כמה תוכניות בולטות לעידוד העסקת אנשים בגילאי הביניים
ד"ר מיקי מלול מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון, טוען כי על רקע היעדר יוזמות ממשלתיות, לפחות כאלה שעברו לשלב הביצוע, יש מקום לבחון הצעה ישנה שלו ושל עמיתו פרופ' ישראל לוסקי. "הצענו בנייר עמדה מ-2006 (של מרכז טאוב - ש.נ) ליצור מדיניות דיפרנציאלית של שכר מינימום ומס הכנסה שלילי. "יש בעיה של עוני בקרב אנשים שעובדים ואחת הדרכים לפתור את זה היא העלאת שכר המינימום. זיהינו שיש הבדל בתגובה של השוק להעלאת שכר מינימום של עובדים בוגרים לעומת העלאת שכר מינימום לעובדים צעירים.
"צעד של העלאת שכר המינימום לעובדים מבוגרים עלול להיות הרסני עבורם - עלול לגרום לפיטוריהם. עבור צעירים ההשפעה אינה זהה. לכן הצענו להעלות את שכר המינימום לצעירים בלבד ולהחיל מס הכנסה שלילי על עובדים מבוגרים, כי מס הכנסה שלילי לצעירים הוא לא יעיל, הוא פוגע בתמריצים לרכוש השכלה". מלול ולוסקי הציעו בנייר העמדה שלהם כי שכר המינימום לצעירים יעמוד על 4,600 שקל - כלומר כמעט 1,000 שקל מעל שכר המינימום שעמד באותה תקופה ו-300 שקל יותר מרמתו כיום. למבוגרים, לעומת זאת, מלול ולוסקי הציעו לקבוע שכר מינימום של כ-3,000 שקל בלבד, כאשר את הפער תסבסד המדינה באמצעות מס הכנסה שלילי.
השניים טוענים כי יישום של מודל כזה יביא למקסימום תפוקה, תעסוקה וצמצום פערים. מתנגדי המודל סבורים מנגד כי שכר נמוך למבוגרים מפחית מערכם, וכי מוטב לתמרץ מעסיקים שמשלמים למבוגרים לפחות לפי תנאי השוק מבלי להפלותם.
