רבים מבוגרי המחלקה השתלבו בתחומים שונים בתקשורת, באקדמיה ובמערכת הביטחון, כגון:
מ.צ.ב, משרד ראש הממשלה
"תקופת לימודיי במחלקה הייתה תקופה מכוונת ומעצבת עבורי. הלימודים במחלקה פתחו בפניי צוהר היסטורי, חברתי, תרבותי, דתי ופוליטי למרחב המזרח-תיכוני בעבר ובהווה. בנוסף, הלימודים העמיקו משמעותית את ידיעותיי בשפה הערבית והעניקו לי מסגרת תיאורטית-מתודלוגית מגוונת, המאפשרת לי לנתח באופן ביקורתי ומורכב מציאויות ותהליכים היסטוריים שונים. מלבד הפן התוכני-לימודי, המחלקה מתאפיינת ביחס חם ואישי לסטודנטים, ותמיד ניתן למצוא אוזן קשבת בצוות ההוראה והמנהלה. מיד עם הגשת התזה קיבלתי הצעת עבודה בתחום לימודיי ואני מרוצה מאוד בעבודתי".
אלון דר,לימודי דוקטורט בחו"ל
"אני רואה את עתידי המקצועי בעולם האקדמי ובהמשלך התואר רכשתי כלים מתודלוגיים ומקצועיים אשר יסייעו לי בבניית קריירה אקדמית. הסטודנטים במחלקה נחשפים למגוון מחקרים העומדים בחזית המחקר האקדמי. הדגש ששמה המחלקה על פעילות ומעורבות תרבותית לצד פעילות אקדמית תורמת רבות לפיתוח מחשבה ביקרותית והבנת ההקשרים העמוקים של המתרחש במרחה המזח-תיכנוי העכשווי לצד הדגש ההיסטורי".
חגי רזניק, מנכ"ל משרד השיכון
"הלימודים במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתחו לי אשנב מרתק למתרחש באזור, לתפיסות עבודה וחשיבה וליכולת לנתח סוגיות באופן ביקורתי. צוות המרצים, תכנית הלימודים העשירה והלימודים במחלקה משפחתית היו לחוויה שלא תחזור".
ד"ר צבי בראל - פרשן לענייני ערבים - "הארץ"
"סיקור המזרח התיכון בעיתונות, קל וחומר ניתוח אירועים והבנת ההקשרים דורשים מעקב יום יומי, קריאה שוטפת, צפייה בכלי התקשורת ובניית קשרים עם מקורות במדינות ערב. לכל אלה דרושה לא רק ידיעה והבנה של השפה הערבית או שפות אחרות שבהם משתמשים תושבי האזור, אלא הכרה מעמיקה של התרבות וההיסטוריה. בלעדיהן לא יוכלו העיתונאי או החוקר לעמוד על אותם הבדלים דקים מן הדק שנוגעים להתבטאויות פוליטיות או דיפלומטיות, על נואנסים שמבחינים בין עלבון לשבח, ובעיקר לעמוד על תוויה המדויקים יותר של המציאות באזור.
כמי שעוסק בתחום הזה למעלה משלושים שנים אני יכול להעיד על עצמי כי לימודי הדוקטוראט באוניברסיטת בן גוריון הקנו לי כלי הבנה וניתוח מעולים, ידע תיאורטי ודרך חשיבה חדשה ורעננה אשר אין בלבי ספק בכך שפיתחו את יכולת הניתוח שלי את האזור והעשירו מאד את תכני הכתיבה שלי. ועל כך תודתי".
אלעד זיני - דסק ערבים ערוץ 10
"אז מה בעצם אני עושה במסגרת עבודתי כאיש דסק?
העבודה משלבת צפייה במהדורות של רשתות נבחרות, סינון הידיעות, עריכת כתבות, הכנת פינות (לונדון וקירשנבאום), מסירת עדכוני חדשות למבזקונים וקשר עם כל הצרכנים הרלוונטיים (צבי יחזקאלי, מהדורה, כתבים רלוונטיים).
מדובר בעבודה שמבוססת על יכולת קליטה מהירה של חומרים בשפה הערבית והעברתם לגורמים הרלוונטיים כגון: צבי יחזקאלי האחראי על הדסק, כתבים צבאיים ומדיניים וכו'.
סיכומו של עניין – הרבה דברים לעשות בבת אחת, ומהר. זהו תחום התקשורת רבותיי...שונה משהו מהאקדמיה.לאחר שלוש שנות לימודים מעניינות ומעשירות להלן מספר המלצות ועצות מועילות לחדשים מבניכם:
המחלקה למזרח תיכון מעניקה חשיבות רבה ללימוד הערבית, משלב היסוד. דבר חשוב מאין כמוהו בתחום זה. לאלו מכם שבאים עם ידע קודם אמליץ את האתגר שבחטיבה לערבית, שלי באופן אישי העניקה לא מעט. במקום בו אני עובד הערבית היא כלי מרכזי. חוויתי שדרוג ברמת השפה בזכות החטיבה.
