourke@bgu.ac.il

Recent publications:

O'Rourke, N., Heisel, M., Canham, S.L., Sixsmith, A., & the BADAS Study Team (2017). Predictors of suicide ideation among older adults with bipolar disorder. PLoS ONE, 12, e0187632.
O'Rourke, N., Carmel, S., & Bachner, Y.G. (2017). Does early life trauma affect how depression is experienced by Holocaust survivors in late life? Aging and Mental Health.
O'Rourke, N., Sixsmith, A., King, D.L., Yaghoubi-Shahir, H., Canham, S.L. & the BADAS Study Team (2016). Development and validation of the BDSX: A brief measure of symptom variability for use with young and older adults with bipolar disorder. International Journal of Bipolar Disorders, 4,8.

ערן בר-כליפה (Ph.D)

אני פסיכולוג קליני וחבר סגל במגמה הקלינית. תחום העניין המרכזי שלי הוא השפעתן של דינמיקות בינאישיות המתרחשות בקשרים קרובים, ובייחוד בקשרים זוגיים רומנטיים.

אנחנו חוקרים במעבדה את האופנים בהם תהליכים זוגיים, כגון: קונפליקטים, תמיכה, מיניות, ואמפתיה, משפיעים על תפקוד זוגי (סיפוק מהזוגיות) ואישי (צמיחה אישית ודחק). בנוסף אנחנו מפתחים וחוקרים במעבדה התערבויות להשפעה על תהליכים זוגיים אלו, ובעיקר מנסים להבין את האופן בו התערבויות אלו מאפשרות שינוי של תהליכי וויסות רגשי בינאישיים (לדוג'- שינויים ביכולת לחשיפה רגשית וביטוי, ושינויים בדפוסי סנכרון התנהגותי-פיזיולוגי)

שיטות המחקר בהן אנחנו נעזרים על-מנת לבחון שאלות אלו מערבות מדידות-אורך, תצפיות, יומנים יומיים, ומדדים אלקטרו-פיזיולוגיים.

בשנה הקרובה אנחה סטודנט/ת המעוניינ/ת להשתלב בפרויקט של פיתוח התערבות קצרה לשיפור היכולת של בני-זוג לוויסות משותף של רגשות חיוביים. בנוסף, אנחה סטודנט/ית משותפ/ת עם פרופ' ליאת טיקוצקי שישתלב/שתשתלב בפרוייקט הבוחן את ההשפעה של טיפול בהפרעות שינה על תהליכים זוגיים (קונפליקט, אינטימיות, תמיכה). אם הנך מעוניין/מעוניינת באופציה זו ניתן לדבר על כך בראיון עם ערן/ליאת.

יצירת קשר
ד.אלקטרוני: eranbk@bgu.ac.il

לפרסומים אחרונים ראה/י כאן

לצפייה בפרויקטים המחקרים הנוכחיים של המעבדה ראה/י כאן

לרשימת תלמידי המחקר של המעבדה ופרטים ליצירת קשר ראה/י כאן

יואלה ברבי-מאייר (Ph.D)

אני חוקרת תהליכי קבלת החלטות בהקשרים אינדיבידואליים וחברתיים. המחקר נעשה מתוך פרספקטיבה בין תחומית המשלבת פסיכולוגיה וכלכלה. במחקר נעשה שימוש בפרדיגמות מכלכלה ניסויית על מנת להבין תהליכי קבלת החלטות בהקשרים חברתיים. נבחנות בחירות שמונעות ע"י העדפות חברתיות, בהשוואה להעדפות שממקסמות רווח אישי או יעילות מעבר לפרט. המטרה שלי היא להבין את התפקיד של שליטה עצמית, רגשות, ויסות רגשות, למידה והתפתחות בהתנהגויות פרו חברתיות מהסוג של הדדיות, שיתוף פעולה, אמון , יושר וכו'.

מחקר נוסף שלי עוסק בסיכונים, ובפרט בסיכונים פאסיביים. סיכון פאסיבי מתייחס לסיכונים שהינם תוצאה של הימנעות מפעולה. דוגמאות כוללות הימנעות מהתחסנות כנגד מחלות, מבדיקות סקר או מקניית ביטוח. במחקר אני מנסה להבחין בין סיכונים פאסיביים לסיכונים אקטיביים, ולזהות הבדלים אינדיבידואלים שקשורים לסוג סיכון אחד, ולא לשני.

* בשנה הקרובה אקבל סטודנטים להנחיה.

יצירת קשר

ד. אלקטרוני: Yoella@bgu.ac.il

אתר https://www.yoellaberebymeyer.net

פרסומים נבחרים:

Rabinovitch, H., Bereby-Meyer, Y., & Budescu, D. (2020). Achieving More With less: Intuitive Correction in Selection. Psychological Science, 31, 437-448.
Bereby-Meyer, Y., Hayakawa, S., Shalvi, S., Corey, J., Costa, A., Keysar, B., (2020). Honesty speaks a second language. Topics in Cognitive Science, 12, 632-643
Köbis, N. , Verschuere, B., Bereby-Meyer, Y., Rand, D.& Shalvi, S.,(2019). Intuitive Honesty Versus Dishonesty: Meta-Analytic Evidence. Perspectives on Psychological Science, 14, 778-796.
Bereby-Meyer, Y. & Shalvi, . (2015). Deliberate Honesty. Current Opinion in Psychology, 6, 195–198
Gordon-Hecker, T., Rosensaft, D., Pittarello, A., Shalvi, S., & Bereby-Meyer, Y. (2017). Not Taking Responsibility: Equity trumps efficiency in allocation decisions. Journal of Experimental Psychology: General, 146, 771-775
Keinan, R. & Bereby-Meyer, Y. (2017). Perceptions of Active versus Passive Risks, and the Effect of Personal Responsibility. Personality and Social Psychology Bulletin, 43, 1000-1017

