מהו מחוון?
המחוון הוא כלי להערכת ביצועים של סטודנטים.ות במטלות פתוחות. לרוב המחוון מפרט את הקריטריונים להערכה, על פי רמות ביצוע שונות. המחוון נועד לספק הכוונה כיצד להעריך את ביצועי הסטודנט.ית במטלה הפתוחה.
למה צריך מחוון?
המחוון נועד לצמצם את היסוד הסובייקטיבי בבדיקת המטלות הפתוחות. הוא יוצר עקביות וסטנדרטיזציה בתהליך הבדיקה ובכך יכול לחזק את המהימנות וההוגנות בהערכה. המחוון מחייב הגדרה מראש של קריטריונים ורמות הביצוע, וניקוד לכל קטגוריה. בדרך זו הציון לא ניתן על סמך התרשמות בלבד אלא מתוך בחינת העבודות והתוצרים לאור ההגדרות הללו.
האם המחוון הוא רק עבור צוות הקורס או גם עבור הסטודנטים.ות?
המחוון יכול לשמש את צוות הקורס אך ניתן גם לחשוף אותו לסטודנטים.יות מראש. החשיפה המוקדמת נועדה להציג בשקיפות את הציפיות של המרצה בביצוע המטלה ואת הקריטריונים לפיהם המטלה נבדקת. פיזור העמימות יכול להקטין את הטענות והפניות לסגל ההוראה בנוגע לדרך הבדיקה. מנגד לחשיפה עשויים להיות מחירים מסוימים ובראשם החשש שהסטודנטים.ות יכוונו את עבודתם לתנאים הספציפיים שמצוינים במחוון, כך שהמאמץ שלהם יהיו ממוקד ומצומצם יותר. ככלל אנו ממליצים להגביר בשקיפות ולחשוף את המחוון אך להשאיר גם מרחב לתמרון באחת או יותר מהדרכים הבאות: לחשוף רק את רמת הביצוע הטובה בכל קריטריון (ללא רמות הביניים); להשאיר קטגוריה של התרשמות כללית או פרמטר אחר שמאפשר אחוז מוגבל של שיקול דעת בהתאם להבדלים בלתי צפויים שיתגלו בין העבודות (פיתוח המחוון הוא תהליך שצריך להשתכלל משנה לשנה כך שהניסיון המצטבר יסייע להפיק מחוון ממצה ככל שעובר הזמן); להגדיר ברמת הביצוע מרכיבים ספציפיים וכלליים זה לצד זה (למשל בעבודה שבה צריכים הסטודנטים להתייחס למאפיינים של תופעות חברתיות אפשר לציין במחוון שיש להתייחס למספר ספציפי של אירועים או מאפיינים ולצד זה להתייחס לעומק ההתייחסות או ההיקף והחיבור להיבטים אחרים שנלמדו). בדרך זו המחוון מציע דרישות קונקרטיות לצד דרישות כלליות.
סוגי מחוונים
קיימים שני סוגים עיקריים של מחוונים: המחוון ההוליסטי והמחוון האנליטי. המחוון ההוליסטי מאפיין הערכה כוללנית של איכות הביצוע. בקטגוריה הזאת נכלול את מי שקובע לעצמו מראש את הפרמטרים לפיהם יוערך התוצר, ובסוף הקריאה נקבע הציון על סמך ההתרשמות כללית (ללא ניקוד פרטני על כל פרמטר שהוגדר מראש). המחוון האנליטי מאפשר הערכה של הביצוע בהתאם למספר קריטריונים ורמות ביצוע ומתן משקל לכל קריטריון בנפרד. במסמך זה נתמקד במחוון האנליטי. המחוון האנליטי דורש פירוק של המטלה לרכיבים נפרדים ולפיכך הוא מצריך הגדרה מראש של המיומנויות והנושאים שמוערכים בעבודה. למשל בהערכה הוליסטית אנו יכולים להחליט לשקלל גם את איכות הכתיבה של הסטודנטים, ואילו במחוון אנליטי נפרק זאת לפרמטרים ספציפיים: בניית טיעון, ביסוס טענות, שמירה על כללי ציטוט, שמירה על מהלך לוגי תקין, התייחסות לספרות המחקר בתחום וכו'.