דבר חשוב לא פחות הוא יכולתם של המרצים לגרות את הסטודנטים לחשוב בדרך אחרת. לא חייבים להסכים עם הדעה הפוליטית שלהם, אך בהחלט שווה לאמץ את גישת החשיבה הביקורתית, שכמעט לא הייתה קיימת אצלי. המחלקה מצטיינת בדינאמיות יתרה, כשהדברים נוגעים לקורסי בחירה. מספר קורסי בחירה שלקחתי במהלך התואר הולכים איתי עד היום. אחד מהם הוא דת ומדינה במזה"ת בעת המודרנית. לא מעט דברים שאני שומע ורואה במהלך העבודה, הצריכו ומצריכים שימוש בידע הכללי שצברתי מקורס זה ומקורסים אחרים".
גב' לייה מורן-גלעד - יועצת בכירה של ראש המועצה לבטחון לאומי
"אני בוגרת תואר ראשון ושני במחלקה ללימודי המזרח התיכון. במסגרת זו כתבתי עבודת תזה בנושא "יישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות גורם שלישי" שפורסמה באמצעות המרכז לחקר חברה ופוליטיקה אירופאית.
במהלך לימודיי תרגלתי מגוון קורסים במחלקה לפוליטיקה וממשל ופרסמתי מספר מאמרים בכתבי עת אקדמיים בחו"ל.
בתום לימודיי הצטרפתי למועצה לבטחון לאומי וכיהנתי כמנהלת תחום למדיניות חוץ ובהמשך כראש הלשכה וכיועצת הבכירה של ראש המועצה לביטחון לאומי".
מר אוריה פריינטה - איש יחסי ציבור ויועץ תקשורת במגזר הציבורי והפרטי
"בימים טרופים אלו מדינת ישראל זקוקה לאנשים איכותיים, בעלי ידע רחב בתחום לימודי מזרחנות. כמדינה החולקת אזור גיאוגרפי עם מדינות ערב, נדרשים היום אנשים שברשותם כלים להבנת המכלול המכונה מזרח תיכון. מכלול זה טומן בחובו פרמטרים תקשורתיים, פוליטיים, אסטרטגיים, בטחוניים ועוד. לימודי מזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון, חשפו בפניי את אותם כלים, אשר אני מוצא עצמי משתמש בהם בכל יום במהלך עבודתי כיועץ תקשורתי במגזר הציבורי והפרטי. לימודי מזרח תיכון מאפשרים הבנה מעמיקה וראייה ביקורתית על מה שמוכר ונהיר לנו כישראלים, אנו לומדים לשאול את השאלות הנכונות, לראות את המציאות הכל כך מורכבת בה אנו חיים ולומדים להסיק מסקנות ולקבל החלטותבימים טרופים אלו מדינת ישראל זקוקה לאנשים איכותיים, בעלי ידע רחב בתחום לימודי מזרחנות. כמדינה החולקת אזור גיאוגרפי עם מדינות ערב, נדרשים היום אנשים שברשותם כלים להבנת המכלול המכונה מזרח תיכון. מכלול זה טומן בחובו פרמטרים תקשורתיים, פוליטיים, אסטרטגיים, בטחוניים ועוד. לימודי מזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון, חשפו בפניי את אותם כלים, אשר אני מוצא עצמי משתמש בהם בכל יום במהלך עבודתי כיועץ תקשורתי במגזר הציבורי והפרטי. לימודי מזרח תיכון מאפשרים הבנה מעמיקה וראייה ביקורתית על מה שמוכר ונהיר לנו כישראלים, אנו לומדים לשאול את השאלות הנכונות, לראות את המציאות הכל כך מורכבת בה אנו חיים ולומדים להסיק מסקנות ולקבל החלטות.
מיד עם תום לימודיי התמנתי להיות דובר ויועץ תקשורת של אחת מחברות הכנסת. הימים היו ימיה הראשונים של מלחמת לבנון השנייה ואני נדרשתי לכתוב נאום פתיחה לישיבת החירום שנקבעה. הידע המעמיק שהיה ברשותי, כפועל יוצא מלימודיי, אפשר לנתח את ההשלכות התקשורתיות, הפוליטיות והביטחוניות בקלות יחסית, לימים התברר שהשערותיי היו נכונות במידה לא מבוטלת. הנאום זכה לביקורת חיובית מצד גורמים רבים במשכן הכנסת וכהמשך להצלחתי אף הצגתי עבודת סמינר שעסקה בקשר בין החיזבאללה לאיראן, כחלק ממחקר שנעשה עבור אחד ממשרדי הממשלה. כיום אני ממשיך לכתוב נאומים למספר חברי כנסת ומשמש כיועץ תקשורת ואיש יחסי ציבור למספר בכירים במשק הישראלי".
נשמח לקבל סיפורי בוגרים למייל: mideast@bgu.ac.il