תלמידי מחקר נוכחיים:

חגי רבינוביץ – חוקר תהליכי בחירה המערבים משתנים שלכאורה לא רלוונטיים. במחקר נבחנים תהלכי קבלת ההחלטות האינטואיטיביים בהשוואה לתהליכים נורמטיביים, וגורמים היכולים לצמצם את הפער בין השניים.

ענת הוס – חוקרת קבלת החלטות בהקשרים חברתיים מפרספקטיבה אבולוציונית. במחקר נבחנת ההשפעה של תהליכים אוטומטיים ומבוקרים על הגעה לקואורדינציה במשחקים כלכליים.

לידור קרוה – חוקרת את ההשפעה של רגשות על סיכון פסיבי ואקטיבי. המחקר בוחן הבדלים אינדיבידואליים בנטייה לקחת סיכון פסיבי ואקטיבי ואת הקשר שלהם לרגשות חברתיים כגון בושה וגאווה.

חגית כהן (Ph.D)

מדוע אנשים מסוימים שנחשפים לאירוע דחק אינם יכולים לשכוח את פרטי האירוע ומפתחים תסמיני מחלה כרוניים, בעוד שאחרים "צומחים" ומתחשלים מהחשיפה לאירוע?
מה הופך אדם אחד לרגיש ואחר עמיד לחוויות שליליות? חלק מההבחנות הללו קשורות בהחלט לגורמים פסיכולוגיים תפקודיים, אך נראה כי מידה של נטייה ביולוגית בסיסית ממלאת תפקיד חשוב גם כן. במעבדה שלי, אני מנסה לענות על שאלות אלו, תוך שימוש במודלים בבעלי-חיים.
אני חוקרת תגובות דחק, חרדה, דיכאון ותגובות פוסט-טראומטיות במודלים בבעלי-חיים במטרה ללמוד את המנגנון הנוירוביולוגי המעורב בתסמונות אלו. על מנת להבהיר את התשתית הביולוגית הקשורה לפגיעות (Vulnerability) לעומת עמידות (Resilience) בפני דחק ואפיקים של טיפול מותאם או מניעה, אנו חוקרים גורמים הקשורים למין , שינויים גנטיים, תהליכים פיזיולוגיים, פרמקולוגיים ומורפולוגיים הקיימים לפני, במהלך ואחרי חשיפה לדחק.

נושאי המחקר:

1) מודלים בבעלי-חיים לתסמונת הפוסט-טראומטי ולדיכאון פוסט-טראומטי

2) נוירוביולוגיה של למידה וזיכרון ומחלות זיכרון

3) נוירו-אנדו-פסיכו-פרמקולוגיה

יצירת קשר

ד. אלקטרוני: hagitc@bgu.ac.il

פרסומים אחרונים

Danan D, Matar M, Kaplan Z, Zohar J, Cohen H. Blunted basal corticosterone pulsatility predicts post-exposure susceptibility to PTSD phenotype in rats. Psychoneuroendocrinology, 87:35-42, 2018.
Cohen H, Vainer E, Kaplan, Z, Zohar J, Mathé A.A. Neuropeptide S in the basolateral amygdala mediates an adaptive behavioral stress response in a rat model of posttraumatic stress disorder by increasing the expression of BDNF and the neuropeptide YY1 receptor. European Neuropsychopharmacology, 28, 159–170, 2018.
Canetti D, Gross M, Waismel-Manor I, Levanon A, Cohen H. How Cyber-Attacks Terrorize: Cortisol and Personal Insecurity Jump in the Wake of Cyber Attacks. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking. 20(2). 1-6, 2017.
Zuckerman A, Ram O, Ifergane G, Matar M, Sagi R, Ostfeld I, Hoffman J, Kaplan Z, Sadot O, Cohen H. Controlled low-pressure blast-wave exposure causes distinct behavioral and morphological responses modelling mTBI, PTSD and co-morbid mTBI-PTSD. Journal of Neurotrauma, 34:145–164, 2017.
Hoffman JR, Cohen H, Ostfeld I, Kaplan Z, Zohar J, Cohen H. Exercise Maintains Dendritic Complexity in an Animal Model of PTSD. Medicine and Science in Sports and Exercise. 48(12):2487-2494, 2016.
Manjoch H, Vainer E, Matar M, Ifergane G, Zohar J, Kaplan Z, Cohen H. Predator-scent stress, ethanol consumption and the opioid system in an animal model of PTSD. Behavioral Brain Research, 306, 91–105, 2016.
Koresh O, Kaplan Z, Zohar J, Matar M, Geve A, Cohen H. Distinctive cardiac autonomic dysfunction following stress exposure in both sexes in an animal model of PTSD. Behavioral Brain Research, 308, 128–142, 2016.
Cohen S, Vainer E, Matar M.A, Kozlovsky N, Kaplan Z, Zohar J, Mathé A.A, Cohen H. Diurnal fluctuations in HPA and neuropeptide Y (NPY)ergic systems underlie differences in vulnerability to traumatic stress responses at different zeitgeber times. Neuropsychopharmacology, 40(3):774-790, 2015.

