פרויקט הדיגיטציה של עבודות הגמר באוניברסיטת בן-גוריון
מוביל הפרויקט: חיה עזנר יחידה: ספריית ארן
שותפים לפרויקט: צביה פולני
מטרת הפרויקט הינה להנגיש את העבודות לתואר שני ושלישי שנעשות באוניברסיטה, לקהל שזקוק להם. עבודות אלה מהוות אוצר של מחקר וידע עדכניים וחדשניים ועד לתחילת הפרויקט היו נסתרות במידה רבה מעיני הציבור כיון שנשמרו בספרייה בלבד. הגב' חיה עזנר זיהתה דרישה גבוהה מאד לחומר זה. בבדיקתה את הנושא ברמה הארצית והעולמית מצאה כי הנושא מעסיק את מרבית המוסדות האקדמיים בכל העולם. הפתרון היה להציג את העבודות, דיגיטלית, דרך רשומה בקטלוג הספרייה. הנושא נבדק גם ברמה המשפטית על ידי היועץ המשפטי של האוניברסיטה על מנת לתת פיתרון לנושא זכויות היוצרים. כיום הפרויקט הוא חלק אינטגראלי מתהליך הטיפול בעבודות הגמר. האוסף כולל קרוב ל- 1500 עבודות דיגיטליות. הפרויקט בעל משמעות רבה מאד בהיבטים רבים: חשיפה של המחקר הנעשה באוניברסיטה לעולם כולו, עידוד המחקר המדעי, אפשרות למחקרי המשך ולציטוט העבודה, הגברת שיתוף פעולה בין אוניברסיטאי, שיפור איכות הלמידה, וקידום הפרופיל האקדמי של האוניברסיטה. ישנם גם יתרונות רבים ברמת כותב העבודה: אפשרות להציג עבודות בפורמטים שאינם רק מילוליים: קבצי מוסיקה, מפות, גרפים, סרטים , מצגות וכו'. החוקר הצעיר מקבל חשיפה מהירה בפני קהילת המחקר ואימפקט מיידי ורחב. הנגישות לעבודה מקילה גם על חיפוש מקום עבודה או מוסד להמשך מחקר
מערכת קידום סגל אקדמי בכיר
מובילי הפרויקט: אייל סיטרוק, חנה שטיינברג
יחידה: דיקן ומזכירות הפקולטה למדעי הרוח והחברה
תהליך קידום סגל אקדמי בכיר הינו תהליך מורכב הכולל שלבים רבים, ומשתתפים בו חברים רבים: מהאוניברסיטה, מאוניברסיטאות בארץ ומאוניברסיטאות בחו"ל. הפקולטה למדעי הרוח והחברה מטפלת בקידומם של בין 20 ל- 30 חברי סגל מדי שנה. בשל מורכבות התהליך והצורך במעקב אחר כל שלב, נוצר הצורך במערכת ממוחשבת שתרכז את כל המידע בממשק אחד, וזאת בכדי לייעל ולקצר את תהליך הקידום. פרויקט זה גרם לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה של העוסקים בתהליך. השינוי המשמעותי הוא ברמת השירות שניתנת לחבר הסגל הנמצא בתהליך הקידום ולראש מחלקתו האקדמית המעודכנים בזמן אמת בתהליך הקידום. גם חברי הועדה המקצועית והממליצים, שברובם הם חברי סגל מאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל עודכנו באופן מידי אם בתזכורות ואם בתוצאות. הערכתם הרבה לתהליך באה לידי ביטוי במכתבי התודה וההערכה שהתקבלו.מחשוב התהליך נתן גם כלים ניהוליים לממונה באמצעות היכולת להפיק דוחות סטטיסטיים, ובכך לקבל כלים לבדיקת הנקודות החלשות בתהליך וכתוצאה מכך היכולת לשפר אותו. חשוב לציין כי המערכת הוצגה בפני יחידות שונות באוניברסיטה העוסקות בקידום חברי סגל, וישנן יחידות שהחלו בתהליכי הטמעה של המערכת.
