המרכז
פועל בשותפות עם גורמים בשדה החינוכי (משרד החינוך, גופים מתווכים, גופי פיתוח, קהילות מקצועיות, מנהלות ומורות, ועוד) לשם הוצאה לפועל של פרויקטי מחקר ופיתוח. כל אחד מהשותפים מביא משאבים
וחוזקות אל תוך העשייה המשותפת. יחדיו, אנו
מתמקדים באתגר חינוכי, יוצרים ידע רלוונטי דרך מחקר, ומתרגמים את הידע לכדי כלים
ומשאבי עבודה דרך יצירת מערך של פיתוחים פדגוגים מבוססי מחקר.
אימון אורייני כמנוף לשינוי בבתי ספר תת-משיגים:
פרקטיקות
מבטיחות, הקשרים, ושיקול דעת
מקצועי
אימון
אורייני – הנחיית מורות שפה על ידי מאמנת אוריינות – נחשב למנוף משמעותי לשיפור
תהליכי הוראה ולמידה ולשיפור הישגי תלמידים. מחקרים הראו שאימון מוצלח תלוי
בהיבטים הארגוניים והמבניים של ההקשר, וכן במערכת היחסים שבין המאמנת
למורה. מטרת שותפות המחקר והפיתוח בין מיזם מישרים והמרכז היא לתאר ולהבין לעומק
את עבודת והשפעת האימון לאוריינות הניתן בבתי הספר, תוך הכרה בכך שמאמנות
האוריינות פועלות בזירה מורכבת המשפיעה על מימוש תפקידן.
פעילויות המחקר במסגרת הפרויקט כוללות תיעוד אינטראקציות בין מאמנות למורות, תצפיות בהוראה בכיתות, התבוננות בתוצרי למידה של תלמידים, תצפיות במפגשי הכשרת המאמנות, וראיונות עם מנהלות בתי הספר ובעלות תפקיד נוספות. פעילויות הפיתוח במסגרת הפרויקט כוללות פיתוח חקרי מקרה כתובים המתמקדים בפרקטיקות מבטיחות בהנחיה ובהוראה, ומטרתם לשמש את המאמנות, את המורות ואת מובילות מסגרות ההכשרה ומיזם מישרים בתהליכי למידה. בצוות הפיתוח חברות בעלות תפקיד שונות כולל החוקרות, המאמנות השותפות במחקר, ונציגות משרד החינוך.
שותפים
להמשך קריאה
המנהל/ת ודרגי הביניים – מבנה, תפקוד והשלכות
מי הם מנהלי ומנהלות הביניים? מה תפקיד המנהל/ת בבחירתם? מה כוללים הכשרתם ופיתוחם המקצועי? וכיצד מאורגנת עבודתם בשגרות הבית ספריות? מטרת שותפות המו"פ בין מכון אבני ראשה והמרכז היא לפתח מודלים פרופסיונליים שונים לניהול מנהלי/ות ביניים. המחקר מתמקד בבתי הספר גדולים שבהם מנהלי הביניים הם מרכיב מפתח בהובלה אפקטיבית של בית הספר. המחקר מתייחס למספר היבטים הקשורים לתפקוד מנהלי הביניים: שיבוץ בתפקידים והגדרת התפקידים, ביסוס סדירויות ורוטינות לתפקוד, הקצאת משאבים מתאימים, וכינון מערכי הערכה ומשוב על עבודת מנהלי ומנהלות הביניים.
עבודת המחקר והפיתוח מורכבת משני שלבים: השלב הראשון כולל אפיון ומידול של עבודת המנהל/ת ומנהלי הביניים, ובשלב השני יבחנו את תקפות הממצאים והמודלים שיזוהו בשלב הראשון. בין תוצרי השותפות יפותחו תוצרים תיאורטיים — מודלים להמשגת הכשרתו של המנהל לעבודה עם מנהלי הביניים, ולעבודתם של מנהלי הביניים עצמם, וכן תוצרים מעשיים, למשל כלים להובלה ופיתוח של מנהלי ומנהלות ביניים, סיפורי מקרה עשירים, וקווים מנחים לסדנה לפיתוח מנהלים ומנהלות בנושא ביסוס שדרת מנהלי ביניים יציבה ואפקטיבית. המחקר והפיתוח נעשים בשיתוף פעולה בין צוות מטעם המרכז ובין צוות מטעם מכון אבני ראשה.