הפירוק לרכיבים נפרדים יכול להבליט הבדלים בין תוצרים שונים על פי פרמטרים ספציפיים ומצמצם את הטשטוש בהבחנה שמבוססת על הערכה כללית. הוא גם מאפשר לסמן באופן ממוקד את הבעיות והרכיבים שבהם הסטודנט.ית יכול לשפר את התוצר. מנגד, ההפרדה לקטגוריות מרובות מחייבת זיהוי של היבטים מובחנים שלא יחפפו אחד את השני, והיא יכולה גם להגדיל את העומס בבדיקה ולחייב התייחסות לרכיבים רבים בכל תוצר.
קווים מנחים לבניית מחוון אנליטי
בבואנו לכתוב מחוון לעבודה עלינו לענות לעצמנו על שלוש שאלות מרכזיות:
מה המטלה בודקת? איזה מיומנויות ואיזה ידע נדרש?
מה מבחין בין רמות שונות של הבנה?
מה חלוקת המשקל של כל קטגוריה ושל רמות הביצוע השונות?
המחוון האנליטי מוצג בצורת טבלה הכוללת קטגוריות, רמות ביצוע וניקוד לכל רמת ביצוע. אופן חלוקה זה מאפשר פירוט מירבי של דרישות המטלה ובו בזמן תפיסה קלה ונוחה של אופן הערכתה. מספר דגשים בניסוח מחוון:
מומלץ כי המחוון יכלול 5-6 קריטריונים ו 3-5 רמות ביצוע.
מומלץ לנסח את המחוון באופן פשוט, ובמונחים התנהגותיים שניתנים למדידה. להגדיר מה מצופה בכל רמת ביצוע.
מומלץ לנסח את רמות הביצוע בלשון ניטרלית. ולהתמקד בנמצא או בחסר בכל רמת ביצוע. יש להימנע מדימויים שליליים או חיוביים.
מומלץ להתייחס לאותם משתנים ברמות הביצוע השונות באותה קטגוריה. כלומר, אם ברמת ביצוע נמוכה חסר X ו/או Y, ברמת הביצוע הבאה תהיה התייחסות לאותם משתנים (בתוספת אלמנטים שמעלים את רמת הביצוע כמובן), וכן הלאה לכל רמות הביצוע בקטגוריה.
כיצד כלי AI יכולים לסייע בבניית מחוון אנליטי?
מחוונים דורשים חשיבה על קהל הסטודנטים.ות, מטרות המטלה – הידע והמיומנויות אותן היא בוחנת. ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית כדי ליצור מחוונים שמתאימים למטלה ספציפית. לצורך כך, רצוי להשתמש במערכת הבינה מלאכותית של גוגל: Gemini. בשונה מ-ChatGPT המפורסם יותר, ג'מיני מחוברת ישירות לרשת ותומכת בעברית באופן כמעט מלא (למעט שגיאות כתיב קלות פה ושם). ניתן להירשם ולהיכנס לשירות דרך משתמש הגוגל האישי, ולאחר מכן לבקש מג'מיני ליצור עבורכם מחוון בתצורת טבלה. יתרה מכך, ניתן לייצא את הטבלה המתקבלת למסמך אקסל, ובכך לחסוך זמן עבודה.
בדומה לכלים אחרים של בינה מלאכותית, גם בבניית המחוון נדרש תהליך איטרטיבי של שאילתות ובקרה על התשובות המתקבלות. הגדירו לעצמכם באופן כללי את מבנה המחוון המבוקש לאור מטרות הלמידה בקורס (על מה נבדקים הסטודנטים.יות, מה הם מצופים לעשות בסוף הקורס) ועל נקודות שמבחינות בין רמות שונות של ידע ומיומנות בקורס. הנה דוגמה אפשרת למבנה של שאילתה (מומלץ לא לדחוס הכול לשאילתה אחת):
אני מרצה בקורס...לתלמידים במחלקה...בתואר...