תלמידי מחקר:

הדר מנדזוך – (מגמה קלינית – הנחייה משותפת עם גולן שחר) – ביקורת עצמית ותמיכה חברתית בחשיפה לסטרס – האם אוקסיטוצין מתווך?

אמיתי צוקרמן (מדעי הבריאות) – פגיעת מוחית טראומטית מתונה (mTBI) ותסמונת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD) כתוצאה מפגיעת גל הדף בלחץ נמוך במודל חולדות: מנגנונים נוירוביולוגיים וטיפולים פוטנציאלים.

דור דנן ((מדעי הבריאות) –מתאם בין פעימתיות של קורטיקוסטרון, ותגובות התנהגותיות ואנדוקריניות לאחר חשיפה לדחק במודל חיה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

צבי גנאל (Ph.D)

המחקר במעבדתי מתמקד בתהליכי תפיסה ויזואלית, ובפרט, בתפיסה של עצמים ופרצופים. חלק נרחב מהמחקר הנוכחי במעבדתי עוסק בהבדלים בין תפיסה ויזואלית ושליטה ויזואלית של פעולה. שתי פונקציות וויזואלית אלו ידועות כמתווכות על ידי מערכות מוחיות נפרדות. כיווני מחקר אחרים עוסקים בהבדלים בתפיסה בין אוכלוסיות שונות תוך שימוש בכלים כמו אשליות וויזואליות לחקר הייצוגים המעורבים בתהליכי התפיסה. קו מחקרי זה יכול להיות מורחב לחקר הבדלים בין אישיים בהיבטים שונים ולחקר הדינאמיקה של תפיסה ופעולה באוכלוסייה קלינית (למשל, דיכאון). כמו כן, אני חוקר במעבדתי תחומי תוכן אחרים כגון תפיסת פרצופים והבעות פנים ותפיסת מזון באוכלוסיה נורמלית ובהפרעות אכילה.

יצירת קשר

דואר אלקטרוני : tganel@bgu.ac.il

פרסומים מייצגים:

Freud, E., Binor, N., Srikanth, A., Davidson, E., Ganel, T., & B-S. Hadad (2021). Double Dissociation Between Perception and Action in Children. Journal of Experimental Child Psychology, 201, 104986. IF:
Zitron-Emanuel, N., & Ganel, T. (2020). Does food deprivation affect perceived size?. Appetite, 155, 104829.
Freud, E., Stajduhar, A., Rosenbaum, R.S., Avidan, G., & Ganel, T. (2020). The COVID-19 pandemic masks the way people perceive faces. Scientific Reports, 10: 22344.
Ozana, A., Berman, S., & Ganel, T. (2020). Grasping Weber's law in a virtual environment: The effect of haptic feedback. Frontiers in Psychology, 11:573352.
Navon, G. & Ganel, T. (2020). Consciously monitored grasping is vulnerable to perceptual intrusions. Consciousness and Cognition, 85:103019.
Zitron-Emanuel, N., & Ganel, T. (2020). Food deprivation disrupts normal holistic processing of domain-specific stimuli. Psychological Research, 84, 302-312.
Ozana, A. & Ganel, T. (2019). Weber's law in 2D and 3D grasping. Psychological Research, 83, 977-988.

תלמידי מחקר:

ירדו מאזוז (קוגניציה ומוח) – הבדלים אינדיווידואליים בהשפעת אשליות תפיסתיות.

יונתן ויתקין (קלינית) –השפעת אשליות תפיסתיות בדיכאון.

מאיה וויניק (קוגניציה ומוח) – השפעת זווית ראיה על הקשר בין תפיסה ופעולה.

ליאת טיקוצקי (Ph.D)

אני פסיכולוגית קלינית וחברת סגל במגמה הקלינית. המחקר שלי עוסק בהורות (רגשות, תפיסות, דפוסי התנהגות הוריים) בגיל הרך, ובאופן שבו הורות קשורה להתפתחות של תינוקות ופעוטות. המחקר מתמקד באופן מיוחד בקשרים בין הורות להתפתחות שינה, ובניסיון להבין את התהליכים הרגשיים וההתנהגותיים שמסבירים קשרים אלו. בנוסף, אני מתעניינת בהשלכות של מצוקה רגשית של הורים (דכאון, חרדה) והפרעות שינה של הורים על תפקודם ועל איכות הקשר שלהם עם ילדם. תחום נוסף בו אני עוסקת הינו הקשר שבין מעורבות אבות בגידול ילדיהם לבין התפתחות הילד. במעבדה מתנהלים מחקרי אורך המתמקדים בבחינת שאלות אלה במשפחות דו-הוריות ובמשפחות של אימהות יחידניות. בנוסף, אנחה סטודנט/ית משותפ/ת עם דר' ערן בר-כליפה שישתלב/שתשתלב בפרוייקט הבוחן את ההשפעה של טיפול בהפרעות שינה על תהליכים זוגיים (קונפליקט, אינטימיות, תמיכה). אם הנך מעוניין/מעוניינת באופציה זו ניתן לדבר על כך בראיון עם ערן/ליאת.