שותפים
להמשך
להמשך קריאה
למידה משמעותית באמצעות דיאלוג לימודי פורה
הדיאלוג הכיתתי נתפס כמרכיב ראשי בקידום תהליכי למידה וחשיבה, מיומנויות המאה ה-21, בשיפור הישגי תלמידים ובביסוס ערכים של כבוד, הקשבה וסבלנות לקולות ולתפיסות שונים בבית הספר. המחקר הוא מחקר שדה לבדיקת יחסי הגומלין בין שיח בכיתה לבין כישורים קוגניטיביים, מוטיבציה ללמידה והישגים לימודיים. המחקר והפיתוח בתוכנית דיאלוג לימודי פורה עוסקים בהקשרים ובתנאים מקצועיים וכיתתיים המעכבים את התפתחותו של דיאלוג לימודי פורה או לחילופין מקדמים אותו.
המחקר נשען על עקרון השותפות בין חוקרים ואנשי מקצוע, וכלל תהליך פיתוח משותף – של מורות, מדריכות, חוקרות וחוקרים – ובו פיתחו השותפים יחידות לימוד וכלים להובלת דיאלוג לימודי פורה בהוראת שפה בכיתות ד'-ו'. המשאבים המקצועיים היוו בסיס לתהליכי פיתוח מקצועי פורמליים ובלתי-פורמליים וליישומים בכיתות, אשר נבחנים לאורך שנות המחקר על ידי צוות החוקרים. המחקר נערך בין השנים 2017-2021 וממומן על ידי קרן ישראל למדע, כמרכז מצוינות, בשיתוף פעולה עם חוקרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת תל-אביב.
שותפים
.jpg)
להמשך קריאה
קידום הוגנות מגדרית בשיח כיתתי
מחקרים מראים ששפה ודפוסי שיח בכיתה רווים בהטיות מגדריות, המשפיעות על חווית הלמידה של תלמידות ותלמידים ועיצוב זהותם.ן. מחקרי התערבות שמטרתם לנטרל את ההטיות הללו, הצליחו במידה מסוימת בשינוי עמדות המורים.ות, אבל ההטיות היומיומיות, המובלעות בשיח הכיתתי נותרו ללא שינוי. כדי לגשר על פער הידע לגבי אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם אתגר זה, שותפות המחקר והפיתוח בין המרכז לחקר הפדגוגיה – שותפויות אקדמיה-שדה והמרכז הישראלי לשוויון מגדרי בחינוך, בוחנת כיצד ניתן לקדם הוגנות מגדרית בשיח הכיתתי.
השותפות כוללת תהליך עיצוב ופיתוח מלווה מחקר, שבו שותפות מורות, מדריכות וחוקרת במטרה להשיג את המטרות הבאות: פיתוח אמות מידה וקריטריונים לאבחון, מדידה והבנה של הטיות מגדריות בשיח הכיתתי; פיתוח פרקטיקות, כלים וחומרי לימוד למורה בכיתתו.ה לשם הפחתת הטיות מגדריות וכן הכנת חומרי לימוד התומכים בתיווך הכלים, הבנתם והשיקולים המרכזיים לשימוש בהם; שיפור הפיתוחים על בסיס התנסות מעשית ורפלקציה; המשגה, הנגשה, שיתוף והפצה רחבה של הידע המעשי והתיאורטי. במסגרת המחקר יתועדו אינטראקציות במפגשי צוות הפיתוח, תוצרי הפיתוחים השונים, תצפיות בהוראה בכיתות, התבוננות בתוצרי למידה של תלמידים.ות וראיונות עם מורותות ותלמידים.ות.
