ד"ר פנינה רומם PCNS; Ph.D - פנינה גדלה בבית בעל תודעה יהודית , רווי "יידישקייט" באורוגואי. עלתה ארצה מאורוגואי עם הוריה כנערה צעירה ולמרות חבלי הקליטה הלא קלים, סיימה את לימודיה התיכוניים ופנתה ללמוד סיעוד. עם קבלת התואר של אחות מוסמכת ,נכנסה לעולם העבודה בתחום וצברה ניסיון רב וחוויות חיים משך כ-20 שנה. כאשר נושאי ההתמחות שלה במהלכן היו בריאות הצבור ובריאות הנפש . עם המעבר לבאר שבע והתחלת העבודה בהדרכת סטודנטים במחלקה לסיעוד באוניברסיטת בן גוריון, החליטה להשלים את לימודיה האקדמיים, שילבה עבודה ולימודים "תוך כדי" והתקדמה בתפקידים השונים במחלקה עד תפקיד ראש המחלקה - עם סיום לימודי הדוקטורט בנושא היסטוריה של מערכת הבריאות בישראל. פנינה אומרת: "...התפקידים היו מרתקים ומעוררי השראה לקדום ופתוח המחלקה עובדיה..." .
עם פרישתה מוסיפה פנינה: ".... אני מביטה אחורה בסיפוק, פוגשת דורות של בוגרים העובדים היום במערכות השונות ברחבי הארץ, כולל במחלקה עצמה ואני ממשיכה ליטול חלק בהוראה בלימודי התואר הראשון והשני וכן להנחות סטודנטים בתזות ללימודים מתקדמים..."
- פרופ' רות איסקין הצטרפה למחלקה לאמנויות בשנת 2002. תחומי הידע, ההוראה, והמחקר התמקדו בתחומים רבים ומגוונים בתרבות חזותית ותרבות צריכה בצרפת של המאה ה-19 וראשית המאה העשרים. פרופסור איסקין כתבה ספרים ומאמרים הדנים בתולדות העיצוב והפרסום כמו גם בנושאי מגדר בהוצאות ספרים יוקרתיות וכתבי עת מובילים. במסגרת המחלקתית רות לקחה חלק בגיבוש תכניות הלימודים לתואר שני. עיקר תרומתה בעיצוב הוראת ההיסטוריה והתיאוריה של המוזיאונים.
פרופ' יעל לובין היא אחת החוקרות המובילות והידועות בעולם בתחום חקר העכבישים והמובילה בישראל בתחום האקולוגיה ההתפתחותית וההתנהגותית של עכבישים. ב-1984 הצטרפה לסגל המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין והייתה לאחת ממייסדי מרכז מיטרני לביולוגיה מדברית (שבהמשך הפך למחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מיטרני, MDDE) והתמחתה בעכבישים מדבריים ועכבישניים אחרים. מחקרה הוביל אותה לשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממוסדות אקדמיים נוספים בישראל ועם מדענים מארצות רבות אחרות, ביניהן ארצות הברית, דנמרק, צ'כיה, דרום אפריקה ונמיביה. באמצעות רשת קשרים בינלאומית נרחבת זו, היא קיבצה יחדיו מדענים מתחומים משלימים רבים: גנטיקה, פיזיולוגיה, פיזיקה וחקר תאים.
ב-2001 הייתה פרופ' לובין לפרופ' מן המניין ובשנים 2005-2001 היא עמדה בראש המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מיטרני. בקיץ האחרון היא נבחרה לנשיאת האגודה הבינלאומית לארכנולוגיה, מינוי המבטא את ההכרה הבינלאומית בתרומתה לתחום זה. כפרופ' אמריטוס, ממשיכה פרופ' לובין את מחקרה במחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מיטרני.
