שימוש בחידונים בכיתה – בידור או כלי לקידום למידה?
"לעשות שאלון אמריקאי בווקלאפ תוך כדי השיעור? שמע, הקורס לחוץ. המון חומר ואין לי זמן לבזבז על זה זמן."
"עזוב, אני יודע איך זה. אני אגיד להם להיכנס לשאלון ואז יתחילו להתלונן שלא מצליחים להתחבר."
"תראה אני מכיר את עצמי. בפעם הראשונה שאני אנסה, אני לא אצליח להפעיל את השאלון. זה לא יצליח לי."
"כן, סטודנטים אוהבים את התחרות הזאת, אבל זה סתם שעשוע. מה הם לומדים מזה?"
נתחיל מהסוף – התשובה היא כן, החידונים מועילים ללמידה; כן, כדאי גם להשקיע בזה זמן ומאמץ ולהתגבר גם על המכשולים הטכניים. בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בשאלונים ובחידונים אינטראקטיביים (מקבץ שאלות לבדיקת ידע והבנה) בזמן השיעור, אך רבים עדיין נרתעים מכך. רבים חוששים שהשאלון יגזול זמן שיעור יקר, אחרים מוטרדים מהקשיים הטכניים שעלולים להתעורר, ויש המטילים ספק בערך הלימודי של זה בהשוואה לפעולות אחרות שהמרצה יכול לעשות בזמן הקצוב של השיעור. לעומתם, מרצים שעושים שימוש תדיר בשאלונים בשיעורים מתארים את העניין הרב שמכניסה התחרות ואת ההזדמנות של הסטודנטים ליישם את הידע שנלמד לאורך הקורס. האם ההשקעה בכך מחזקת את תהליך הלימוד וכיצד ניתן להשתמש בשאלונים כאלה באופן יעיל בשיעורים? בנייר זה נתאר ממצאים ממחקרי למידה שבחנו את השימוש בשאלונים וחידונים בשיעורים ואת האופן שבו ניתן לשלב אותם ביעילות בשיעורים. כמו כן, נציג נקודות זמן שבהן ניתן לשלב את החידונים ואת האופן שיכולים להיתרם מכך הסטודנטים והמרצים.
אפליקציות רבות (Wooclap, Kahoot, Quizzez, MentiMeter ועוד) מאפשרות למרצים להציב בפני כלל הכיתה שאלות ולחשוף בפני הסטודנטים את התשובה הנכונה ואת התפלגות התשובות של כלל התלמידים. יש המשתמשים בזה בתחילת השיעור כדי לרענן את החומר שנלמד בשיעור הקודם או חומר הקריאה, ויש שמשתמשים בזה כדי לבדוק הבנה של חומר חדש, או למפות את העמדות הקיימות בכיתה. החידונים הדיגיטליים האינטראקטיביים הם חלק מההערכה המעצבת (הערכה שמתרחשת לאורך הלימוד ולא רק בסופו), שמאפשרת למרצה לעקוב אחרי הבנה של החומר הנלמד ומספקת לסטודנטים משוב מיידי; בעזרתו הם יכולים לזהות מקומות שבהם חזקים יותר או פחות ולהתאים את הלמידה למצבם. בעבר, טרם השימוש באפליקציות מסוג זה, מורים הציגו שאלות לסטודנטים בשטף ההרצאה, ובמרבית המקרים, רק קבוצה קטנה של סטודנטים השתתפה וענתה. גם היום המהלך הזה רווח. לעיתים נוצרת אשליה שהכיתה מבינה את החומר, כשבפועל אלו אותם שניים או שלושה סטודנטים שחוזרים ועונים במהירות על השאלות. החידונים הדיגיטליים מאפשרים למרצה לקבל תמונה של ההבנה והידע בכלל הכיתה בזמן אמת, לחשוף טעויות ובהתאם להסביר ולחדד את הדברים שוב, להציע דוגמה או המחשה נוספת או להאיץ במידת הצורך.