אינפורמציה נוספת אפשר למצוא באתר המעבדה: http://bgusleeplab.wixsite.com/sleeplab

יצירת קשר

ד. אלקטרוני: liatti@bgu.ac.il

פרסומים מייצגים:

1. Sadeh, A., Tikotzky, L., & Kahn, M. (2014). Sleep in infancy and childhood: implications for emotional and behavioral difficulties in adolescence and beyond. Current Opinion in Psychiatry, 27:453–459.

2.Tikotzky, L., Sadeh, A., Volkovich, E., Manber, R., Meiri, G. & Shahar, G. (2015). Infant Sleep Development from 3 to 6 Months Postpartum: Links with Maternal Sleep and Paternal Involvement. Monographs of the Society for Research in Child Development, 80, 107-124.

3. Tikotzky, L. (2016). Postpartum maternal sleep, maternal depressive symptoms and self-perceived mother–infant emotional relationship, Behavioral Sleep Medicine, 14 (1), 5-22,

4. Volkovich, E, Tikotzky, L., Manber, R. (2016). Objective and subjective sleep during pregnancy: links with depressive and anxiety symptoms. Archives of Women's Mental Health, 1, 173-181.

5. Tikotzky, L. (2017). Parenting and sleep in early childhood. Current Opinion in Psychology, 15, 118-124.

6. Volkovich, E., Bar-Kalifa, E., Meiri, G., & Tikotzky, L. (2018). Mother-infant sleep patterns and parental functioning of room-sharing and solitary sleeping families: a longitudinal study from 3 to 18 months. Sleep, 41, 1-14.

7. Kahn, M., Bauminger, Y., Volkovich, E., Meiri, G., Sadeh, A., & Tikotzky, L. (2018). Links between infant sleep and parental tolerance for infant crying: Longitudinal assessment from pregnancy through 6-months postpartum. Sleep Medicine, 50, 72-78.

8. Ben-Zion, H., Volkovich, E., Meiri, G., & Tikotzky, L. (2020). Mother-infant sleep and maternal emotional distress in solo mother families and in two-parent families. Journal of Pediatric Psychology.

תלמידי מחקר:

חמוטל כץ – הורות והפרעות שינה של תינוקות בקרב משפחות חד-הוריות

דר פלד – השלכות של הפרעות שינה של האם על תפקודה הרגשי ועל הקשר אם-תינוק

עומר פינקלשטיין – קשר אם-תינוק והפרעות שינה במשפחות חד-הוריות

אבאל הורביץ – מעורבות אבות בטיפול בתינוק, שותפות הורית והתפתחות שינה

יעל פורת – שינה, טמפרמנט וויסות רגשי בקרב תינוקות וילדי גן

נועם עוז – סידורי שינה (שינה משותפת/נפרדת) ואיכות שינה של הורים ותינוקות

יעל רוטשילד (הנחיה משותפת עם פרופ' גולן שחר) –דכאון וביקורת עצמית ושינה בקרב המגזר החרדי

רות אגרוסקין – הקשר בין עייפות, הפרעות שינה וזמינות רגשית של האם לתינוק

שני זלדמן – הבדלים באיכות שינה של אמהות ותינוקות כפונקציה של מעורבות אבות בטיפול בתינוק

פלורינה יוזפובסקי (Ph.D)

מחקרי עוסק בבסיס הביולוגי של אמפתיה, תוך התמקדות בהתפתחות אמפתיה בקרב האוכלוסייה הטיפיקלית וגם שאינה טיפיקלית (אוטיזם), וכיצד גורמים ביולוגיים וסביבתיים חוברים יחדיו על מנת לעצב את ביטויי האמפתיה הספציפיים אצל כל בן/ת אדם לאורך החיים.

המחקרים המתנהלים כעת במעבדה עוסקים בהתפתחות אמפתיה נורמטיבית בגיל הינקות, וכן בביטויי אמפתיה במקרים של פסיכופתולוגיה התפתחותית ) אוטיזם). בנוסף אני גם מתעניינת בשאלת המין/מגדר והשפעתה על התפתחות אמפתיה והתנהגות חברתית. בכל אחד מהמחקרים המתנהלים במעבדה נבדק גם הפן הביולוגי, ובעיקר האנדוקרינולוגי )רמות של הורמונים ברוק ובשיער – הורמונים חברתיים, הורמוני מין והורמון סטרס).

המחקר במעבדתי מתנהל בשני מוקדים (1) מעבדה פסיכולוגית בה נמדוד ונתצפת על התנהגות של ילדים והוריהם (בד"כ פנים אל פנים, ובעקבות הקורונה גם באופן וירטואלי) ו-(2) מעבדה ביולוגית בה נבצע אנליזות של בדיקות מעבדה )בהנחיית טכנאי/ת מעבדה). מידע נוסף על המעבדה מופיע באתר המעבדה – https://www.bioempathylab.org/

· תינתן עדיפות לסטודנטיות/ים בעלי ניסיון בתחום המחקרי (עבודה במעבדה פסיכולוגית [תצפית, קידוד התנהגות, וכד'] או גנטית-ביולוגית).