פרופ' יצחק יעקב מהמחלקה להנדסת גרעינית, התחיל את עבודתו במחלקה להנדסת חומרים בשנת 1980 ובשנת 1994 עלה לדרגת פרופסור מן המנין. תחומי המחקר שלו הם: אחסון מימן בהידרידים ותרכובות בין-מתכתיות
יצחק יעקב העביר קורס לתואר שני בנושא איזוטופי מימן והידרידים שנלמד גם בקרב תלמידי הנדסת חומרים.
פרופ' דן אליעזר הצטרף לאוניברסיטה בשנת 1978. הוא פרופסור מן המניין במחלקה להנדסת חומרים ובעל הקתדרה לחומרים מתקדמים. יזם והקים את התוכנית בחומרים פיזיקה במסגרת המחלקה להנדסת חומרים. שימש שנים רבות כראש המחלקה להנדסת חומרים וכן מלא תפקידים בכירים באוניברסיטה. היה חבר במספר ועדות לאומיות ובינלאומיות. עבודתו המחקרית העקרית היא בתחום של אנטראקציית מימן עם חומרים ובפיתוח חומרים קלים חדשים. במשך השנים קיבל מספר רב של מענקי מתקר בסך של למעלה מעשר מליון דולר. הוא הדריך מספר רב של תלמידי מחקר לתואר שני (עם תיזה) ותואר שלישי (62 סטודנטים).
פרופ' דן אליעזר קיבל מספר פרסים בינלאומיים ביניהם: ASM International Fellow; Wilhelm Ostwald Fellow;
DFG Mercator ; Visiting Professor and Prestigious Fellowships in the United States, Japan, and Europe
הוא פירסם למעלה מ-200 מאמרים בחוברות מדעיות ומעל 300 עבודות מחקר בכנסים בינלאומיים, 9 ספרים ו - 22 פרקים בספרים.
- פרופ' זהבה כספי, פרופ' חבר במחלקה לספרות עברית. החלה עבודתה באוניב' בשנת 2001. חברה ב"ועדת מקצוע התיאטרון" במשרד החינוך, מ"מ יו"ר "המועצה המדעית של האגודה לקידום חקר התיאטרון", חברת ההנהלה של בית הספר למשחק ולאמנויות הבמה ע"ש לארי גודמן בבאר שבע. שני ספריה: "היושבים בחושך: עולמו הדרמטי של חנוך לוין – סובייקט, מחבר, צופים" ו"הנה ימים באים: אפוקליפסה ואתיקה בתיאטרון הישראלי" זכו בתמיכת "הקרן הישראלית למדע"
- פרופ' חיים באר, פרופ' מן המניין במחלקה לספרות עברית וראש הקתדרה ללימודי יידיש על שם אנה והארי זינגר. מהסופרים הבולטים והחשובים הפועלים בישראל בחמשת העשורים האחרונים. בן ספריו: "נוצות", "עת הזמיר", "חבלים", "לפני המקום" ו"אל מקום שהרוח הולך". מעבר לכתיבתו הרי שחיים באר שימש במשך שנים רבות כעורך בכיר בהוצאת עם עובד וכן פרסם טור עיתונאי שבועי "מזיכרונותיה של תולעת ספרים" בעיתון דבר. זכה בפרסים ספרותיים רבים ובהם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס ראש הממשלה.
- פרופ' פרץ שובל, מחלוצי תחום הנדסת מערכות המידע בארץ. בשנות ה-80 של המאה הקודמת הוא הקים את התכנית למערכות מידע במסגרת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ובשנת 2000 הקים את המחלקה להנדסת מערכות מידע, הגדולה מסוגה בארץ, ועמד בראשה במשך שנים רבות. בנוסף לעבודתו המחקרית הענפה בתחום ניתוח ועיצוב מערכות ומידולן, שהתבטאה בפרסומים רבים בכתבי עת ובכנסים, פרופ' שובל כתב ספרי לימוד שהם אבני יסוד בתחום, ומילא תפקיד מרכזי בהגדרת סטנדרטים וקריטריונים לתכניות לימודים בתחום באוניברסיטאות ובמכללות בארץ. בשנת 2009 הוכתר על ידי ה- ACM בתואר Distinguished Scientist.