שיפוצי קיץ
מוביל הפרויקט: ברוך רבנסרי יחידה: מחלקת המשק
שותפים לפרויקט: בוטבול מאיר, פרג' אבי, דדון אלי, קיפרמן אליעזר
שיפוצי הקיץ הם מכלול העבודות המבוצעות במהלך הקיץ בתום מועדי בחינות סמסטר ב' וקורסי קיץ ומטרתם הכנת הכיתות לפתיחת שנה"ל הקרובה. עד תשס"ה בוצע סקר ע"י ממוני המבנים והועבר למדור התקנות באחזקה לביצוע צבע והתיקונים הנדרשים ע"י קבלני חוץ. בשנת תשס"ז במהלך הביקורת בכיתות נצפו קבלני הצבע המבצעים עבודה שאינה משביעת רצון. ממונה מבנים בקרית טוביהו מר מאיר בוטבול לקח יוזמה ביקש צבע וציוד צביעה והחל לצבוע מספר כיתות. התוצאות היו משביעות רצון וחסכו גם כסף.
עוד באותה שנה יצאה הנחיה לכל הממונים להתארגן לצביעה בכיתות ובמקומות הציבוריים וכך החל לרקום עור וגידים פרויקט שיפוצי הקיץ ע"י עובדי מדור המשק. המטרה היא לחסוך כסף לאוניברסיטה, לשפר את פנים המבנים , הכל תוך שימוש באמצעים העומדים לרשות מחלקת המשק ומשאבי אנוש. הפרויקט כולל שיפוץ וצביעה בקמפוס מרכוס של כ- 170 כיתות לימוד ואולמות , פרוזדורים, מבואות חדרי מדרגות במבנים, וצביעת משקופי דלתות על פי הצורך. בקמפוס קרית טוביהו- צביעה של כ- 30 כיתות תיקונים במבואות מרכזיים וצביעה כולל חדרי מדרגות. בפקולטה לרפואה - צביעה של הכיתות בבניין דייכמן ו- M6 פרוזדורים, חדרי מדרגות וכדומה. יוזמה מבורכת זו של עובדי מחלקת המשק חוסכת לאוניברסיטה עלויות גבוהות.
מועמדים נוספים בתחרות "פרויקטים מצטיינים" תשס"ט
הקמת מערכת פיקוד ובקרה למתקן ניסוי לחקר גלי הלם
הפרויקט בראשותו של איליה זילברמן ובסיועם של שצרבק גנדי ופלרשטיין ישראל העמיד במרכזו את פיתוח הסביבה הניסויית לחקר גלי הלם באמצעות הקמת מערכת ניסוי המפיקה גלי הדף. פיתוח זה מאפשר קיומו של מחקר בנושא מיגון, גלי הדף בקרקע סלעית, וחקר התכונות הדינאמיות של מתכות. בכך מקדם הפרויקט מטרות מחקריות רבות באוניברסיטה תוך הקפדה על כללי בטיחות גבוהים ושאיפה למצוינות.
מתקן ניסויים לבדיקת ביצועיו של מנוע בעירה פנימית
חשיבותו הרבה של מנוע בעירה פנימית ומחירו היקר בשוק החופשי הביא את איציק ממן, ביחד עם עמיתיו לפרוייקט- זילברמן איליה, שי שרעבי ושצ'רבק גנדי, לתור אחר פתרון יצירתי אשר יאפשר לסטודנטים לבצע ניסויים במערכת, וימנע הוצאות כלכליות מיותרות. הפיתוח, שלקח כשנה (החל מ-2008) הניב מערכת משוכללת ובטוחה המותאמת לסביבת הלמידה ומשרתת בראש ובראשונה את תהליך הלמידה ופיתוח היכולות של הסטודנטים.
מחשוב מדור שירותי משק
אופי העבודה במחלקת המשק, הפרוסה ברחבי האוניברסיטה, ובנויה מצוותים העובדים במשמרות לפי שעות, הולידה צורך לייעול אופן מתן השירות והעברת המידע בין העובדים והגורמים השונים באוניברסיטה. רות כהן ומנדי גולן שקדו על פיתוח וביצוע הדרכות מחשוב לצוותים, ובכך שיפרו את רמת השירות שנותנת המחלקה ליחידות השונות באוניברסיטה.