זהו כלי שנותן משוב על הלמידה ומיידע את המרצה ואת הסטודנטים גם יחד ביחס לתהליך ההוראה והלמידה תוך כדי התקדמות. מדוע זה חשוב? תדירות המשוב שמקבלים הסטודנטים נמצאה כבעלת קשר חיובי לביצועים האקדמיים שלהם. ככל שהמשוב סמוך יותר לביצוע עצמו התרומה שלו גדלה (Fogarty and Goldwater, 2022). במחקר נוסף, נמצא שסטודנטים משפרים יותר את ביצועיהם בעקבות משוב מעצב (הסבר על הטעות, הפניה להסברים בחומרי הלימוד) לעומת משוב מתקן (נכון/לא נכון) (Enders, Gaschler and Kubik, 2021). החידונים מאפשרים למרצה לבצע מעקב אחרי ההתקדמות, לזהות מיסקונספציות, קשיים, או נושאים אשר דורשים הבהרה, לבצע הערכת ידע, לזהות מקומות שדורשים חזרה או חיזוק (Ismail et al., 2019).
חידונים מקדמים למידה אקטיבית. הם מחייבים את הסטודנטים להתמודד עם החומר ולהציג את הידע שלהם. ההתמודדות עם שאלות כאלה יכולה לחזק את בסיס הידע (בפעולות של שליפת מידע והיזכרות) וגם לקדם תהליכי חשיבה מסדר גבוה באמצעות שאלות שדורשות יישום, פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, או שאלות מבוססות מקרה. שאלות כאלו יכולות לעודד סטודנטים לחשיבה ביקורתית, ניתוח מושגים ואף לחזק את הקישורים בין הנושאים הנלמדים, שחיוניים ללמידה. כשהסטודנטים משיבים על חידון, הם מעבדים את המידע ומקדמים הבנה עמוקה ושימור של הידע. בנוסף, חידונים יכולים להגביר מוטיבציה ללמידה, והם מעודדים סטודנטים לעבור על החומר וגם להיות מעורבים יותר בשיעורים ובקורס בכלל. כמו כן, סטודנטים יכולים כך לקחת אחריות על הלמידה. במחקר שבדק אפקטיביות של חידוני Moodle בשיפור ובהערכת ידע בקורס הנדסה אזרחית, מצאו שהשילוב של החידונים העלה את היקף הצפייה בסרטוני הקורס ואת שביעות הרצון מהקורס (Gamage et al., 2019). 65% מהסטודנטים המשתתפים ניסו לענות על כל החידונים. בחידונים שאלות התווספו באופן מדורג וגם חזרו לפי הצורך, וכך הבטיחו התפתחות של מושגים ומיומנויות רלוונטיים. באופן הזה, התאפשר להקדיש יותר זמן לסטודנטים בצורה מעמיקה יותר, מבלי להתעכב על מושגי הבסיס.
לעיתים, כהכנה לחידון ובזמן החידון, סטודנטים עוברים על חומרים קודמים ובוחנים את ההבנה שלהם – הדבר תורם לחיזוק הלמידה. בתוך כך, יכולים הסטודנטים לחזק את הידע, לזהות פערי ידע ולבסס את ההבנה של מושגי ליבה. כך הם יכולים גם לבנות בסיס חזק לנושאים עתידיים. למשל מחקר שמצא שחידונים חיזקו את הלמידה בקרב סטודנטים בשנה א' בקורס מתמטיקה עסקית באוניברסיטתNew South Wales באוסטרליה (Angus & Watson, 2009). החידונים אפשרו לסטודנטים לתרגל וגם לקבל משוב על ההבנה שלהם את החומר. כך הם יכלו לזהות מקומות למקד בהם את מאמצי הלמידה. מניתוח השוואתי בין סטודנטים שביצעו את החידונים לכאלה שלא, נמצא שהחשיפה לחידונים שיפרה באופן מובהק את הישגי הסטודנטים בקורס.
