15 אוק' 2019

אסתר דופלו, אבהיג'יט בנרג'י ומייקל קרמר, שלושתם חוקרים בתחום כלכלת פיתוח, זכו אתמול בפרס Sveriges Riksbank​ בכלכלה, לזכרו של אלפרד נובל לשנת 2019 "על גישתם הניסויית להקלה על העוני בעולם".

ד"ר מירי סטריאן וד"ר עדה גונזלס-טורס, חוקרות בתחום כלכלת הפיתוח במחלקה, על הפרס:​

הפרס שניתן השנה מהווה הכרה בתחום ההולך וגדל של כלכלת פיתוח, ובגישה מתודולוגית שהשפיעה על כל תחום הכלכלה ב- 20 השנה האחרונות. אם לצטט את הכלכלן Lawrence Katz: "זה כנראה הפרס הראשון של המאה ה -21 בכלכלה".

למקבלי הפרס השנה הייתה השפעה אדירה על תחום כלכלת הפיתוח בעשרים השנים האחרונות. מדובר בתחום מחקר שעבר שינוי עמוק, מעיסוק ברמת המקרו בנושאים כגון: מדוע חלק מהמדינות עניות ואחרות לא, וכיצד ניתן לעודד צמיחה ברמת המדינה, לעיסוק ברמת המיקרו והפרט, שבה עוסקים בהבנת העוני: כיצד חיים אנשים עניים וכיצד הם מקבלים החלטות. שינוי זה במיקוד הונע ברובו על ידי שלושת הזוכים בפרס, והתלווה אליו מעבר לעבודת שטח ולשימוש בניסויי שדה כדי לבצע הערכת מדיניות וללמוד "מה עובד". הידע שנוצר בדרך זו מאפשר להסיק מסקנות לגבי המדיניות שבה יש לנקוט, ולהבין טוב יותר כיצד להקצות את המשאבים במאבק בעוני, כך נוצר גם החיבור בין המחקר בתחום לבין עבודה עם ארגוני סיוע, ממשלות וארגונים לא ממשלתיים (עמותות) למאבק בעוני, באמצעות הערכות קפדניות של התוכניות תוך שימוש בגישה הניסיונית.

שאלות שנידונו במחקריהם של השלושה כוללים למשל, "מה הגורם החשוב ביותר להעלאת איכות הלמידה בבתי ספר כפריים עניים במדינות מתפתחות?", "מדוע חקלאים בהקשרים עניים אינם משתמשים בטכנולוגיות חדשות, כמו זרעים משופרים או דשן, גם אם זה יהיה רווחי עבורם?", "כיצד משפיע ייצוג פוליטי של נשים על המדיניות?", "האם לתכניות מיקרו-אשראי יש השפעה על העוני ועבור מי?" "מהם הכלים היעילים ביותר להגברת יעילות המשטרה? ולשיפור האינטראקציות של שוטרים עם הציבור בהודו?"

משמעות הגישה הניסויית היא שהחוקר יכול ליצור "ניסוי בקרה אקראית" (RCT - Randomized Controlled Trial) לצורך בחינת תיאוריה או מדידת השפעת מדיניות כלשהי באופן אמין תוך שליטה בהטיות שיכולות להיווצר על ידי חוקרים או דעות פוליטיות, ולהשפיע על תוצאות המחקר.
נניח לדוגמה שרוצים להילחם במלריה. שני חוקרים ידועים, וויליאם איסטרלי (Easterly) וג'פרי סאקס (Sachs), החזיקו בדעות מנוגדות לגבי חלוקת כילות (רשתות להגנה מיתושים) לאוכלוסייה במשך זמן רב: Sachs טען כי חלוקה חופשית (בחינם) של כילות היא דרך יעילה להפחתת שכיחות המלריה ואילו Easterly טען כי חלוקה חופשית תייצר תמריצים שגויים וכי אנשים יעדיפו בסופו של דבר להשתמש בהם לצרכים אחרים, כגון דיג. כדי לדעת מי צודק, לא ניתן פשוט להשוות בין קבוצת אנשים שקיבלה את הכילות בחינם לקבוצה ששילמה עבורן, שכן שתי קבוצות אלה של אנשים שונות במהותן: אנשים שבוחרים לשלם עבור המוצר יהיו בדרך כלל משכילים יותר, ובעלי הבנה טובה יותר של הסיבה שלשמה הם צריכים אותו; בעוד שאלו שקיבלו את המוצר בחינם עשויים להיות עניים יותר, וזו גם הסיבה שבשלה הם שיתפו פעולה עם ארגון הסיוע שהעניק להם את הרשת בחינם מלכתחילה.

