​​"הסטודנטים היום מאבדים קשב מהר. אין להם סבלנות להרצאות ארוכות. במקום לסכם הם משחקים או משוטטים באינסטגרם". מצד אחד ברור לנו שהרצאה היא דרך יעילה להציג מידע לקהל גדול ללא רקע. מצד שני נראה שאנחנו מאבדים את הסטודנטים די מהר ולא ברור מה הם זוכרים מהשיעור בסופו. טענה רווחת היא שאי אפשר שהסטודנטים יהיו פסיביים, צריך שהם יהיו פעילים בלמידה. האם זו עוד אופנה חינוכית שתחלוף או שיש לכך בסיס מחקרי? האם זה באמת עוזר ללמידה ומוביל לתוצאות טובות יותר או שזה סתם הופך את השיעור למהנה כפי שחושבים אחרים? ננסה לעשות קצת סדר ולהציג ממצאים עדכניים ממחקרי למידה.   

למידה פעילה מתארת שיטה חינוכית שמערבת את הסטודנטים בפעילויות משמעותיות במהלך השיעור, שמעודדות התנסות בפתרון בעיות והתמודדות עם החומר הנלמד. בשונה מלמידה פסיבית (למשל הקשבה להרצאה) למידה פעילה מחייבת את הסטודנטים לקחת חלק פעיל, להשתתף בדיונים, לנתח וליישם מושגים על מנת להבנות את הידע. לפיכך למידה פעילה מתארת משפחה רחבה של פעילויות שמבוצעות בשיעור למשכי זמן שונים – החל ממתן הזדמנות לפתור תרגילים לבד או בזוגות למשך שתי דקות וכלה בשיעור סימולציה או חקר מקרה שבו הסטודנטים מובילים את הדיון לאורך כל השיעור. בבסיס הגישה עומדת תפיסת למידה קונסטרוקטיביסטית שאומרת שהלומד צריך להבנות את המשמעות וההבנה שלו ולקשור בין הידע הקודם לידע החדש וליישב ביניהם. לשם כך הוא חייב לעבד בעצמו את המידע, לפתור התנגשויות בין התפיסות המוקדמות שלו לבין ידע החדש שהוא רוכש.

לאורך השנים נערכו מחקרים רבים כדי לבדוק את התועלת של פעילויות מסוג זה ותרומתן ללמידה. בשנת 2014 פורסמה מטא-אנליזה שבחנה 225 מחקרים השוואתיים של ביצועי סטודנטים למדעים, הנדסה ומתמטיקה, בלמידה מסורתית מול למידה פעילה. נמצא בה שהלמידה הפעילה שיפרה את הציון הממוצע של הסטודנטים ב6% והפחיתה את הסיכון לכשלון פי 1.5 (Freeman et al., 2014). המחקר בדק גם את ההשפעה של גודל הכיתה, ונמצא שלמידה פעילה השפיעה גם בכיתות גדולות, אך בכיתות של עד 50 סטודנטים השפעתה גדולה יותר. הממצאים היו עקביים בכל מקצועות הSTEM (Science, Technology, Engineering, and Mathematics).

אחד המחקרים המשמעותיים שהתפרסמו בשנים האחרונות השווה בין למידה פעילה להרצאה רגילה בקורס בסיסי בפיסיקה (מכניקה) לתלמידי שנה א' בהרווארד (Deslauriers et al., 2019). מרבית הסטודנטים ממשיכים בשנים הבאות לתארים בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע. המשתתפים בניסוי חולקו בהקצאה מקרית בין קבוצות הניסוי לקבוצות הבקרה. החוקרים ביקשו להשוות בין הישגי הלימוד של הסטודנטים בשני המצבים אבל גם בין תחושת הלמידה שלהם לבין ההישגים בפועל. המחקר נערך סביב השבוע ה-12 של הקורס, כאשר קבוצה אחת לומדת בדרך הרגילה בקורס וקבוצת הניסוי לומדת בשילוב של אסטרטגיות למידה פעילה – סדרת פעילויות קצרות לאורך השיעור שכללו דיון בזוגות, משוב של המרצה, ומשימות בקבוצות קטנות שאחריהן קיבלו הסטודנטים משוב, הסברים והדגמות של המרצה. בשבוע שלאחר מכן הקבוצות התחלפו (והקבוצה שלמדה קודם בלמידה פעילה למדה עכשיו בלמידה רגילה ולהפך). המחקר מצא שהסטודנטים שלמדו בלמידה פעילה למדו יותר מאשר חבריהם בלמידה הפסיבית. באופן מפתיע מעט, התפיסה העצמית שלהם ביחס ללמידה היתה נמוכה יותר. כלומר הם העריכו שהם למדו והבינו פחות. כיצד ניתן להסביר זאת? נראה שהשטף של ההרצאה יצר אשליה של הבנה לעומת הקושי לפתח הבנה בלמידה הפעילה. ההערכה של הסטודנטים היתה שגויה והם בלבלו בין המאמץ שהם השקיעו לבין התועלת שהם הפיקו. לפיכך, החוקרים מצאו שגם אם הלמידה הפעילה היא יעילה, האופן שבו הסטודנטים חווים אותה הוא בעייתי. המסקנה היא ששילוב של למידה פעילה עשוי לשפר את ההבנה של הסטודנטים, אבל צריך לתווך לסטודנטים את התהליך הצפוי ולהתמודד עם התנגדות מסוימת שצפויה בעקבות המאמץ והקושי שהם יחוו. ​

