| פרופ' נחשון מירן | חוקר את התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס של תהליכי וויסות עצמי הכוללים גמישות מחשבתית, את היכולת לזכור את המידע הנדרש לביצוע המשימה בזמן הביצוע, את היכולת לעכב נטיות מחשבה ותגובה שאינן תואמות את דרישות המצב ואת היכולת לווסת את עוצמת התגובה הרגשית בהתאם לדרישות המצב. הוא חוקר בין השאר אוכלוסיות שאצלן יכולות הויסות פגועות כגון הפרעת קשב והפרעות אישיות. | |
| פרופ' אמריטוס למחקר אבישי הניק | חוקר מערכות קוגניטיביות העוסקות בעיבוד מידע נומרי, עיבוד מילים, קשב, וסינסטזיה. בכל תחומים האלה אני חוקר את הקשרים בין מוח להתנהגות באוכלוסיות נורמליות או אוכלוסיות שלהן פגיעה נרכשת (למשל, פגיעה מוחית) או פגיעה התפתחותית (למשל, ליקוי למידה בחשבון). המעבדה שלי עושה שימוש בטכניקות מחקר התנהגותיות והדמיה מוחית (למשל fMRI). | |
| פרופ' גליה אבידן- ראש המגמה | חקר הבסיס הקוגניטיבי והמוחי של תהליכי תפיסה של מידע חושי חיצוני (כגון פרצופים, עצמים) ומידע גופני, פנימי (כגון סיגנלים פיסיולוגיים שמקורם בקיבה) והבנת הגורמים הסובייקטיביים המשפיעים על תהליכי תפיסה כגון ניסיון קודם, אישיות, ומצב גופני, רגשי ונפשי. המחקר מתבצע באמצעות שילוב הדמיה מוחית תפקודית (fMRI) ומדדים התנהגותיים ופיסיולוגיים וכן, היבטים חישוביים המאפשרים ניתוח של תבניות הקישור בין אזורי מוח שונים ביחס להתנהגות ויכולות אינדיבידואליות.
| |
| פרופ' קסלר יואב | המחקר במעבדה שלי עוסק בשני נושאים מרכזיים:
א. הקשר בין זיכרון העבודה לבין בקרה קוגניטיבית: האופן שבו מתבצעת בקרה קוגניטיבית על זיכרון העבודה (working memory), ובאופן שבו תוכן זיכרון העבודה משמש לבקרה על התנהגות.
ב. קוגניציה של קבוצות. איפיון תהליכים קוגניטיביים ברמת הקבוצה, ולא רק ברמת הפרט. למשל, מהי קיבולת זיכרון העבודה הקבוצתית, האם קיימים תפקודים ניהוליים (executive functions) קבוצתיים, ומהם המאפיינים (למשל, מגבלות קיבולת, תהליכי קבלת החלטות) שלהם. | |
| פרופ' חגית כהן | תחומי המחקר שלי הם: מודלים התנהגותיים בבעלי-חיים וחקר המוח, נוירוביולוגיה של זיכרון ולמידה, נוירוביולוגיה של סטרס ומחלות נילוות, פלסטיות מוחית, פסיכופרמקולוגיה. | |
| פרופ' אילן דינשטיין | תחומי עניין עיקריים: התפתחות המוח בילדים עם אוטיזם ובעיות התפתחותיות אחרות. המחקר כולל שימוש בשיטות הדמיה (MRI וEEG): השוואת מבנה ותפקוד המוח בין פעוטות וילדים עם אוטיזם לעומת קבוצות ביקורת תוך דגש על תפקוד המערכות הסנסוריות והמוטוריות. | |
| פרופ' צבי גנאל | תחומי מחקר עיקריים: תפיסה ופעולה וויזואלית, תפיסת פרצופים, הבסיס הנוירואנטומי וההתנהגותי לתפיסת אובייקטים, זיכרון וויזואלי, תהליכים קשביים. | |
| פרופ' אנדראה ברגר | פסיכולוגית התפתחותית נוירו קוגניטיבית. מתעניינת בהתפתחות קוגניטיבית נורמטיבית וחריגה. רוב
המחקרים עוסקים בהתפתחות של פונקציות ניהוליות והשפעתן על היכולת של ילדים לוויסות עצמי, כולל
וויסות אמוציונלי. חוקרת את ההשפעה המשולבת של גורמים מולדים (למשל טמפרמנט) וסביבתיים (למשל
יכולת הויסות העצמי של האם עצמה) הקובעים את ההבדלים הבין-אישיים בין ילדים שונים בתפקודים אלה,
המנבאים הסתגלות בבית הספר והישגים אקדמיים וחברתיים. המחקרים על התפתחות חריגה עוסקים
בסינדרומים כגון ADHD, סינדרום האלכוהול העוברי, ועוד. שיטות המחקר שלי משלבות שיטות מעבדתיות
כולל מדידה של פעילות מוחית אלקטרופיזיולוגיות (EEG/ERP) ודיווחי הורים.
| |
| ד"ר טליה שדה | המעבדה לזיכרון ושכחה עוסקת בחקר הבסיס הנוירו-קוגניטיבי של זיכרון אפיזודי: היכולת האנושית לעשות מסע מנטלי בזמן ולחוות מחדש חוויות מהחיים (לדוג‘, בת\בר המצווה שלנו, שיחה עם חברה).
אנו מחפשים תשובות לשאלות כמו: מדוע אנו שוכחים דברים שפעם זכרנו? האם ואיך מושפע הזיכרון מתהליכים מוחיים קודם ללמידה? כיצד מאורגן המידע הנשמר בזיכרון כך שנוכל לשלוף אותו באופן יעיל?
המעבדה עושה שימוש בניסויים התנהגותיים ובניסויי הדמיה.
| |
| ד"ר תמר קולודני | חוקרת לקויות נוירו-התפתחותיות ואוכלוסיות מגוונות-עצבית, בדגש על אוטיזם ו-ADHD והקשר ביניהם. המחקר עוסק בתפקודים שנמצאים בבסיס הלקות – תפקוד חברתי ופונקציות קשביות, בהתאמה, וגם באתגרים אחרים שקיימים לעיתים קרובות באוכלוסיות האלה, כולל קשיי שינה ורגישות סנסורית. המחקר מתבצע תוך שימוש במגוון של שיטות הדמיה (structural and functional MRI, diffusion, MR spectroscopy) וחקר קשרים בין הנתונים המוחיים לבין התנהגות, כפי שהיא נמדדת בניסויים במעבדה ועל פי דיווחים על התנהגות בחיי היומיום.
| |
| ד"ר אלמוג שמחון | המחקר שלי בוחן את נקודות המפגש בין רשתות חברתיות, פסיכולוגיה חברתית ושפה. למשל, מה התפקיד שמשחקות רשתות חברתיות בתהליכים של קיטוב פוליטי ודיסאינפורמציה, וכיצד ניתן לרתום מחקר תיאורטי ויישומי למניעת תהליכים אנטי-דמוקרטים ברשתות ובעולם האמיתי. המחקר משלב פסיכולוגיה ניסויית קלאסית עם ניתוחי נתוני עתק (ביג דאטה), למידת מכונה וניתוחי שפה טבעית. |
| |