צור מחוון למטלה בנושא....
הצג את המחוון בצורת טבלה
הטבלה תכלול 5 קריטריונים עם 3 דרגות ביצוע
הצג כל רמת ביצוע בעמודה נפרדת
הצג תיאור התנהגותי בכל רמת ביצוע
הצג ניקוד לכל רמת ביצוע
בהמשך, ניתן גם לדייק את המחוון עם בקשות לקריטריונים ספציפיים ואיכות הביצוע הנדרש בהתאם לתוכן הקורס ומטרות הלמידה שהגדרת. ניתן לבקש מהבינה המלאכותית להתייחס למיומנויות ספציפיות במחוון או לתכנים ספציפיים שבהם עוסקת המטלה.
לינק לאתר: https://gemini.google.com
כלי AI נוסף המאפשר בניית מחוונים למטלה ותומך טוב בעברית הוא קלוד.
לינק לאתר: https://claude.ai
עוד על יצירת מחוונים
Best Practices for Designing Effective Rubrics. Teach Online. Arizona State University.
דוגמא למחוון להערכת משימה של פרזנטציה בכיתה
המשימה: עבודה בזוגות, ניתוח של 2 מאמרים והצגה בכיתה במשך 10-15 דקות.
המחוון מבוסס על תוצר של ג'מיני בתוספת שינויים. שימו לב למשרעת הציונים המוגדרת כאן. הציון הנמוך ביותר בעבודה מוגדר כאן כ-60. במקרה הזה ההנחה היא שכל מי שביצע את המשימה עובר, אך זה לא הכרחי. התאימו את טווחי הציונים בהתאם להבחנות בין איכויות ביצוע שמתאימות לקורס ולתחום שבו אתם מלמדים. מוזמנים.ות להשתמש במחוון ולשנות אותו בהתאם למשימה שלכם.ן ולסטודנטים.ות שלכם.ן.
| מצוין ( 100% - 90%) | טוב (90% - 70%) | חלש (70% - 60%) |
ניתוח והבנה של המאמרים
(40 נק') | בקיאות והבנה יוצאות דופן. * הבחנה מצוינת בין עיקר וטפל. * בניית טיעון מצוין המבוסס היטב על המאמרים. * שימוש במונחים מקצועיים מדויקים ובשפה מדעית תקינה * חשיבה ביקורתית יוצאת דופן תוך הצגת תובנות מקוריות. | בקיאות והבנה מוגבלת, משולבת בחוסר דיוק וטעויות מסוימות * הבחנה חלקית בין עיקר וטפל. * טיעון אפשרי אך לא מבוסס דיו * שימוש בשפה מדעית תקינה ברובה. * הצגת ביקורת מצומצמת מאוד ומאולצת. | בקיאות והבנה בינוניות, הכוללת טעויות משמעותיות.* הבחנה מוגבלת בין עיקר וטפל. התייחסות מוגזמת לעניינים שוליים שלא מקדמים את הטיעון. * טיעון חלש ללא ביסוס מספק. * שימוש שגוי בשפה מדעית ובמונחים המשקפים הבנה לקויה * הצגת ביקורת מאולצת ואף שגויה, היעדר חשיבה עצמאית. |
הצגה מקצועית בכיתה
(40 נק') | * עמידה בזמנים. * הצגה רציפה וקולחת. * שימוש מעניין בתרשימים ותמונות במצגת תוך יצירתיות מקורית. * הסברים עשירים ומדויקים של התרשימים והגרפים. * מצגת מלווה ברורה, בהירה, מוקפדת ותורמת משמעותית להבנה תוך יצירת עניין רב. | * חריגה קלה בזמנים. * הצגה מקוטעת עם טעויות ובלבול בולטים. * שימוש לא מספיק בתרשימים ותמונות, עד כדי פגיעה ביכולת ההבנה של התוכן. * מצגת מלווה ברורה חלקית ולא תמיד תורמת להבנה ולתוכן המוצג בעל פה. | * חריגה בזמנים. * הצגה מבולבלת שמקשה על היכולת לעקוב ולהבין את הרעיונות המוצגים. * שימוש מועט מאוד בתרשימים ותמונות שמחליש את הטענות המוצגות ומקשה על ההבנה * מצגת מלווה דלה במבנה לוגי לקוי שמפריע להבנה. |
עבודת צוות
(10 נק') | * שיתוף פעולה מצוין בין חברי הצוות. * תכנון מקדים והגדרת חלוקת אחריות. * חלוקת עבודה מאוזנת ומקצועית תוך יצירתיות משותפת. * תרומה אישית מובחנת של כל חברי הצוות. * תקשורת יעילה מאוד תוך תמיכה הדדית וחיזוק הדדי.