מעבר לתרומה ללמידת התוכן, השימוש בחידונים יכול לשפר את כישורי הלמידה ויכולות הניהול של הסטודנטים. הגבלת זמן המענה בחידונים נמצאה כבעלת פוטנציאל בשיפור יכולות ניהוליות של סטודנטים. באמצעות החידונים, הסטודנטים יכולים ללמוד לחלק את הזמן, לתעדף שאלות וכדומה. בדרך זו החידונים יכולים לשמש כהכנה למבחן – לחשוף את הסטודנטים לסוגי שאלות שיופיעו במבחן, ולפתח את ההבנה כיצד יש לגשת לשאלה. אלו יכולים לסייע לסטודנטים לנהל נכון יותר את משאבי הזמן במבחן ולהפחית חרדה במבחן. מחקר שבדק את ההשפעה של שילוב חידונים מקוונים במהלך הלמידה מעלה שסטודנטים שביצעו חידונים באופן קבוע, חוו רמה נמוכה יותר של חרדת מבחנים (Mykytiuk et al., 2022). במחקר אחר, נבדק האם ביצועי סטודנטים בחידונים בשגרה יכולים לנבא ביצועים במבחן המסכם ובהשלמת הקורס בהצלחה. במחקר נותחו נתונים ממספר קורסים שונים שנלמדו על ידי אותו מרצה במהלך חמש שנים (1294 משתתפים) ונמצא שהצלחה בחידונים היא גורם מנבא לביצועים טובים יותר במבחן המסכם (Wambuguh & Yonn-Brown, 2013).
רבות מהאפליקציות לבניית חידונים מאפשרות לבצע את החידון כמשתמש מזוהה או כמשתמש אנונימי. חידון מזוהה מאפשר למרצה לקבל מידע מפורט על כל תלמידים, גם כחלק מתהליכי ההערכה הפורמליים (לצורך מתן ציון). מצד שני הדבר עלול להגביר את הלחץ והחשש של הסטודנטים המשתתפים. חידון אנונימי אכן יכול להוריד את מפלס החרדה מבלי לאבד חלק גדול מהיתרונות הפדגוגיים. במחקר שבחן את השימוש בחידונים אנונימיים נמצא שגם בדרך זו יש לחידונים תרומה ללמידה ולהישגי הסטודנטים (Agrawal et al., 2021).
חידונים יכולים לשמש גם ככלי יעיל להכנת הסטודנטים ללמידה בשיעור ולפיכך ניתן להציב בפני הסטודנטים חידון למילוי לפני תחילת בשיעור. במחקר שבחן את השיטה בקורס דיני חברות, ניתנו שאלונים קדם-יחידה שמטרתם לחזק את חווית הלמידה. החידונים ניתנו מדי שבוע ובכל פעם כיסו נושא אחר. הסטודנטים עבדו על החידון עם חומר פתוח ובסופו קיבלו גם משוב מובנה שהציע את התשובה הנכונה וההסבר לה. מדיווחי הסטודנטים עלה שביצוע החידונים העלה את רמת מוכנותם להרצאה. בנוסף, נמצא קשר חיובי מובהק בין ביצוע החידונים להשתתפות בכיתה ולציון במבחן המסכם (Mezzanotte 2017)..
