חוקרים מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר גילו שהמדיניות הישראלית להפחית מסים על מכוניות בעלות יעילות אנרגטית, במאמץ להפחית את צריכת האנרגיה, משיגה דווקא את התוצאה ההפוכה – יותר אנשים נמצאים בכבישים.
ד"ר אופיר רובין מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית ,ד"ר סתו רוזנצוויג מהמחלקה לניהול והדוקטורנטית אביב שטרן מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, החליטו לקחת תופעה מוכרת במוצרים בעלי יעילות אנרגטית – אפקט הריבאונד – ולהעריך את השפעותיה על מדיניות סביבתית. על פי אפקט הריבאונד, ככל שמוצר בעל יעילות אנרגטית הוא יעיל יותר, הוא נהיה זול יותר ולכן משתמשים בו יותר, ובשל כך החיסכון הכללי באנרגיה פוחת.
זוהי הפעם הראשונה שבה חוקרים מנסים להשתמש במדיניות סביבתית כמסגרת ל"ניסוי טבעי", במטרה להעריך את שיעור אפקט הריבאונד. חוקרים עורכים לעתים קרובות ניסויים במעבדה כדי לבחון את התנהגות הצרכנים. החיסרון בניסויים אלו הוא שתקפותם מוגבלת, משום שהם לא מייצגים את המציאות, כלומר את ההשפעות בחיים האמתיים. ניסוי טבעי מאפשר לחוקרים לערוך ניסוי עם צרכנים אמתיים שפועלים במסגרת אמתית, מה שמחזק את תקפות התוצאות.
במחקר התגלה שמדיניות ישראלית משנת 2009, לסבסד מכוניות בעלות יעילות אנרגטית באמצעות שינוי המסים שמשלמים על רכישת מכונית חדשה, למעשה גרמה לנהגים להשתמש במכונית שלהם יותר. שינוי המסים נעשה בהתאמה ליעילות האנרגטית של המכונית – ככל שהיעילות האנרגטית גבוהה יותר, ההפחתה במסים גדולה יותר. החוקרים גילו אפקט ריבאונד בשיעור של 40%, כלומר החיסכון באנרגיה בשל תכנית המסים החדשה היה נמוך ב-40% מן הצפוי, מכיוון שבעלי המכוניות נהגו בהן יותר. במילים אחרות, על כל 100 ליטרים של דלק שהממשלה קיוותה לחסוך, נחסכו בפועל רק 60 ליטרים. זוהי אמנם תוצאה חיובית—אך לא-אופטימלית—של המדיניות הממשלתית.
ממצאי החוקרים פורסמו לאחרונה בכתב העת
Energy Policy. הם חשובים מכיוון שתחבורה עולמית נושאת באחריות לחמישית מעלויות האנרגיה העולמית ולרבע מגזי החממה הנפלטים.
"המחקר שלנו יכול לעזור לקובעי המדיניות לתכנן באופן יעיל יותר מדיניות סביבתית, כמו סבסוד מכוניות בעלות יעילות אנרגטית או מיסוי על הדלק," אומרת רוזנצוויג.