יצירת קשר:

ד. אלקטרוני: florina@bgu.ac.il

פרטים נוספים ורשימות פרסומים מלאות ניתן למצוא כאן:

https://www.bioempathylab.org/

https://www.researchgate.net/profile/Florina_Uzefovsky

https://scholar.google.co.uk/citations?user=KWemZykAAAAJ&hl=en

פרסומים רלוונטיים

Davidov, M., Paz, Y., Roth‐Hanania, R., Uzefovsky, F., Orlitsky, T., Mankuta, D., & Zahn‐Waxler, C. (2020). Caring babies: Concern for others in distress during infancy. Developmental Science. doi:10.1111/desc.13016

Shalev, I., & Uzefovsky, F. (2020). Empathic disequilibrium in two different measures of empathy predicts autism traits in neurotypical population. Molecular Autism, 11(1). doi:10.1186/s13229-020-00362-1

Meidan A. & Uzefovsky F. (2020) Child maltreatment risk mediates the association between maternal and child empathy. Child Abuse & Neglect. https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2020.104523

Abramson, L., Uzefovsky, F., Toccaceli, V., & Knafo-Noam, A. (2020). The genetic and environmental origins of emotional and cognitive empathy: Review and meta-analyses of twin studies. Neuroscience & Biobehavioral Reviews. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2020.03.023

Uzefovsky F., Paz Y., Davidov M. Young Infants are Pro-Victims, but it Depends on the Context. (2019). British Journal of Psychology. doi:10.1111/bjop.12402

Uzefovsky F., Bethlehem R., Shamay-Tsoory S., Ruigrok A., Holt R., Spencer M., Chura L., Warrier V. Chakrabarti B., Bullmore E., Suckling J., Floris D., and Baron-Cohen S. (2019). The Oxytocin Receptor Interacts with Autism Diagnosis to Predict Brain Activation in Response to The Eyes Test. Molecular Autism, 10(1), 12. doi: 10.1186/s13229-019-0258-4

Warrier V., Grasby K., Uzefovsky F., Toro R., Smith P., Chakrabarti B., Khadake J, Mawbey-Adamson E., Litterman N., Hottenga J-J., Lubke G., Boomsma DI., Martin NG., Hatemi PK., Medland S., Hinds DA., Bourgeron T., and Baron-Cohen S. (2017). Genome-wide meta-analysis of cognitive empathy: heritability, and correlates with sex, neuropsychiatric conditions and cognition. Molecular Psychiatry. doi: 10.1038/mp.2017.122

Uzefovsky F. & Knafo-Noam A. (2016) Empathy development throughout the lifespan. In Sommerville J. & Decety J., editors. Social Cognition Volume: Frontiers in Developmental Science Series (Psychology Press | Taylor and Francis Group).

תלמידי מחקר:

צליל סימן טוב (דוקטורנטית, פסיכולוגיה התפתחותית) – גיל ההתבגרות ואוטיזם simantov.zlil@gmail.com

נופר ציוני (מאסטרנטית, פסיכולוגיה התפתחותית) – הורות והתפתחות אמפתיה בינקות nufarzio@post.bgu.ac.il

תמר קדוש (מאסטרנטית, פסיכולוגיה התפתחותית) – ויסות הורי והתפתחות אמפתיה בינקות kadoshtamar.1@gmail.com

נחשון מירן (Ph.D)

השאלות העיקריות הנחקרות במעבדה שלי בשנים האחרונות כוללות: 1. כיצד אנו נעשים מודעים לחוויה הרגשית שלנו. בפרוייקט רחב זה אנו מיישמים מודלים מתחום ההחלטות התפיסתיות ומתארים באמצעותן את היווצרות החוויה הרגשית כתוצאה של הצטברות עדויות (בלתי מודעות, ברובן) עד הגעה לסף המודעות. כלי המחקר העיקריים שלנו כוללים שיטות התנהגותיות המתמקדות בזמני תגובה ובמאפייניה האיכותיים של התגובה, מודלים מתימטיים, וקישור בין המודל למדדים מוחיים (EEG בלבד, בינתיים). אנו מתמקדים גם במאפינים נורמטיביים וגם בהבדלים בינאישיים; 2. מהי משמעותם של הבדלים בינאישיים בתפקודים ניהוליים בהתנהלות ביומיום בקרב האוכולוסייה הלא פתולוגית? תפקודים ניהוליים אלו תפקודים קוגניטיביים שמאפשרים תפקוד חברתי מורכב המתבסס על היכולת להשגת מטרות ארוכות טווח והם כוללים היבטים של איפוק, תכנון, זכירת התכנית, וגמישות. המחקר שלנו עוסק כולו בהבדלים בינאישיים בתחום הלא פתולוגי בעיקר, וכולל הם מחקר פסיכומטרי שמטייב את המדדים בהם אנו משתמשים והן בחינת המשמעויות של התפקודים האלו ביום יום, כולל תפקוד תעסוקתי, היכולת להתמיד בדיאטה, תפקודים בינאישיים וכדומה; 3. מהו הבסיס הקוגניטיבי והמוחי ליכולת ליישם באופן מיידי הוראות? אחד הדברים המאפיינים בני אדם במיוחד הוא יכולתנו המרשימה לתאם התנהגות שלנו כקבוצה באמצעות מתן הוראות. יכולת זו אינה טריוויאלית כלל משום שהמדובר בהעברה של מידע סמנטי, כשמה שנדרש מהקולט הוא להפוך מידע זה באופן מיידי למידע פרוצדורלי. במילים אחרות, איננו נדרשים רק להבין את ההוראה, אלא אנו נדרשים גם לפעול על פיה.