משמעות ייעול זה חוצה את גבולות המחלקה ותורם רבות להתנהלות התקינה והנוחה של העובדים והסטודנטים בין כותלי הקמפוס.
אל מטרוז
אל מטרוז הוא הרכב מוזיקלי המשותף לסטודנטים ערבים ויהודים. מטרת התוכנית, אותה מוביל ג'מאל אלקרנאוי, היא יצירה תרבותית משותפת השואבת השראה אומנותית משתי התרבותיות. ההרכב מונה כ- 12 סטודנטים שפעלו במהלך שנת הלימודים תשס"ט ואף ימשיכו לנגן ולעבוד בצוותא בשנת תש"ע. חברי הקבוצה הופיעו במהלך השנה ברחבי הארץ, תוך שהם מייצגים את האוניברסיטה וקוראים קול להבנה בין תרבותית ואחווה. בכך תרמו מקימי הפרויקט לפיתוח התרבותי של האוניברסיטה, להעצמת המודעות בנושא סובלנות ורב גוניות.
שימוש בתחנות רזות למחשוב באוניברסיטה
בפרויקט שבראשו עמד דוד דה ליאו, וסייעו בו יצחק טל, תמי חכם ובני קשת, הופעלו מספר רב של תחנות רזות ברחבי הקמפוס. הרעיון העומד מאחורי תחנות אלו הוא לרכז את כוח המחשוב בשרתים, ולהתקין אצל המשתמשים מחשבים זעירים שכל תפקידם להתחבר לשרת.
העבודה בתחנות רזות- המתפקדות כמסופים מול שרתי מחשב, מקלה על הטיפול השוטף בתחנות- מספר התקלות יורדות למינימום, המערכות מצטיינות בחיסכון ברכש, התקנות, טיפול, חשמל ומיזוג אוויר.
כיום מופעלות כ- 70 תחנות בפקולטה למדעי הבריאות, בספריה המרכזית כ- 80 תחנות, ובהנדסת חשמל כ- 11.
הרחבת ושדרוג מעבדות המחלקה להנדסת תעשייה וניהול
בפרויקט שארך כשנתיים ועלה כ4 מליון ₪, הובילה דורית וזאנה פרוייקט רחב היקף ומורכב של פיתוח והרחבה של מעבדות המחלקה להנדסת תעשייה וניהול. כחלק מהפרויקט הוקמו עשר מעבדות חדשות, פותחו סביבות עבודה קיימות ונרכש ציוד ייעודי מתקדם. כל אלה במטרה לפתח הן את ההוראה במחלקה והן את המחקר בה. תרומתו של מהלך זה לאוניברסיטה הוא בהצבת המוסד בחזית הטכנולוגיה וקידום אמצעי למידה ומחקר.
סביבה שיתופית לרפרנטים
דרור ליטן ורפי ברונר, הובילו את פרויקט פיתוח הסביבה השיתופית לרפרנטים, לאחר שהשכילו להבין את חשיבות העברת המידע בין הרפרנטים למערך המחשוב. משמעות פיתוח זה כוחו בראש ובראשונה במימד התפעולי- המסייע לרפרנטים לבצע טוב יותר את משימותיהם, והוא אף משליך בכך על כלל ההתנהלות של האוניברסיטה מבחינת שדות שיתוף מידע ומהירות מתן שירות.
הוראה מתוקשרת באמצעות Tablet pc
פרויקט הוראה מתוקשרת באמצעות Tablet pc , הובל על ידי יהודה האוזנר בסיוע עופר ברעם ופרופ' יעקוב בן שמואל.
במסגרת הפרויקט הועברו בטכנולוגיה חדשה חמישה קורסים מקוונים. התהליך מאפשר שימור מידע, אחסונו והפצתו בקרב המחלקות הרלבנטיות, ובכך מקדם את הסטודנטים ומפתח את הלמידה. ממשובים שמילאו סטודנטים שעשו שימוש בטכנולוגיה ניתן לראות את שביעות הרצון הגבוהה שלהם. פרויקט זה תרם רבות לקידום רמת הלמידה בין כותלי הקמפוס, ולשיפור השירות לציבור הסטודנטים.