כיצד ניתן ליישם את המסקנות בקורס?

  • - ​​​שילוב של פעילויות של למידה פעילה, גם קצרות באורך 2-6 דקות, יכול לתרום להבנה של הסטודנטים, לעומת שיעור
      שמבוסס כולו על הרצאה. שילוב של מהלכי למידה פעילה יכול להיות בהיקף משתנה, החל מפעילויות קצרות כמו
      think-pair-share, שבהן מציגים בכיתה שאלה, מבקשים מהסטודנטים לדון בזוגות לזמן קצר ואז אוספים את
      הרעיונות במליאה, וכלה במהלכים שמשנים את מבנה השיעור כולו, כמו בכיתה הפוכה, שבהם הסטודנטים מגיעים
      לכיתה אחרי שלמדו לבד את הידע הבסיסי והשיעור מוקדש לפתרון בעיות בקבוצות. המהלך הבסיסי ביותר יכול 
      להשתלב בלי מאמץ גדול באמצעות הקדשת זמן ייעודי בכל שלב לעיבוד וליישום. למשל להציב אחרי כל הסבר שאלת
      הבנה או יישום, לבקש מהסטודנטים לפתור לבד או בזוגות ולאחר מכן לפתור יחד על הלוח. מהלכים מורכבים יותר
      דורשים תכנון של משימות קבוצתיות והכנת חומרי לימוד ובעיות לעבודה עצמאית של הסטודנטים.

- עלינו לזכור שעלול להיות פער בין תפיסת  הלמידה של הסטודנטים לבין ההבנה בפועל, בפרט בשלבים ראשוניים
  של הלמידה הפעילה.

- חשוב להסביר לסטודנטים על היתרונות שבמאמץ במהלך הלמידה הפעילה ולעודד אותם לעשות את המאמץ.

- כדאי לאפשר לסטודנטים לערוך רפלקציה על הלמידה (באמצעות שאלוני משוב קצרים או שיחה פתוחה על
  התהליך שהם חוו ועברו) ולחזק את ההבנה של תהליכי הלמידה.

- כדאי לערוך אירועים קצרים של בדיקת הבנה – באמצעות שאלונים או תרגילים קצרים להגשה שיאפשרו גם
  לסטודנטים לעקוב אחר ההתקדמות והיכולת שהם מפתחים.

- בקורסים שעושים שימוש בפלטפורמות מקוונות, המרצים יכולים לשלב חידונים ושאלונים. הכלים האלו מאפשרים
  לסטודנטים להשתתף באופן אקטיבי בהרצאות, לבחון הבנה, ולקבל משוב מידי. אחד הכלים הזמינים לסגל
  ההוראה בפלטפורמת המודל הוא  Wooclap.

 

Deslauriers, L., McCarty, L. S., Miller, K., Callaghan, K., & Kestin, G. (2019). Measuring actual learning versus feeling of learning in response to being actively engaged in the classroom. Proceedings of the National Academy of Sciences - PNAS, 116(39), 19251–19257. https://doi.org/10.1073/pnas.1821936116

Freeman, S., Eddy, S. L., McDonough, M., Smith, M. K., Okoroafor, N., Jordt, H., & Wenderoth, M. P. (2014). Active learning increases student performance in science, engineering, and mathematics. Proceedings of the National Academy of Sciences - PNAS, 111(23), 8410–8415. https://doi.org/10.1073/pnas.1319030111