את החידונים הדיגיטליים ניתן לבצע בדרכים שונות – ניתן לתת לסטודנטים להתמודד באופן אישי עם המשימה או להתמודד בזוגות ואף בקבוצות קטנות. כך למשל בקורסים לכימיה אנליטית, השתמשו החידונים ככלי הערכה אישי וקבוצתי. תחילה ענו התלמידים על החידון באופן אישי (שסומנו בצבע ירוק). לאחר מכן קיבלו התלמידים זמן לדון בשאלות בקבוצות ובעקבות זאת יכול לשנות את תשובותיהם (התוצר הקבוצתי סומן בצבע כתום). לאחר מכן הציע המרצה משוב על התשובות שהתקבלו. תשובות אישיות (בצבע ירוק) נכונות, זיכו את התלמיד בניקוד מלא; תשובה כתומה נכונה קיבלה את מחצית הניקוד. העבודה הקבוצתית עודדה דיון מקיף ומעורר מחשבה בקרב הסטודנטים. המרצה בזמן הזה צפה בדיונים הקבוצתיים, אך לא רמז על נכונות או אי נכונות התשובות. כן ניתן משוב מילולי כאשר המרצה זיהה מיסקונספציה רחבה בכיתה לגבי מושג בחידון. הטמעה של חידונים אלו לא דרשה עבודה נוספת מהמרצה, אך כמובן נדרשה השקעה של זמן השיעור בכך. נמצא שהשיטה העלתה את המוטיבציה של הסטודנטים ושיפרה את ההבנה של החומר. (Kloepper, 2014). במחקר אחר שנערך בקמפוס פיטרמריצבורג של אוניברסיטת קוואזולו-נטאל בדרום אפריקה, נאספו נתונים על השפעתם של חידונים על נוכחות והישגים. המחקר שנערך על פני שני סמסטרים של שנה אקדמית בקורס בכיתה גדולה בביה"ס לניהול,נמצא קשר חיובי בין השימוש בחידונים לבין הנוכחות והישגי התלמידים(Derera and Naude, 2014). ממצאי המחקר מצביעים על תמריצים אפשריים להגברת נוכחות בכיתה ועל הלמידה ופיתוח הידע בכיתות גדולות.
החידונים הדיגיטליים יכולים גם להשתלב כחלק ממערך של למידה שמותאמת ללומד (דיפרנציאלית) וקצב התקדמותו (למידה אדפטיבית) באמצעות התאמת רמת השאלות לביצוע התלמיד, ומתן משוב מותאם לביצוע באמצעות מערכת ה-Moodle. לשמש גם כחלק ממערך של למידה מותאמת (Jamaluddin et al., 2020). לבסוף, היו שבחנו השפעה של מתן חידונים אחרי הרצאה או אחרי הקריאה. נמצא שאלו יכולים לחזק מושגים עיקריים ולהעריך הבנה. יחד עם זאת, ישנה חשיבות בהשלמת השאלונים בסמוך לזמן ההרצאות (Hadsell, 2009), וכן נמצא במחקר אחר ששאלוני חזרה שניתנו ללא מסגרת זמן פעמים רבות לא מבוצעים (Corral et al., 2019).
מה אנחנו לומדים מזה?
לחידונים נמצאו תרומות רבות ללמידה ולהוראה.
מהמחקר עולה שכדאי לשלב חידונים לאורך הקורס, כחלק מתהליך של הערכה מעצבת ולא רק מסכמת בסופו.
החידונים משפרים את חווית הלמידה, מעורבות בלמידה, תורמים לקצב השיעור ולהפוגות, מעודדים חשיבה ולמידה אקטיבית וביישום נכון מעודדים למידה שיתופית שאפשרית גם בכיתות גדולות.
כדאי לצרף משוב בסמוך לחידון, המכוון להסבר או למקור להסבר מתוך חומרי הקורס ולא רק להציע את התשובה הנכונה.
חידונים שניתנים לפני הלמידה, תורמים בהכנת הסטודנטים לשיעור, ומשפרים את רמת המעורבות בשיעור.
חידונים שניתנים במהלך השיעור מסייעים בהבנה, בהינתן ליווי או מישוב, ומשפרים את חווית הלמידה.
חידונים שניתנים לאחר למידה, מסייעים בשימור הידע, ומוטב שינתנו בסמוך להרצאה וימוסגרו בזמן להשלמה.
לצד היתרונות, כדאי לזכור שקיימים גם אתגרים בשילוב החידונים, כמו גם נקודות שדורשות מחקר נוסף. ראינו שחידונים תדירים עוזרים ללמידה ובמוכנות למבחן, אך יתכן ויוסיפו עומס על הסטודנטים במהלך הסמסטר ויצרו התנגדות. דוגמה אחרת היא ששאלות ברמה גבוהה יכולות לשקף לסטודנטים מה מצופה מהם, אך מנגד עלולות לפגוע במוטיבציה בשלב מוקדם. לכן חשוב לשמור על איזון נכון – הן לסטודנטים והן למרצה, ואף לייצר את המסגרת הנכונה ביותר עבורכם בכל קורס.