התנדבות סטודנטים מהיחידה לתלמידי חו"ל
בשאיפה לקדם את מעורבות הסטודנטים מחו"ל בפעילות הקמפוס, הובילו הילה זהבי ציפי גזית ועינב דירקסון את מהלך שילובם של סטודנטים אלו במסגרות השונות. הפרויקט, שהחל בפברואר 2009, כלל תהליך איתור וקישור בין הסטודנטים למוסדות השונים, ושם דגש על העצמת ההיכרות של הסטודנטים עם החברה הישראלית בכלל והסביבה בה הם נמצאים בפרט.
23 סטודנטים מתוך- 30, מתנדבים ב-15 מקומות שונים. משמעות פרויקט זה עבור האוניברסיטה הינה בהעצמת הפן החברתי והקשר עם הקהילה ובפיתוח הסטודנטים.
בניית קיר צפוני בבריכה המקורה של האוניברסיטה
ביוזמה ברוכה של עובדי מרכז הספורט, בנו בנימין ויטל ואלסאנע עאסאן את הקיר הצפוני של הבריכה במקצועיות רבה, תוך חסכון משמעותי בעלויות לאוניברסיטה. בניית הקיר תרמה לפיתוח סביבת מרכז הספורט, כחלק מהשיפוצים הכלליים במרכז, והיוותה דוגמה ומופת למעורבות העובדים בפיתוח סביבת העבודה ולאכפתיות גבוהה.
מרכז חקר חינוכי מדעי במדרשת שדה בוקר
בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, פותחה תוכנית רב תחומית ובין תחומית של לימודי סביבה. תוכנית זו עוסקת בקשרים וביחסי הגומלין בין הסביבה הטבעית לסביבה האנושית. התוכנית משלבת סיורים בשטח, סדנאות שדה ועבודות חקר של תלמידים בנושאים של אקולוגיה, הידרולוגיה וביולוגיה, בדגש על הסביבה המדברית. הפרויקט יצר מערכת של קשרים ושיתוף פעולה בין חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהמכונים לחקר המדבר, לבין מורים ותלמידים מבית הספר התיכון לחינוך סביבתי ובכך איפשר ביצוע פרויקטים מדעיים ברמה גבוהה יותר.
את הפרויקט הוביל חזי יצחק, בשיתוף פרופ' אביגד וונשק ועופר שמואלי.
נגישות פיזית לנכים
במהלך בעל חשיבות עליונה ריכז יעקב דהאן את כלל השיפוצים בקמפוס שמטרתם לאפשר גישה לבעלי מוגבלויות. השיפוץ, שהחל ב2007, כלל עבודות מקיפות- במעליות, דלתות, מדרגות וכניסות במבני הקמפוס, בעלות של כ- 400,000 ₪, ובסיומו נוספה האוניברסיטה לרשימת הגופים הציבוריים הנגישים לבעלי מוגבלויות.
להקת המחול על שם זלוטובסקי
באמצעות מתן הליווי והתמיכה הלוגיסטיים ללהקת המחול על שם זלוטובסקי מאפשר יעקב דהאן את התפתחות הלהקה, תוך תמיכה ושמירה על שגרת עבודתה. הלהקה זוכה להופיע ברחבי הארץ, ופעילותה במעורבות בקהילה תחת חסות הנשיאה היא ענפה ומצליחה. באמצעות פרויקט זה מסייע דהאן לפיתוח הפן התרבותי והאומנותי של האוניברסיטה ובכך תרומתו הרבה.