פרוייקטים לדוקטורט שמתקיימים כעת במעבדה

אלה גבעון - היווצרות החויה הרגשית כהצטברות עדויות

גל דניאלי: היווצרות חוויה רגשית ו EEG: גישת הצטברות עדויות לנתונים התנהגותיים ונתוני הדמייה מוחית

איילת יצחק – יישום של מודל של הצטברות עדויות לזיהוי סוג הרגש הנחווה

תמר בקון – שיפור מדדים של הבדלים בינאישיים בתפקודים ניהוליים, ובחינת הקשר בין תפקודים ניהוליים להתנהלות בינאישית

כמה פרסומים מייצגים מהזמן האחרון:

Amir, I., Peleg, L., & Meiran, N. (2021). Automatic effects of instructions: a tale of two paradigms. Psychological Research. https://doi.org/10.1007/s00426-021-01596-1

Bakun Emesh, T., Garbi, D., Kaplan, A., Zelicha, H., Yaskolka Meir, A., Tsaban, G., Rinott, E., & Meiran, N. (2021). Retest reliability of integrated speed–accuracy measures. Assessment. https://doi.org/10.1177/1073191120985609

Givon, E., Itzhak-Raz, A., Karmon-Presser, A., Danieli, G., & Meiran, N. (2020). How does the emotional experience evolve? Feeling generation as evidence accumulation. Emotion, 20(2), 271–285. https://doi.org/10.1037/emo0000537

Karmon-Presser, A., Sheppes, G., & Meiran, N. (2018). How does it “feel"? A signal detection approach to feeling generation. Emotion, 18(1), 94-115.

Verbruggen, F., McLaren, R., Pereg, M., & Meiran, N. (2018). Structure and implementation of novel task rules: A cross-sectional developmental study. Psychological Science, 29(7), 1113-1125.

Cole, M. W., Braver, T. S., & Meiran, N. (2017). The task novelty paradox: Flexible control of inflexible neural pathways during rapid instructed task learning. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 81, 4-15.

Pereg, M., Shahar, N., & Meiran, N. (2019). Can we learn to learn? The influence of procedural working-memory training on rapid instructed-task-learning. Psychological Research, 83(1), 132-146.

נירית סוֹפר-דוּדק (Ph.D.)

אני פסיכולוגית קלינית וחברת סגל במסלול הקליני. מחקרי מתמקד במצבי תודעה מיוחדים בעירות ובשינה (לדוגמא: דיסוציאציה, מאפייני חלימה, הזיות היפנוגוגיות), ובקשר ביניהם לבין פסיכופתולוגיה, לחץ ואישיות. חלק מן המחקר המתבצע במעבדה שלי ממוקד בדיסוציאציה ובקשרים בינה לבין אישיות, OCD, חרדה, ועוד, וחלק אחר ממוקד במאפייני חלימה והקשר שלהם לאישיות ופסיכופתולוגיה. בנוסף לכך המעבדה עוסקת בחלימה בהקיץ חריגה (Maladaptive Daydreaming). רוב המחקרים הנערכים במעבדה הם מחקרי אורך בעלי מספר גלי מדידה, לעיתים עד מספר מדידות ביום.

*** שימו לב: מועמדים שאזמין לראיון יתבקשו לכתוב חיבור אקדמי קצר מאוד באנגלית (כחצי עמוד עד עמוד). נושא והנחיות ספציפיות יינתנו כשבוע לפני הריאיון.

יצירת קשר

אימייל: soffern@bgu.ac.il

בניין 96 חדר 412, טל' במשרד 074-7795181

לינק לאתר המעבדה: http://soffern.wixsite.com/soffer-dudek-lab-bgu

פרסומים לדוגמא מהשנים האחרונות

Somer, E., Cardeña, E., Catelan, R. F., & Soffer-Dudek, N. (in press). Reality shifting: Psychological features of an emergent online daydreaming culture. Current Psychology, in press.

Soffer-Dudek, N., & Somer, E. (in press). Maladaptive daydreaming is a dissociative disorder: Supporting evidence and theory. In: Dissociation and the Dissociative Disorders: Past, Present, Future (2nd ed.), Dorahy, M., & Gold, S. (Eds.). NY: Routledge.

Salomon-Small, G., Somer, E., Harel-Schwarzmann, M., & Soffer-Dudek, N. (2021). Maladaptive Daydreaming and Obsessive-Compulsive Symptoms: A confirmatory and exploratory investigation of shared mechanisms. Journal of Psychiatric Research, 136, 343-350.

Buchnik-Daniely, Y., Vannikov-Lugassi, M., Shalev, H., & Soffer-Dudek, N. (2021). The path to dissociative experiences: A direct comparison of different etiological models. Clinical Psychology & Psychotherapy, 28(5), 1091-1102.

Vannikov-Lugassi, M., Shalev, H., & Soffer-Dudek, N. (2021). From brooding to detachment: Rumination longitudinally predicts an increase in depersonalization and derealization. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 94 (S2), 321-338.