פרופ' זאב אלפסי שימש בתפקיד ראש המחלקה להנדסה גרעינית שנים רבות, וכן סייע להקמת המחלקה להנדסה ביו-רפואית.
זאב אלפסי הקים מעבדה למדידות רקע נמוך של קרינה מייננת מחומרי בניה המהווה מעבדה תקנית המאושרת על ידי המשרד לאיכות הסביבה. סגל המחלקה מודים לזאב מקרב לב על פועלו בתפקידיו אשר מילא במסירות רבה.
- פרופ' אלכס יחוט הצטרף למחלקה להנדסת מכונות בשנת 1976 בדרגת מרצה. הוא תרם רבות לבניית תכוניות לימוד במקצועות זרימה, מתימטיקה, ושיטות חישוביות. הנחה סטודנטים רבים וכהן במשך שנים רבות כיו"ר ועדת מוסמכים של המחלקה.
- פרופ' זאב גריס החל את דרכו במחלקה למחשבת ישראל כמרצה בכיר בשנת 1995. גריס לימד מגוון קורסים בכל רמות ההוראה בתחומי הפילוסופיה של העת החדש. בשנת 2003 היה לפרופ' מן המניין במחלקה. זאב מילא תפקידים שונים באוניברסיטה ובוועדות אקדמיות לאומיות וכן כיהן במשך שנתיים כראש המחלקה. הוא ייסד את תוכנית המאסטר למורים במחלקה. מפרי מחקרו יצאו עשרות מאמרים ושלושה ספרים.
- פרופ' חיים שליט הוא חבר במחלקה לכלכלה מאז 1991 ובמשך שנים רבות ריכז וניהל את תחום המימון במחלקה לכלכלה. הוא חוקר בעל שם עולמי ויש לו תרומות פורצות דרך בפיתוח ויישום מדד גיני ובשימוש של מדד זה לחקירת תופעות חשובות בתחום המימון.
דר' גד אלכסנדר החל את דרכו במחלקה לחינוך בשנת 1976. גדי מילא תפקידים שונים ביניהם ראש המסלול לתכניות לימודים והוראה, הקים את מעבדות ההוראה המחלקתיות לקידום ושילוב של טכנולוגיה בחינוך, היה ממייסדי תכנית ה'חינוכאים' לתואר שני שעסקה ביזמות וחינוך וניהל אותה לאורך השנים. ד"ר אלכסנדר נמצא בשנתיים האחרונות בקנדה ועוסק בכתיבה ומחקר.
פרופ' שפרה שגיא החלה את דרכה במחלקה לחינוך בשנת 1992 לאחר שצברה נסיון עשיר בשדה כפסיכולוגית במערכת החינוך. שפרה היתה פעילה לאורך השנים ומילאה תפקידים רבים ומגוונים במחלקה ובאוניברסיטה ביניהם כראש מחלקה לחינוך, ניהול מרכזי מחקר העוסקים בחינוך, נציבת קבילות לענייני הטרדה מינית, ראש המסלול לפסיכולוגיה חינוכית, ראש תכנית לפסיכולוגיה חינוכית למגזר הבדואי, ועוד. שפרה ייסדה וניהלה את התכנית לניהול וישוב סכסוכים אותה הרחיבה גם לקמפוס אילת ולמכללה החרדית בירושלים, ועמדה בראשה עד לפרישה. תכנית שיזמה ואושרה לאחרונה – בשנה"ל הקרובה תיפתח תכנית ייחודית לתואר שני: פסיכולוגיה חינוכית לנשים מהמגזר החרדי, שתשלב סטודנטיות חרדיות בלימודים בקמפוס האוני'.פרופ' שגיא יוזמת שתופי פעולה רבים בין אב"ג וארגונים אחרים וממשיכה, גם לאחר פרישתה, בפעילות מחקרית ואקדמית.