עיקור/ סירוס חתולים והאכלתם
הפרויקט, שהחל על רקע בעיית ריבוי החתולים בקמפוס, והפך לאיום סנטרי במקומות המוכרים מזון, הובל על ידי יעקב דהאן, וחרט על דגלו טיפול בבעיה מתוך אהבת בעלי חיים ואכפתיות רבה. באמצעות פעילות עם סטודנטים מתנדבים מ- "באר שבע אוהבת חיות" ושימוש בתקציב מצומצם, קטנה באופן משמעותי כמות החתולים בקמפוס. בנוסף לתמורה המשמעותית לציבור הסטודנטים והעובדים באוניברסיטה, פעילות זו אף תרמה בכך שהאוניברסיטה שובצה ברשימת המוסדות המעניקים יחס הומאני לבעלי חיים.
מערכת CRM לניהול ומעקב תקשורת מועמדים
הצורך בשיפור ניהול ומעקב תקשורת המועמדים לאוניברסיטה הוביל להטמעת מערכת CRM במנהל תלמידים, ביה"ס קרייטמן ויחידת השיווק. תהליך זה, שהחל במרץ 2009 והובל על ידי שגיא לנגר, חיים נתן, מנשה טביבי ורויטל זמיר, שיפר באופן ניכר את ניהול המידע בנושא המועמדים, את מתן השירות לסטודנטים ובכך הגדיל את כמות הפניות למוסד באופן כללי. משמעותו של פרויקט זה ניכרת במגוון רחב של תחומים והראשון והחשוב בהם הוא הרחבת הגישה למועמדים וניהול יעיל של בקשותיהם.
מרתונים
ה"מרתונים" הינם שעורי תגבור לסטודנטים ומטרתם לסייע לסטודנטים ללמוד לקראת הבחינות ולעבור אותן בהצלחה. מרתון מוגדר כ-12 שעות לימוד אינטנסיבי לקראת מבחן. את המרתונים מעבירים סטודנטים ומתרגלים מצטיינים.
מירי סקג'ו ממדור קידום סטודנטים מנהלת פרויקט זה ביד רמה, החל מפרסומם של הפרויקטים ועד שיבוץ התלמידים. הפרויקט מקדם את האוניברסיטה מבחינת שיפור השירות לסטודנטים ובסיוע לתהליך הלמידה ולהטמעת החומר הנלמד במחלקות.
משלוח ציונים לדוא"ל הסטודנטים
פרויקט שליחת הציונים בדוא"ל, שהובל על ידי מרינה מרקוס ודרור ליטן, הוא פרויקט המקדם את מתן השירות לסטודנט תוך שימת דגש על מהירות ונוחות מרבית. משלוח הציון, המתבצע באופן אוטומטי ברגע שהוזן במערכת מנהל תלמידים, מקל על צוות העובדים ומשפר את השימוש באינטרנט בין כותלי הקמפוס. חשיבות פרויקט זה הינה בחסכון הרב במשאבים, בשיפור השירות לסטודנט ובקידום מערכות מרושתות באוניברסיטה.
תיעוד ממחושב- מחשוב רפואי
הפרויקט, שהחל בנובמבר 2009, והובל על ידי פיאזה סולומון ואלי אלדראי, נועד לשם תיעוד פעולות היחידה למחשוב רפואי. היחידה פיתחה יישומים ותהליכים מורכבים שתיעודם חייב להיות בהישג ידם של כלל אנשי היחידה ולא רק הצוות שמיישם אותם. כמו כן, ישנם מערכות ושרתים שאנשי צוות שונים אמורים להיות מעודכנים לגבי אופן פעולתם. תיעוד ממוחשב זה בשיטת WIKI מאפשר סדר ויעילות בתוך היחידה.
גרפים ותוספות לסקרי הוראה
הפרויקט, שהובל על ידי עופרה קורטיורו ופרופ' גדי רבינוביץ', והחל במאי 2009, נועד לתת מענה ולזהות התקדמות בטיב ההוראה, והשפעת הסקר על איכות ההוראה. בנוסף, מטרתו להציג למרצים ולמנהלים מידע גרפי לאורך זמן, ולספק את תוצאות הסקר באנגלית לטובת מוסדות אקדמים בחו"ל. חשיבותו של פרויקט זה למוסד האוניברסיטה הוא בשיפור איכות ההוראה לאורך זמן, וקידום תהליך הביקורת והסקת המסקנות מסקרי איכות ההוראה.