Soffer-Dudek, N. (2020). Are lucid dreams good for us? Are we asking the right question? A call for caution in lucid dream research. Frontiers in Neuroscience;13:1423.

Soffer-Dudek, N. (2019). Dissociative Absorption, Mind-Wandering, and Attention Deficit Symptoms: Associations with Obsessive-Compulsive Symptoms. British Journal of Clinical Psychology, 58, 51-69.

Vannikov-Lugassi, M., & Soffer-Dudek, N. (2018). No time like the present: thinking about the past and the future is related to state dissociation among individuals with high levels of psychopathological symptoms. Frontiers in Psychology: 9, 2465.

Rozen, N., & Soffer-Dudek, N. (2018). Dreams of teeth falling out: an empirical investigation of physiological and psychological correlates. Frontiers in Psychology, 9, 1812.

Bregman-Hai, N., Abitbul-Gordon, S., Deutsch, I., Garbi, D., Shelef, L., & Soffer-Dudek, N. (2018). Leave Everything to the Imagination: Cognitive Functioning of Individuals High in Dissociative Absorption and Imaginative Involvement. Journal of Research in Personality, 76, 129-138.

Soffer-Dudek, N., & Somer, E. (2018). Trapped in a Daydream: Daily Elevations in Maladaptive Daydreaming Are Associated with Daily Psychopathological Symptoms. Frontiers in Psychiatry 9:194.

Aviram, L., & Soffer-Dudek, N. (2018). Lucid Dreaming: intensity, but not frequency, is inversely related to psychopathology. Frontiers in Psychology. 9:384.

Alfasi, D., & Soffer-Dudek, N. (2018). Does Alexithymia moderate the relation between stress and general sleep experiences? Personality and Individual Differences, 122, 87-92.

Soffer-Dudek, N. (2017). Arousal in Nocturnal Consciousness: How Dream- and Sleep- Experiences May Inform Us of Poor Sleep Quality, Stress, and Psychopathology. Frontiers in Psychology, 8, 733.

Soffer-Dudek, N., Lassri, D., Soffer-Dudek, N., & Shahar, G. (2015). Dissociative Absorption: An Empirically Unique, Clinically Relevant, Dissociative Factor. Consciousness & Cognition, 36, 338-351.

תלמידי מחקר נוכחיים (ניתן לפנות אליהם לשאלות והתייעצות):

נועה ברגמן-חי (תואר שלישי) – סוכנות (אייג'נסי) ואוטומטיות בדיסוציאציה (noaisme@gmail.com)

ניצן תיאודור (תואר שלישי) - הבחנה בין חלימה בהקיץ חריגה והפרעת קשב (nitzth@gmail.com)

ירין שכטר (תואר שלישי) - דיסוציאציה ובהירות מושג העצמי (yarinsza@post.bgu.ac.il‏)

ניב רגב (Ph.D)

אני חוקר את התהליכים שעומדים בבסיסן של תופעות חברתיות נפוצות. במילים פשוטות – למה אנחנו מתנהגים כלפי אנשים בעולם באופן בו אנחנו מתנהגים? למה יש התנהגויות שקשה לנו 'להתנער' מהן? מהן ההשלכות של המנגנונים האלה על האופן בו אנחנו תופסים אנשים אחרים ועל הנכונות שלנו לקיים איתם אינטראקציה? תחומי המחקר שנחקרים כרגע באופן פעיל במעבדה כוללים את הנושאים הבאים (אך אינם מוגבלים להם) :

מדוע כל כך קשה לשנות סטריאוטיפים? אנו משערים שחלק מהותי בקושי לשנות סטריאוטיפים נובע מכך שזה 'נעים' לנו כאשר הציפיה שלנו מתממשת. להרגשת ה'נעים' הזו יש השלכות רבות על הפסיכולוגיה של האינדיבידואל, על הייצוג המוחי של הסטריאוטיפ וכן השלכות לטווח רחוק על האופן בו אנו חושבים על העולם.

כיצד אנחנו תופסים חברי קבוצה שונה? קשה לנו לזהות פרצופים של אנשים השייכים לקבוצה אתנית שונה משלנו, ואנו נוטים לייחס להם תכונות דומות. אנו חוקרים את המנגנונים העצביים והמוטיבציוניים שמאפשרים את התופעה הזו.

כדי לענות על שאלות אלו ושאלות קשורות אני עושה שימוש במגוון כלים השאובים ממגוון עולמות תוכן, כולל פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה התנהגותית ומדעי העצב (neuroscience). כלי המחקר כוללים ניסויים ממוחשבים, ניסויי הדמיה מוחית במספר טכניקות (fMRI וכן fNIRS, שיטה שמאפשרת יותר ניידות) ובעתיד גם ניסויים מחוץ למעבדה.

** בשנה הקרובה אקבל 1-2 סטודנטיות/ים להנחיה.

יצירת קשר:

דואר אלקטרוני: reggevn@bgu.ac.il

אתר: https://scmbbgu.wixsite.com/scmblab

פרסומים אחרונים:

1. Reggev, N., Chowdhary, A., Mitchell, J.P. (In Press). Confirmation of interpersonal expectations is intrinsically rewarding. Social, Cognitive and Affective Neuroscience. https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.07.19.210757v1

2. Yacoby, A., Reggev, N., & Maril, A. (2021). Examining the transition of novel information toward familiarity. Neuropsychologia, 161, 107993.

