אירועים מהכיתה: כבסיס לחקר הפרקטיקה

​​​​​​​​​​​​במהלך שנת הפיתוח של התוכנית דיאלוג לימודי פורה, מורות שיתפו בדילמות ובשאלות על הנחיית דיאלוג בכיתה, ודנו בהן במפגשי הפיתוח המקצועי. דיונים אלה התבססו על ייצוגים – עבודות תלמידים, הקלטות של השיעור בכיתה או תמליל הדיון בכיתה. כחלק מהעבודה המשותפת של מורות בבית הספר לקראת השיעור כדאי לדון בסוגיות העולות מתוך הייצוגים המוצעים בחלק זה. חקירה זו תאפשר להכיר לעומק את יחידת הלימוד, לבחון תגובות אפשריות של תלמידים ולדון בסוגיות פדגוגיות מרכזיות בהובלת דיאלוג לימודי בכיתה. ​

מה הופך להיות דיון בכיתה לפורה?             ​              חח זהו שיעור ביחידת הלימוד "המלך שלא ידע לבכות" (מאת יהונתן גפן), שנערך בכיתה ה'. התלמידים דנו בקבוצות והתבקשו להחליט על עמדה שהקבוצה מאמינה בה, ביחס לשאלה – האם המלך היה מאושר/ לא מאושר בסוף הסיפור )כאשר הצליח לבכות). הם רשמו נימוקים במחברות מדוע זו העמדה שבה הם תומכים. שרית ביקשה מהתלמידים לספר על עמדת כל קבוצה. התמליל כולל קטע בדיון שבו הקבוצה שהציגה את עמדתה אחרונה ניסתה לבסס את הטענה שהמלך היה מאושר. מתוך קריאת מהלך הדיון ניתן לזהות ולנמק מהם הרגעים הפוריים בדיון.​               תמליל הדיון בכיתה​             ​     מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​	​	​​מתי להתעכב ולהתעמק בשיחה עם תלמיד ​במליאה וכיצד מהלכי שיח יכולים לעזור בכך? זהו שיעור שני ביחידת הלימוד "מעשה נדיב" (מאת דה אמיצ'יס), שנערך בכיתה ד'. התלמידים כבר קראו את הטקסט וניהלו דיון ראשוני אודותיו בניסיון להבין האם מעשיהם של גארונה והמורה היו "נדיבים". אחת הדילמות העולה מתוך קטע זה היא מתי כדאי להתעכב על דברי תלמידים.               תמליל הדיון בכיתה​ ​            ​     מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​
​מתי פרשנות נופלת מחוץ לשיח? זהו שיעור שני ביחידת הלימוד "המלך שלא ידע לבכות" (מאת יהונתן גפן), שנערך בכיתה ה'. המורה אספה תשובות ביחס לשאלה האם המלך היה מאושר בסופו של הסיפור. אחת התלמידות הציעה את האפשרות שבכי זה משהו לא רצוני – והצביעה על בעיה בסיסית יותר במשאלתו של המלך לבכות לאורך הסיפור – העובדה "שהבכי בא עם עצמו". תובנה זו עשויה להוליד פרשנויות חדשות ששאלת העוגן לא בהכרח כיוונה אליהן והמורה פחות עסקה בהן במסגרת הדיון. נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כאשר תלמידים מעלים פרשנויות שאינם משתלבים עם מהלך הדיון המתוכנן או/ו שאלת העוגן שלנו?​                תמליל הדיון בכיתה​            ​     מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​	​	​מה עושים עם דעת מיעוט בדיון? זהו שיעור ביחידת הלימוד "עוף נשר עוף" שנערך בכיתה ו'. לאחר שהמורה והתלמידים קראו את הסיפור "עצת החמור" (מאת שלמה אבס), התפתח דיון על מאפייני השור והחמור. המורה שאלה האם התלמידים היו רוצים שיהיה להם חבר כמו החמור. חלק מהתלמידים ענו בשלילה )ונדמה היה שזו הדעה הרווחת), אך תלמידה אחת אמרה שכן הייתה רוצה חבר שכזה – אולם היא לא הסבירה מדוע. המורה ניסתה לשכנע אותה להסביר – אך התלמידה סירבה. בעקבות כך התעוררה דילמה – כיצד לתמוך בהבעת דעות המנוגדות לדעה הרווחת בכיתה?​                תמליל הדיון בכיתה​            ​     מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​   ​
מתי להתעכב על דברי תלמידים? ​ במהלך דיון דינמי על "עצת החמור", שהתקיים בכיתה ה', תלמידים העלו מחשבות ורעיונות והביעו את עמדותיהם. לעתים קרובות, התבטאויותיהם היו קצרות ולא בהירות, ואנו עשויים "לפספס" אותם. בעקבות קריאת תמליל הדיון שהתקיים ניתן לראות שתלמידים הביעו רעיונות מעניינים שלא פותחו במהלך הדיון. במהלך הדיון המורה השתמשה ב"מהלכי שיח" על מנת להשהות חשיבה, לפתח ולהעמיק טיעוני תלמידים ולקשור בין רעיונות שונים שתלמידים הביעו. לאחר קריאת התמליל המצורף אפשר לשקול יתרונות וחסרונות בשימוש במהלכי שיח בתוך ההקשר.   ​               תמליל הדיון בכיתה​​            ​     מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​  ​	​	​איך התלמידים בונים פרשנות? הדיון התקיים בכיתה ה'. לאחר שקראו בכיתה את הסיפור "עצת החמור" (מאת שלמה אבס), המורה ביקשה מהתלמידים להתייחס לתכונות אופי של החמור והשור, אולם חלק מהתלמידים היו עסוקים בלנסות להבין מה גרם לדמויות לפעול כפי שפעלו. כיצד תלמידים נשענים, סותרים ומפתחים זה את דברי זה?   ​               תמליל הדיון בכיתה​            ​
