100 חוקרים צעירים מרחבי העולם הוזמנו להשתתף בכנס "HOPE" מטעם האגודה היפנית לקידום המדע בהשתתפות 8 זוכי פרס נובל. 5 דוקטורנטים מישראל נבחרו ע"י משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להשתתף בכנס המדעי, שלושה מתוכם דוקטורנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כנס "HOPE" מטעם האגודה היפנית לקידום המדע נועד להפגיש בין מדענים צעירים ממדינות אסיה, נחשב בעל רמה מדעית גבוהה ומטרתו בניית שיתופי פעולה בתחומי המדע והטכנולוגיה בין יפן ומדינות נוספות. הכנס מתמקד בהרצאות ומפגשים של מדענים בכירים, בעיקר זוכי פרסי נובל.
8 זוכי פרס נובל השתתפו בכנס שנערך בעיר צוקובה שביפן:
פרופ' דונה סטריקלנד – כלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 2018, פרופ' טאקקי קאג'יטה – חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2015, פרופ' הירושי אמאנו – חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2014, פרופ' בנג'מין ליסט – חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2021, פרופ' גרגורי ווינטר – חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2018, פרופ' יוהן דיסנדורף – חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1988, פרופ' טים האנט - חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2001, פרופ' הארווי אלטר – חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2020.
5 הדוקטורנטים ייצגו את ישראל בכנס היוקרתי והציגו את מחקריהם:
ניצן שאולוף, דוקטורנט במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר ננו-חומרים מורכבי פחמן ומפתח האף האלקטרוני שמסוגל לזהות בקטריות מפענוח הגזים שנפלטים בגידולם; אלעד ארד, דוקטורנט במחלקה לכימיה וממכון הננו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר חלבונים עמילואידים החשודים כגורמים למחלות ניווניות כמו פרה-משוגעת ואלצהיימר במטרה להבין כיצד פני השטח של החלבון מגיבים עם חומרים אחרים; מחקריהם של שאולוף וארד בהנחיית פרופ' רז ילינק. ד"ר אורטל תמם-נאה, בוגרת הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסלול מצוינות; עומר קנלר מהמחלקה לפיזיקה במכון ויצמן, חוקר פיזיקה קוונטית; עידן בירן מהמחלקה לכימיה במכון ויצמן שחוקר גיבוש של חומרים אורגניים, צבעים, מוליכים למחצה ופולימרים.
הנציגים הישראלים בכנס. מימין לשמאל: עידן בירן, אלעד ארד, אפרת מצ'יקווה, ד"ר אורטל תמם-נאה, ניצן שאולוף ועומר קנלר
"נוכחות הדוקטורנטים המצטיינים בכנס ביפן חשובה מאין כמוה לא רק ליצירת קשרי מחקר ומדע, אלא גם למיתוג ישראלי חיובי ומעורר השראה", אמרה גב' אפרת מצ'יקווה, נספחת לענייני תרבות, מדע וחדשנות בשגרירות ישראל בטוקיו. "בניית הקשרים המתאפשרת בכנס מושקע שכזה פותחת אפשרויות רבות וסוללת דרכים לעתיד. זוהי, מה שאנחנו מכנים במשרד החוץ, דיפלומטיה מדעית במיטבה. המפגש שלי עם חברי המשלחת היה מרחיב לב, כל אחד מהם מוביל בתחומו, כל אחד מהם נעים הליכות, מלא ידע וחזון – איכויות המעוררות גאווה לאומית. יכולות השיח, המנהיגות וקו המחשבה היצירתי שאפיינו את הסטודנטים הישראליים זכו לתשומת לב מיוחדת, כולל גם זו של נובליסטים רבים שהיו חלק מהכנס. מי יודע, אולי אחד מהם יהיה חבר בצוות המנטורים בתוכנית בשנים הבאות?"
"ההזדמנות שקיבלנו הייתה חוויה חד פעמית, היכולת לדבר עם נובליסטים בגובה העיניים ולשמוע גם מעבר למחקר על הקשיים, הדילמות והסקרנות שהייתה מוטיב מוביל אצל כולם, מילאה אותנו בהשראה ובדחיפה גדולה להמשיך לחקור להאמין ולאהוב את מה שאנחנו עושים", שיתף ניצן שאולוף.
"כנס hope מהווה התנסות יוצאת דופן, מפרה ומעוררת השראה. החשיפה הישירה והבלתי-אמצעית מאפשרת דיון אישי-מדעי עם המדענים הכי בכירים שיש. החשיפה לסטודנטים וחוקרים בראשית דרכם מרחבי העולם, כולם פחות או יותר במצב המקצועי שלנו, מאד מפרה ומעודדת שיח ושיתוף של החוויה האקדמית והמדעית. המשתתפים, סטודנטים והמרצים, הם שמוציאים ממך את המיטב, וממלאים רוח במפרשי המוטיבציה המדעית שלעתים נשחקת, מפרים ומהווים מקור להשראה. כמובן, המיקום ביפן, בשנת ה-70 ליחסי ישראל-יפן, היה נפלא וחושף לתרבות מרתקת. עיר המדע היפנית צוקובה האירה פנים ואפילו הדובדבן התחיל ללבלב מוקדם לכבודנו", סיכם אלעד ארד.
