הצעות והמלצות לשיפור הנוכחות בכיתה:
בחודשים האחרונים אנו שומעים יותר ויותר על כיתות שהתרוקנו ועל בעיית נוכחות קשה בקורסים רבים. אמנם התופעה התגברה בשל זמינות ההקלטות אבל סיבותיה עמוקות יותר, בראשן, השאלה מהו הערך שמפיק הסטודנט מהגעה לשיעור לעומת החובות האחרות שעומדות בפניו. גם אם הניסוח של הבעיה מקומם (שכן אחריות הסטודנט להגיע וללמוד), אנחנו, חברי וחברות הסגל נשארים עם הכיתות הריקות ועם הרצון להחזיר את הסטודנטים לשיעור גם בנסיבות הנוכחיות. אף שזו בעיה משותפת לרבים, יש כאלה שמצליחים להתמודד עם הנסיבות ונהנים מרמת נוכחות גבוהה. על סמך הניסיון שלהם ושלי אנסה להציע פעולות שונות להתמודדות, חלקן ניתנות ליישום מיידי וחלקן יהיו טובות ליישום בתחילת הקורס ולכל אורכו.
שילוב אירועי הערכה כיתתים לאורך הסמסטר
אפשר לבנות מערך אילוצים שיגביר את הנוכחות אבל חשוב מכך ישפר את הלמידה ויהפוך אותה לרציפה לאורך הסמסטר. לשם כך נשנה את מבנה ההערכה מאירוע בודד בסיום הסמסטר (בתוספת מטלת אמצע קטנה יחסית), ונבנה הרבה אירועי הערכה קטנים עם ציון מינימלי ונפזר אותם לאורך הסמסטר. מבנה כזה יעודד את הסטודנטים לחזור על החומר, להטמיע אותו וגם לקבל משוב על הלמידה שלהם כך שיוכלו לכוון את עצמם להמשך. המטרה היא ליצור אילוץ להגעה לשיעור שבו יש הערכה אבל גם לשיעור שלפני כדי להיות מוכנים יותר למטלה הקרובה. הנה כמה אפשרויות:
1. שילוב קוויזים אינטראקטיביים לאורך הסמסטר באמצעות Wooclap:
a. קבעו לפחות 4 אירועים לאורך הסמסטר: התחילו בשבוע 3 ונסו לרווח מעט כך שהקוויזים יפרסו על פני 6
שבועות במרווחים (למשל בשיעור 3, 4, 6, 8)
b. קבעו מינימום השתתפות – 4 מתוך 5 או 6, כדי לצמצם את הפניות מסטודנטים שלא יכולים להגיע לשיעור
מסוים.
c. תנו ניקוד מינימלי לכל קוויז – כך שרמת הסיכון בקוויז נמוכה אבל עדיין שווה להגיע ולהתכונן. אפשר לתת 2
נקודות לכל קוויז ולקבוע שמי שעונה נכון על 4 מתוך 5 שאלות בכל קוויז מקבל ציון מקסימלי. שוב, המטרה
לצמצם את החרדה הנלוות לכל הערכה ולכל טעות. אפשר גם להחליט שניתן ציון על עצם ההשתתפות במספר
מקסימלי של קוויזים.
d. הקוויז יכול להתבסס על החומר של השיעור הקודם ולכלול כמה גם כמה שאלות בסיסיות שההצלחה בהם
כמעט מובטחת. המטרה היא שיחזרו על החומר, שיפתחו נורמות של השתתפות בשיעור, אבל גם שיחוו
הצלחה, ובלי ליצור תחושה שהם עובדים בקורס אחד יותר קשה מכל שאר הקורסים.
e. עם זאת, הבהירו היטב מה היחס בין רמת הקושי בקוויזים לבין רמת הקושי במטלות האחרון – במבחן למשל,
כדי לא ליצור רושם מוטעה שיוביל לתסכול.
שימו לב: ניתן להוסיף את שאלוני הווקלאפ מתוך אתר הקורס. הנחיות מופיעות בקישור הזה. ניתן להפעיל את השאלונים בשני מצבים שונים: Votes ו-Participant pace. ההבדל בין המצבים קשור באופן שבו עוברים בין השאלות בשאלון. במצב Votes המרצה מעביר/ה כל שאלה בעצמו. במצב Participant pace הסטודנטים מתקדמים בהתאם לקצב שלהם. אנו ממליצים לבנות את השאלון במצב Participant pace. צריך לתת לסטודנטים זמן קצוב להשלים את הבוחן, ולאפשר להם לעבור משאלה לשאלה בעצמם. לסיוע בהטמעת הכלי ניתן לפנות לדוא"ל היחידה – teaching-center@bgu.ac.il
2. שלבו פעילויות כיתה נוספות שכוללות הגשה ומתן ציון: למשל התמודדות עם תרגיל ממבחן, או מטלת הגשה
שדורשת כתיבה בשיעור – ניתוח אירוע+רפלקציה; פרזנטציות קבוצתיות, השתתפות בדיבייט, התמודדות מול
כלים של בינה מלאכותית (למשל פיתוח דמו או סימולציה בעזרת בינה מלאכותית שדורשים הבנה בחומר).
מבנה הערכה שמבוסס על מספר גדול יותר של אירועים קטנים יעודד למידה לאורך הסמסטר, הגעה לשיעורים וגם הזדמנויות לתיקון ושיפור לאורך הסמסטר.
קחו בחשבון: אירוע כזה של קוויז אינטראקטיבי יגזול כ-10 דקות מהשיעור וכדאי לנצל אותו גם כדי לחדד ולתקן טעויות חשיבה.