*מענה משותף לשאלות בדיון בכיתה. | * שיתוף פעולה סביר בין חברי הצוות. * חלוקת עבודה לא מאוזנת והעבודה ברובה נפרדת ולא שיתופית. * חלק מהצוות לא תורם באופן מספק. * תקשורת לא תמיד אפקטיבית. * מענה של חלק מהצוות על השאלות בדיון בכיתה. | * שיתוף פעולה חלקי בין חברי הצוות. * חלוקת עבודה לא מאוזנת . * חלק מחברי הקבוצה לא תורמים או לא מקבלים במה. * תקשורת לא יעילה עד כדי ויכוחים לא ענייניים * מענה חלקי על השאלות ורק של נציג.ה אחד מהצוות. |
רפלקציה אישית ותובנות אישיות (מוגשת בכתב לאחר ההצגה בכיתה)
(10 נק') | * הרפלקציה מוצגת בצורה מעמיקה. * יכולת לביקורת עצמית וקבלת אחריות.* זיהוי טוב של החוזקות והחולשות ושיפור נדרש. * התייחסות מקיפה לכל היבטי הלמידה. | * הרפלקציה שטחית וללא התבוננות מעמיקה. * חוסר יכולת לביקורת עצמית. * התייחסות רק לדוגמאות המקדימות שניתנו בהנחיות ללא קשר ברור למשימה ולתוצר שהופק. * אין התייחסות לכל ההיבטים והכתיבה אינה מפורטת מספיק. | * הרפלקציה דלה ושטחית. * היעדר ביקורת או התייחסות ברורה למשימה הנידונה וללמידה. |
כיצד להשתמש במחוון?
מומלץ להכין קובץ ריק עם הקטגוריות ולכתוב לעצמנו הערות ונימוקים המסבירים את הבחירה ברמת הביצוע בכל קטגוריה. הערות מסוג זה יכולות לעזור לנו בעת קביעת הציון, וגם לסטודנטים ולסטודנטיות ללמוד מה כדאי לשפר להבא. לדוגמא:
מציגים / מציגות : ________דני מוסקוביץ וסתוונית השדה_________
קטגוריה | רמת ביצוע | נקודות חשובות |
ניתוח והבנה של המאמרים
(40 נק') | טוב
80%
32 נק' | אין ביסוס לטיעון שהשיטה המתוארת במאמר טובה יותר מהשיטה הנפוצה. השיטה השלישית שהוצגה מיותרת, אינה מיועדת לאותם המקרים כמו השיטות הראשונות. המסקנות ניתנו ישירות מהמאמר, ללא התייחסות ביקורתית.
|
הצגה מקצועית בכיתה
(40 נק') | מצוין
95%
38 נק' | |
עבודת צוות
(10 נק') | מצוין
100%
10 נק' | |
רפלקציה אישית ותובנות אישיות של דני
(10 נק') | חלש
60%
6 נק' | |
ציון סופי של דני | 86 | |