פרופ' מאיר גרובר הגיע למחלקה למקרא ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באמצע שנות השמונים. הוא מילא תפקידים רבים ואף עמד בראש המחלקה במשך קדנציה אחת. פרופ' גרובר נחשב לאחד החוקרים הפוריים ביותר במחלקה ומחקריו התפרסמו בבמות חשובות ביותר.
פרופ' דוד טלשיר (המכונה דוֹדיק) שימש מרצה בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית, ושם גם כתב את עבודת הדוקטור שלו "שמות בעלי החיים בתרגום הארמי של השומרונים" (תשמ"א). במשך שנים אחדות עבד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, ולמן שנת תשנ"ד נמנה עם חברי סגל המחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון, ובה הגיע לדרגת פרופסור מן המניין. הוא אף נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית החל בשנת תשנ"ט. הוא משמש משך שנים רבות חבר בוועדות למונחים עבריים מטעם האקדמיה ללשון. מחקריו עוסקים, בנוסף לחקר הלהגים הארמיים, בחקר לשון המקרא, לשון המגילות, לשון חז"ל ולשון תחיית הלשון. לאחרונה ראה אור ספרו "שמות חיים; בעלי-חיים, מקומות ואנשים", ובו ניסיון לעמוד על גיזרונם של שמות בעלי החיים (בעיקר), זיהויָם, וגלגולי משמעיהם לאורך רבדֶיהָ של העברית.
הגברת מרים קופייקה הצטרפה ליחידה לאנגלית כשפה זרה בשנת 1986כמורה מן החוץ ועברה בהצלחה רבה את כל השלבים עד לקבלת מעמד מורה בכירה עם קביעות. תואר שהחזיקה בו כתשע שנים עד יציאתה לפנסיה השנה. מרים קופייקה תרמה רבות ושיתפה את הקולגות במחלקה בידע הרב שלה בהוראת השפה. בין תפקידיה, היו יושבת ראש וועדת הוראה מחלקתית ורכזת רמות שונות ביחידה: בינונית, מתקדמים 1 ומתקדמים 2. תחום מיוחד של עיסוקה והתעניינותה היה שגיאות בהבנת הנקרא הנגרמות ע"י חוסר בטחון של הסטודנטים ביכולותיהם בשפה האנגלית, נושא אליו התייחסה בכתב עת ובכנסים מקצועיים.
פרופ' שמעון פיינשטיין, פרופ' חבר במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה ומחזיק הקתדרה ע"ש שמואל סאבא לגיאולוגיה סטרוקטורלית. הצטרף לסגל המחלקה בשנת 1992 והיה חבר הסגל הראשון מבין בוגריה. כיהן כראש המחלקה במשך 4 שנים ובמספר רב של ועדות במחלקה, בפקולטה, באוניברסיטה וברמה הארצית. הוא לימד קורסים במגוון רחב של תחומים (מבוא לגיאולוגיה, גיאולוגיה דינמית, תנועת יבשות וטקטוניקה של לוחות, מבוא לגיאופיסיקה, מבוא לגיאולוגיה סביבתית, גיאולוגיה של נפט). הוא עסק בתחומי מחקר מגוונים הכוללים גיאולוגיה וגיאוכימיה של נפט וגז, תרמוטקטוניקה, גיאולוגיה סטרוקטורלית, וגיאופיסיקה ומחקריו (בשיתוף עם חוקרים שונים) משתרעים על פני אזור השוליים הצפוניים של המסיב הערבו-נובי בישראל, סיני וירדן; קנדה באזורי פרוזדור מקנזי ב- Northwest Territories, Rocky Mountains, אגןWilliston , Severn Arch, ועמק ה- Okanagan בקולומביה הבריטית; ובארה"ב בדרום אוקלהומה ובקליפורניה. במהלך השנים כהן כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית, היה מעורב במאמצי חיפושי הנפט והגז בישראל ושרת בהתנדבות ביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן) בצה"ל שם ניסה בין היתר להתאים שיטות מתחומי הגיאופיסיקה והחישה מרחוק לסיוע בנושא איתור הנעדרים.