נסו לשלב בקוויז או בתרגילי הכיתה גם שאלות לדוגמה שדומות ברמתן לשאלות המבחן, ואפילו כאלה שלקוחות ממבחני עבר. נסו לעבוד איתם על הפתרון מתוך הטעויות שהם עושים בהתמודדות עם השאלות (ולא רק להציג ולהדגים את הפתרון הנכון).
שינוי מבנה השיעור – תרגול צמוד להסברים
אחת הסיבות לאי-הגעה לכיתה היא התחושה שהערך של השיעור והנוכחות בו מוגבלים וההבדל בין הלמידה בכיתה להשלמה ממקורות אחרים הוא קטן. לזה נצרף את מגבלות הקשב המתגברות בשנים האחרונות. מה נוכל לעשות? לבנות שיעור דינמי שבו הפעילויות משתנות לאורך השיעור – במקום הקשבה רציפה לאורך כל השיעור, נשלב פעילויות של התנסות או תרגול. נשאף להחליף פעילויות כמה פעמים בשיעור: כך שאחרי הצגה שלנו נאפשר התנסות (התמודדות אישית/זוגית עם שאלה; ניתוח נתונים/בעיה וכו'), נשנה את מבנה הפעילות במליאה – העלאת השערות, סיעור מוחות וכו'.
העקרון שינחה אותנו הוא בניית שיעור שמחזק את תחושת ההבנה, ומאפשר לסטודנטים ליישם את הדברים בכיתה. חשבו מחדש על השיעור לא כעל רשימת הנושאים שנציג, נפתח ונוכיח אלא כעל מטרות שהסטודנטים צריכים להשיג וכיצד נעזור להם בכך.
מה לעשות?
1. להשקיע בחיבור לידע קודם: לא רק להזכיר בעצמנו, אלא לעודד את התלמידים לשלוף ולחשוב על המידע;
לבנות במפורש את הקשר בין מידע חדש לתכנים שנלמדו בשלבים מוקדמים יותר.
2. לשלב תרגילי יישום קצרים של החומר התיאורטי: בחרו שאלות או סעיפים ספציפיים ותנו לסטודנטים לנסות
להתמודד איתם.
3. חלקו את השיעור ליחידות משמעות קטנות יותר שבנויות במהלכים קצרים של:
א. הצגה-פיתוח
ב. הדגמה של תרגיל
ג. תרגיל ליישום והתנסות ישירה של הסטודנטים.
המהלך מצריך חלוקה אחרת של פיתוח החומר בשיעור. צריך לנסות לחלק את ההסבר והפיתוח המרכזי לכמה
יחידות נושאיות מצומצמות יותר ולהתאים דוגמאות ותרגילים לרכיבים קטנים יותר במהלך הגדול. המטרה היא
לצמצם את ההצטברות של העומס הקוגניטיבי וליצור הזדמנויות נוספות ליישום והצלחה (ביחידות קטנות)
שיגבירו תחושת הבנה.
בניית אקלים חיובי ופורה ללמידה:
ההגעה לשיעור מושפעת גם מתחושת הקשר בין המרצה לסטודנטים ומההזדמנויות לאינטראקציה בין המרצה לסטודנטים/יות. כדי לבסס אווירה חיובית שימו לב:
1. לשדר את הרצון שלך שהסטודנטים/יות יגיעו לשיעורים אבל לא מתוך נזיפה, אכזבה ותסכול, אלא מתוך ציפייה
ורצון לעזור. במקום לומר "מניסיון העבר מי שלא מגיע גם לא מצליח במבחן" נסו להציג באופן חיובי "חשוב לי
שתגיעו, זו הדרך הטובה ביותר בשבילי לעזור לכם, לכוון אתכם, לראות מה לא ברור ולדייק או להסביר שוב
כדי שתבינו את החומר ותצליחו בקורס".
2. לבסס יחס אישי:
a. לשאול את הסטודנטים לשמם כאשר הם שואלים או מעירים
b. להקפיד לתת לסטודנטים שדיברו קרדיט על תרומתם – למצוא ערך בשאלה, בתשובה ובהערה ולדבר עליה
מפורשות. למשל: "השאלה ששאל נועם היא שאלה חשובה כיוון שהיא מכוונת אותנו בדיוק להבדל בין...", או:
"מה השם? נועה, אני חושב שאני מבין למה הלכת לכיוון הזה בתשובה, כי התבססת על המודל X שבאמת
רלוונטי לנו, אבל שימו לב שכאן המצב מעט שונה..."
3. נצלו מחוות לא מילוליות – לחייך ולנסות לשדר שאתם רוצים להיות בכיתה בעצמכם, שאתם נהנים מהעבודה
עם הסטודנטים; לקשור קשר עין: להסתכל על הסטודנטים, לעמוד מולם ולא לשוטט במבט, לתת תחושה של
יחס אישי; להקשיב: להיות סבלניים, לא לנסות להגיב מהר כאילו הזמן שלנו דוחק ואנחנו קצרי רוח.
מה עוד אפשר לעשות?
1. חפשו דוגמאות רלוונטיות והמחשות עדכניות (היעזרו במנועי בינה מלאכותית כדי לחשוב על דוגמאות חדשות
לעקרונות תיאורטיים מוכרים
2. חשבו על בעיה מעשית מניעה שאיתה תתחילו את השיעור
3. חפשו המחשות ויזואליות מעניינות – קטעי וידאו, סימולציות ממוחשבות
4. נסו לעורר תחושה של דיסוננס בין תפיסות קיימות לבין הידע החדש – הנכיחו אותן באמצעות שאלות שונות
שחושפות תפיסות קיימות בכיתה.