שותפים
.png)
פיתוח ידע פרופסיונלי לשימוש על ידי מדריכות פדגוגיות
מדריכות פדגוגיות (להלן, מד"פיות) מהוות חולייה מרכזית בהכשרת פרחי ההוראה לקראת תפקידן כמורות בהיותן אמונות על יצירת הקשרים בין הידע התיאורטי הנלמד בקורסים לבין הידע המעשי הנרכש בעת ההתנסות בבתי הספר. מד"פיות פוגשות את פרחי ההוראה במסגרת קורסים קבוצתיים וכן מלוות את ההתנסות האישית של כל אחד מהם בבית הספר אליו הוא משובץ. תפקידן זה הוא מרכזי וחשוב, ובכדי לבצעו בצורה מיטבית עליהן לרכוש התמחות ומיומנויות במגוון תחומים, כשהעיקריים הם: אחד (או יותר) מתחומי הדעת הנלמדים בבית הספר, הוראת תלמידות ותלמידים, הכשרת מורות ומורים וחניכה של פרחי הוראה. נכון להיום אין תנאי סף מקצועיים מהותיים לעוסקות בתחום ולא קיים מסלול הכשרה מחייב לעיסוק בהדרכה פדגוגית. בנוסף, אין תשתית אחידה ומקובלת להתפתחותה המקצועית של המד"פית לאורך השנים. בעוד שבחלק ממוסדות ההכשרה להוראה קיימת הכרה בצורך לתמוך במד"פיות, לרוב המד"פיות אינן שותפות לתהליכי פיתוח מקצועי שיעזרו להן לפתח את מומחיותן בתחומים השונים.
על רקע זאת, חברו שלושה ארגונים—המרכז לחקר הפדגוגיה שותפויות אקדמיה-שדה, מו"פ התנסות בהוראה במכון מופ"ת ומכללת דוד ילין—במטרה להוביל יחד מהלך של פיתוח ידע פרופסיונלי מבוסס חקר הפרקטיקה למד"פיות ולקדם תשתית מבנית לתפקיד המד"פית. במוקד המהלך, הקמתה והפעלתה של קהילת פיתוח המורכבת ממד"פיות ממספר מכללות ברחבי הארץ. הקהילה פועלת על פי עקרונות חקר הפרקטיקה ובוחנת פרקטיקות ליבה בעבודתן של מד"פיות. כמו כן, בהמשך הפרויקט, המד"פיות השותפות בקהילה יובילו קהילות למידה במכללות בהן הן עובדות ובכך ירחיבו את מעגלי השיח ויצרפו מדריכות נוספות אל תהליכי הפיתוח המקצועי ולמידת העמיתים. בפרויקט זה, פעילויות המחקר והפיתוח כרוכות זו בזו והמחקר מזין בחזרה את תהליך הפיתוח ומספק מידע המשמש את מובילות קהילת הפיתוח ואת חברות הקהילה.
שותפים
חינוך כיתה מודע עוני והדרה – פרקטיקות חינוכיות לעבודת מחנכות עם נוער במצבי סיכון והדרה חברתית
פרויקט זה מתעתד לחקור ולפתח שיח ופרקטיקות של מחנכות אשר עובדות עם ילדים ונוער החיים בעוני והדרה חברתית וזאת באמצעות שותפות עם רשת "בתי הספר האתגריים" של מכון ברנקו וייס. בבסיס הפרויקט מחקר פעולה משתף בשני תיכונים אשר פועלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ועובדים עם נוער בסיכון. למחקר שלושה חלקים עיקריים: החלק הראשון כולל מפגשים בלתי פורמליים, ראיונות ותצפיות בבתי הספר במטרה להכיר את הדמויות המרכזיות, ולעמוד על העמדות והתפיסות שלהן כמו גם על הפרקטיקות בהן הן נוקטות. החלק השני בעל אופי סדנאי והוא כולל דיונים של צוות בית הספר עם צוות המחקר בגוף הידע של מודעות לעוני. החלק השלישי של המחקר הוא בעל אופי של דיון ורפלקציה על הפרקטיקה. במסגרת זו יתקיימו מפגשים של צוות בית הספר וצוות המחקר בהם ידונו בדילמות של צוות בית הספר ובדרכים הרלבנטיות להתמודד איתן לשם למידה ופיתוח ידע משותף.
העבודה המשותפת במסגרת זו תאפשר: (1) זיהוי ומיפוי תפיסות, שיח ופרקטיקות של מחנכות כיתה שעובדות עם נוער במצבי סיכון והדרה חברתית, (2) פיתוח משותף של פרדיגמה חינוכית מודעת עוני והדרה חברתית, וכן המשגה וטיוב פרקטיקות חינוכיות התומכות בה.