3. Mækelæ, M. J.*, Reggev, N.*, Dutra, N., Tamayo, R. M., Felipe, R., Klevjer, K., & Pfuhl, G. (2021). Identifying resilience factors of distress and paranoia during the COVID-19 outbreak in five countries. Frontiers in Psychology, 12, 2160.

4. Everett, J.A.C., Colombatto, C., … Reggev, N., … Crockett, M.J (2021). Moral dilemmas and trust in leaders during a global health crisis. Nature Human Behaviour, 5, 1074-1088.

5. Bein, O., Reggev, N., Maril, A. (2020). Prior knowledge promotes hippocampal separation but cortical assimilation in the left inferior frontal gyrus. Nature Communications, 11: 4590.

6. Mækelæ, M. J.*, Reggev, N.*, Dutra, N., Tamayo, R. M., Silva-Sobrinho, R. A., Klevjer, K., & Pfuhl, G. (2020). Perceived efficacy of COVID-19 restrictions, reactions and their impact on mental health during the early phase of the outbreak in six countries. Royal Society Open Science, 7: 200644.

7. Reggev, N., Brodie, K., Cikara, M. Mitchell, J. P. (2020). Human face-selective cortex does not distinguish between members of a racial outgroup. eNeuro, 7, 3,

8. Bein, O.*, Reggev, N.*, Tompary, A. Working with schemas, predicting with schemas. Journal of Neuroscience, 38, 1608-1610.

9. Reggev, N., Sharoni, R., Maril, A. (2018). Distinctiveness benefits novelty (and not familiarity), but only up to a limit: the prior knowledge perspective. Cognitive Science, 42, 103-128.

10. Reggev, N., Bein, O., Maril, A. (2016). Distinct neural mechanisms for conceptual novelty and familiarity. Journal of Cognitive Neuroscience, 28, 1455-1470.

תלמידים נוכחיים במעבדה:

אביב מוקדי – אישוש והפרכה של ציפיות מהעצמי avivmok@post.bgu.ac.il

נדב חכמוב – תפיסת גיל והשפעה על הערכות רפואיות hachamov@post.bgu.ac.il

שיר פרסר – הבדלים ודמיון בין אישוש תחזיות ואישוש סטריאוטיפים shirpre@post.bgu.ac.il

נוי אזולאי – סטריאוטיפים של קבוצות ותתי-קבוצות חברתיות noyazu@post.bgu.ac.il

תובל צרור – דינמיקות של הקשבה בשלשות
tuval693@gmail.com

טליה שדה (Ph.D)

אני חוקרת את הבסיס הנוירו-קוגניטיבי של זיכרון אפיזודי: היכולת האנושית לעשות מסע מנטלי בזמן ולחוות מחדש חוויות מהחיים (לדוג', בת\בר המצווה שלנו, הטיול שעשינו בסופ"ש). המחקר שלי מתחיל לתת תשובות לכמה שאלות חשובות, כמו: מדוע אנו שוכחים דברים שפעם זכרנו? האם ואיך מושפע הזיכרון מתהליכים מוחיים קודם ללמידה? כיצד מאורגן המידע הנשמר בזיכרון כך שנוכל לשלוף אותו באופן יעיל?

כדי לחקור נושאים אלה ונושאים אחרים בתחום הזיכרון, אנו עושים ניסויים התנהגותיים (בהם הנבדק יושב מול מחשב ומבצע מטלות), משתמשים בטכנולוגיות הדמיה מוחית (FMRI, EEG), , במכשור למעקב אחר תנועות עיניים וכן משווים בין אוכלוסיות שונות (נבדקים צעירים ובריאים, פציינטים עם לקויות זיכרון, מבוגרים, ילדים).

יצירת קשר: tsadeh@bgu.ac.il

פרסומים אחרונים:

Sadeh, T. (2019). "Fluency: A trigger of familiarity for relational representations?" Behavioral and Brain Sciences 42: e297.

Sadeh, T., et al. (2019). "Overlap between hippocampal pre‐encoding and encoding patterns supports episodic memory." Hippocampus.

Sadeh, T., et al. (2019). "Recalling the firedog: Individual differences in associative memory for unitized and nonunitized associations among older adults." Hippocampus.

Sadeh, T. and Y. Pertzov (2019). "Scale-invariant Characteristics of Forgetting: Toward a Unifying Account of Hippocampal Forgetting across Short and Long Timescales." Journal of Cognitive Neuroscience: 1-17.

Sadeh, T., et al. (2018). "A Remember/Know Examination of Free-recall Reveals Dissociative Roles of Item- and Context-Information over Time." Scientific Reports 8(1): 13493.

תלמידי מחקר:

אבי גמראן - מדדים סובייקטיבים לארגון המידע בזיכרון לאורך זמן, מחקר FMRI לבחינת שכחה

דנה וקנין – כיצד תהליכים ספונטניים הקודמים ללמידה משפיעים על הזיכרון?

זוהר רותם – השפעת הזיכרון האפיזודי על קבלת החלטות (בשיתוף עם ד"ר מיכאל גלעד)