מאמרם החדש של דודו לגזיאל (אוניברסיטת בן-גוריון) ואהוד להרר (אוניברסיטת תל-אביב) הופיע היום בבלוג של LSE (London School of Economics).
נניח שאתם מעוניינים לסנן מועמדים (למשרה, ללימודים, בני זוג, דירות, וכדומה...) אבל ישנו רעש במידע שאתם מקבלים והסינון אינו מדויק. מה עושים? קובעים רף מסוים ומקבלים את מי שמעל. השאלה היא האם העלאה של הרף תעלה את הרמה הממוצעת של המתקבלים?
מסתבר שהתשובה די מורכבת. דודו ואהוד מראים במאמרם שהעלאה של רף הסינון יכולה להוריד את הרמה הממוצעת, אפילו במידה משמעותית. מכאן יוצא שגם מקבלים פחות אנשים (או אלמנטים אחרים שעברו את הסינון) וגם הרמה הממוצעת שלהם נמוכה יותר. כיצד זה אפשרי?
הפתרון לבעיה נעוץ ברעש. אפילו רעש פשוט (לדוגמא תנועות קלות בהערכות כלפי מעלה ומטה) יכול לייצר עיוותים משמעותיים בסינון. ההסבר המלא הוא קצת יותר מורכב ובמאמר עצמו יש הרחבות לאסטרטגיות סינון ועוד.
https://blogs.lse.ac.uk/businessreview/2019/07/08/bias-of-screening-when-noise-makes-your-criteria-perform-poorly/