שותפים
להמשך קריאה
תמיכה בהוראה הטרוגנית בכיתות מתמטיקה בחטיבות ביניים
במרבית בתי הספר הממלכתיים בארץ מתקיימת חלוקה להקבצות במתמטיקה החל מכיתה ז' או ח'. מחקרים מראים שההצבה להקבצות קשורה לרקע החברתי של התלמידים ושההקבצות מהוות מנגנון אשר מחזק את היתרונות של התלמידים בקבוצות "הגבוהות" לעומת "הנמוכות", מעבר למה שהיה מצופה על סמך הישגיהם הקודמים של התלמידים. מאחר שלהישגים במתמטיקה בחטיבת הביניים ישנה השפעה רבה על המשך הלימודים בשלב התיכוני ובהשכלה הגבוהה, מנגנון ההקבצות אינו עולה אפוא בקנה אחד עם הצורך לקדם שוויון חברתי במערכת החינוך בישראל ובחיי האזרחים. ההוראה בכיתות הטרוגניות, לעומת זאת, עשויה לתרום לקידום שוויון הזדמנויות אך היא מאתגרת מבחינה פדגוגית ומתמטית ולכן עד כה אינה זוכה לתמיכה רבה בקרב מורי מתמטיקה ומנהלים.
המרכז לחקר הפדגוגיה - שותפויות אקדמיה-שדה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, ומכון ברנקו וייס בחרו לבסס שותפות מו"פ לשם פיתוח והטמעה של פדגוגיה להוראה בכיתות מתמטיקה הטרוגניות בחטיבת הביניים.
שותפים
הוראת מיומנויות בדיסציפלינות העיצוב ומעבר להן
שינויים חברתיים, כלכליים, ותרבותיים, והאי-וודאות שהם יוצרים, מחייבים גם שינויים ביעדי החינוך. לכן, משרד החינוך הישראלי החליט להעביר את מרכז הכובד בחינוך מהקניית ידע תוכן לפיתוח מיומנויות יסוד שיאפשרו לבוגרים להתמודד עם אתגרי העתיד ומצבים משתנים. משרד החינוך הגדיר מיומנויות אלו כ"יכול[ות] כללי[ות] הנרכש[ות] בלימוד ואימון, אשר תומכ[ות] ומנח[ות] חשיבה, למידה והתפתחות ללא תלות בסוג הידע הנדון, ניתנ[ות] להעברה בין תחומי דעת ומאפשר[ות] לעשות שימוש יעיל והולם בידע, ניסיון וערכים, במגוון רחב של הקשרים" (משרד החינוך, 2020, עמ' 3). המעבר מהוראה ממוקדת בידע תוכן להוראה ממוקדת בפיתוח מיומנויות מציב מספר אתגרים: אתגר ההעברה מהקשר הרכישה הספציפי להקשרים חדשים, אתגר המיזוג בין ידע למיומנויות, נטיות וערכים, והקשרי שימוש, אתגר הפרקטיקות הפדגוגיות, ואתגר התמיכה במורים.
על-מנת להתמודד עם האתגרים הנזכרים לעיל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (להלן: בצלאל) חברו יחדיו כדי לחקור ולפתח פדגוגיות חדשניות להוראות מיומנויות יסוד באופן שמאפשר ומעודד העברה, וכן לחקור את התנאים הדרושים ליישומן של פדגוגיות אלו ואת השימוש במיומנויות בידי בוגרות ובוגרים. בבצלאל, התפתחה מסורת עשירה של פדגוגיה שמטפחת למידה עצמאית, חקרנית, ביקורתית, יצרנית ויצירתית, המאפשרת לבחון רעיונות תיאורטיים לצד יישומם בעולם האמיתי. שותפות זו מבקשת להעמיק את ההבנה של הפדגוגיות שהתפתחו במקצועות האמנות, העיצוב והאדריכלות בבצלאל והאופן שבו הן מפתחות מיומנויות לשם חילוץ עקרונות וכלים שעשויים לעזור לקדם פדגוגיות מפתחות מיומנויות במערכת החינוך.