​מה קורה כשאנחנו מנהלים דיון בשאלה פתוחה בשיעור? ​ ​זהו שיעור שני ביחידת הלימוד "עוף נשר עוף" שנערך בכיתה ד'. לאחר שקראו את הסיפור, תלמידה העלתה סוגיה, שחזרה ועלתה במהלך כל השיעור: למה האיכר עושה את מה שעושה לנשר? למה הוא מגדל אותו כתרנגול? בשלב מאוחר יותר בשיעור, המורה חזרה לעסוק בשאלה זו, וחשפה שהיא בעצמה לא בטוחה מה היא חושבת לגבי הסוגיה. ​              תמליל הדיון בכיתה​            ​    מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​	​	​תלמידים בודדים המתבלטים בדיונים                     חח השיעור הוא חלק מיחידת הלימוד "עוף נשר עוף" ונערך בכיתה ה'. הדיון בכיתה היה ער מאוד, ותלמידים רבים היו מעורבים בו. התלמידים דנו בשאלה האם האיכר יודע שהנשר הוא אכן נשר ולא תרנגולות ומדוע אם כן הוא גידל אותו כתרנגולת.  בדיון המוצג בתמליל אחת התלמידות שלרוב לא מרבה להשתתף בשיעור הציעה רעיונות מקוריים וזכתה לתשובות נלהבות מהמורות בכיתה. ​               תמליל הדיון בכיתה​            ​     מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​  ​
​יתרונות וחסרונות של מטלת כתיבה פתוחה לעומת סגורה מה היתרונות והחסרונות של הנחיה "פתוחה"? עבודות של תלמידים מעידות על יתרונות וחסרונות בהנחיה פתוחה – מצד אחד, ניתן להבחין ביצירתיות, בהנאה בכתיבה ובחשיבה מקורית במסגרת העבודות; מאידך, ישנם תלמידים שיכלו להיעזר ב"קביים", כגון תבניות כתיבה והנחיות שונות לארגון הכתיבה. כחלק מיחידת הלימוד "עצת החמור" (מאת שלמה אבס) תלמידי כיתה ה' התבקשו לכתוב מטלות כתיבה בעקבות דיון על הסיפור. התלמידים התבקשו לכתוב כתב הגנה או תביעה לפי ההנחיה הבאה: "אחרי כמה ימים – השור מתלונן לבית המשפט שהחמור "עבד עליו" ופגע בו – מה יכולים להיות נימוקיו לפני השופט ומה תהיה ההגנה של החמור? הנחיות המורה לא כללו דגשים ז'אנרים/צורניים. מנגד, היא שמה דגש רב על התוכן לאורך כל היחידה. מה היתרונות והחסרונות של בחירה זו? ​      מטלות כתיבה של תלמידים     ​ ​   מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה	​	​מה תפקיד שלב הטרום קריאה? הזדמנויות ואתגרים זהו שיעור ראשון על הטקסט "לעזוב את קצרין" (מאת נעמי שמואל). בשיעור המורה הציגה את היצירה בו יעסקו בשיעורים הקרובים: הספר "ילדת הקשת בענן". היא סיפרה בקצרה על הספר והוסיפה שהפרק הראשון, "לעזוב את קצרין" שהם עתידים לקרוא בשיעור, מתאר את ימי המעבר של גיבורת הספר, מסקרם ומשפחתה, מעיירת הולדתה קצרין למרכז הארץ. המורה כתבה את שם הפרק "לעזוב את קצרין" על הלוח וביקשה מהתלמידים להתייחס לנושא של עזיבת מקום, מעבר לבית חדש וכו'. תלמידים סיפרו בפירוט על מעברים שחוו בחייהם. נשאלת השאלה מה ההזדמנויות ומה האתגרים בהנחיית דיון טרם קריאת הסיפור​               תמליל ה​דיון בכיתה            ​ מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​    ​
​עד כמה שלב הטרום קריאה צריך להיות מעוגן בטקסט? זהו שיעור שנערך בכיתה ד' ובו התלמידים והמורה דנו לפני קריאת הסיפור (שלב הטרום קריאה) בשאלה מה כותרת הטקסט "עצי החיים" מזכירה לתלמידים. השיעור נערך בהרכב של חצי כיתה והתלמידים והמורה ישבו ביחד סביב השולחן. התלמידים ענו בזה אחר זה על השאלה והציעו במה יעסוק הטקסט ועל מה הכותרת גורמת להם לחשוב. מתוך הקטע המוצג בתמליל עולה השאלה מה המטרה של שלב טרום הקריאה וכמה חשוב שהוא יהיה בזיקה לקטע הקריאה. ​              תמליל הדיון בכיתה​            ​    מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה​	​	​הפעלת סוגי הקשבה שונים כשמתבוננים על תוצרי תלמידים אחרי דיון משמעותי על הסיפור "תריסר אגוזים גנובים" (מאת משה שמיר), שנערך בכיתה ה', המורה נתנה לתלמידים מטלת כתיבה מורכבת ודי מופשטת. נדמה היה שחלק מהתלמידים התבססו יותר על הדיון וכתבו תשובות מעמיקות וחלק פחות. מתוך התבוננות על תוצרי התלמידים, האם זה נכון? מה היתרונות והחסרונות בלשאול שאלה מהסוג הזה במטלה?​          מטלות כתיבה של תלמידים              מתווה שיחה לדיון בצוותי הוראה     ​

​<<דיונים בכיתות לימוד​