ביבליוגרפיה
Agrawal, N., Rathi, S., Gupta, N. D., Aggarwal, A., Garg, A. K., & Gupta, J. (2021). The use of anonymous pop-quizzes as an innovative teaching–learning tool to reinforce learning among undergraduate dental students. SRM Journal of Research in Dental Sciences, 12(2), 74. https://doi.org/10.4103/srmjrds.srmjrds_3_21
Angus, S. D., & Watson, J. (2009). Does regular online testing enhance student learning in the numerical sciences? Robust evidence from a large data set. British Journal of Educational Technology, 40(2), 255-272. https://doi.org/10.1111/j.1467-8535.2008.00916.x
Corral, D., Carpenter, S. K., Perkins, K., & Gentile, D. A. (2020). Assessing students' use of optional online lecture reviews. Applied Cognitive Psychology, 34(2), 318-329. https://doi.org/10.1002/acp.3618
Derera, E., & Naude, M. (2014). Unannounced quizzes: A teaching and learning initiative that enhances academic performance and lecture attendance in large undergraduate classes. Mediterranean Journal of Social Sciences, 5(20), 1193.
Enders, N., Gaschler, R., & Kubik, V. (2021). Online quizzes with closed questions in formal assessment: How elaborate feedback can promote learning. Psychology Learning & Teaching, 20(1), 91-106. https://doi.org/10.1177/1475725720971205
Fogatry, T. J., & Goldwater, P. M. (2022). The Demand for Feedback and its Value in a Management Accounting Course. Indonesian Journal of Educational Research and Review, 5(1), 43-52. https://doi.org/10.23887/ijerr.v5i1.44182
Gamage, S. H. P. W., Ayres, J. R., Behrend, M. B., & Smith, E. J. (2019). Optimising Moodle quizzes for online assessments. International Journal of STEM Education, 6(1), 1-14. https://doi.org/10.1186/s40594-019-0181-4
Hadsell, L. (2009). The effect of quiz timing on exam performance. Journal of Education for Business, 84(3), 135-141. https://doi.org/10.3200/JOEB.84.3.135-141
Ismail, M. A. A., Ahmad, A., Mohammad, J. A. M., Fakri, N. M. R. M., Nor, M. Z. M., & Pa, M. N. M. (2019). Using Kahoot! as a formative assessment tool in medical education: a phenomenological study. BMC medical education, 19(1), 1-8. https://doi.org/10.1186/s12909-019-1658-z
Jamaluddin, J. E., Abidin, I. Z., Idris, M. A., & Masrom, U. K. (2020). Designing Lesson Plans for Adaptive Learning Using Moodle LMS Platform. International Journal of Creative Multimedia, 1(1), 208-217. https://doi.org/10.33093/ijcm.2020.1.X1.16
Kloepper, K. D. (2015). Stoplight Quizzes: A Multilevel Assessment Strategy for Lecture and Laboratory Courses. Journal of Chemical Education, 92(3), 509-511. https://doi.org/10.1021/ed500512u
Mezzanotte, F. E. (2017). Use of “reading quizzes" to foster learning: evidence from teaching company law in business programmes. The Law Teacher, 51(3), 349-363. https://doi.org/10.1080/03069400.2016.1201747
Mykytiuk, S., Moroz, T., Mykytiuk, S., Moroz, M., & Dolgusheva, O. (2022). Seamless learning model with enhanced web-quizzing in the higher education setting. International Journal of Interactive Mobile Technologies, 16(03), 4–19. https://doi.org/10.3991/ijim.v16i03.27257
Wambuguh, O., & Yonn-Brown, T. (2013). Regular lecture quizzes scores as predictors of final examination performance: A test of hypothesis using logistic regression analysis. International Journal for the Scholarship of Teaching and Learning, 7(1), Article 7. https://doi.org/10.20429/ijsotl.2013.070107