לעומת זאת, ניתן ליצור ניסוי מבוקר באמצעות בחירה אקראית של פרטים שיקבלו רשת בחינם ושל פרטים אחרים שיקבלו את הרשת תמורת תשלום. שנה לאחר מכן ניתן לבחון אם אכן, אלו שקיבלו את הכילות בחינם, נוטים לא להעריך אותן, כפי שטען Easterly. עדויות ממחקר מבוסס RCT שביצעו ג'סיקה כהן ופסקלין דופאס, מלמדות שאין זה כך. ממצא זה הוביל מספר ארגונים בינלאומיים לבטל את התשלום לקבלת כילות ואמצעים נוספים למניעת מחלות.

חלק מהתוכניות שהוערכו באמצעות גישת ה- RCT על ידי חתני הפרס וחוקרים אחרים, בתחומי החינוך והבריאות, הורחבו בהמשך על מנת להגיע למיליוני עניים, כגון הדוגמה לעיל ומחקרים אחרים שבוצעו על ידי חתני הפרס בתחומי החינוך והבריאות. בעקבות הצלחות אלה החלו להשתמש בגישות דומות גם בתחומים אחרים בכלכלה.

חשוב לציין שגישתם של שלושת הזוכים גם תרמה לקידום התיאוריה הכלכלית. כך למשל, הם תרמו לתורת הרשתות (network theory) בכך שסיפקו הן תיאוריה והן עדויות אמפיריות שאספו במסגרת תכנית מיקרו-אשראי גדולה לגבי מיהם הפרטים המרכזיים בהפצת מידע (Banerjee, Duflo, Chandrasekhar and Jackson, 2013).

*הספר Poor Economics, ספר מדעי פופולרי מאת בנרג'י ודופלו, מסכם חלק גדול מהמחקר ב "כלכלת פיתוח מודרנית" זו בתחומים כמו בריאות, חינוך ופעילות עסקית לקהל הרחב. הספר מתורגם כעת לעברית והוא יראה אור בשנת 2020 בהוצאת Now Africa, שיתוף פעולה בין מרכז אפריקה תמר גולן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וספרי פרדס.

*ד"ר מירי סטריאן בריאיון למגזין Dagensarena (שוודית) : https://www.dagensarena.se/innehall/de-har-flyttat-fokus/ 

 (תרגום לאנגלית:Miri Dagens Arena English.pdf)

*לינקים רלוונטיים (שימו לב שבכת​בות בעברית נפלו מספר שגיאות בתרגום מונחים לעברית, כגון, 'כלכלות מתפתחות' במקום 'כלכלת פיתוח'):

NY Times: https://www.nytimes.com/2019/10/14/business/nobel-economics.html

Twitter thread on the laureates' contributions to economic theory, and to combining theory and empirics: https://threadreaderapp.com/thread/1183813752245948417.html

The press release of the Royal Swedish Academy of Sciences with scientific background: https://www.nobelprize.org/prizes/economic-sciences/2019/press-release/

דה-מרקר: https://www.themarker.com/wallstreet/1.7971499

כלכלליסט: https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3771831,00.html

​​