"אין סיכוי להגיע לדירה, אז אומרים: בוא נשקיע בטיסה"
אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי פורסם: 18.08.19 , 10:37
ביום חמישי האחרון עברו בנתב"ג 115 אלף נוסעים – שיא של כל הזמנים ליממה אחת. שוחחנו באולפן ynet עם פרופסור פוריה יניב, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר שבאוניברסיטת בן גוריון, שהסביר כי "התופעה הזאת של כמות הטסים היא תופעה עולמית, גלובלית, לא מייחדת רק את ישראל".
יכול להיות שאם פעם ההורים שלנו היו חוסכים לדירה וקונים, היום פשוט מתייאשים ולא משאירים כסף בצד לנכס?
"בהחלט, את צודקת. השינוי במגמת החיסכון, בין אם זה לדירה או ללימודים גבוהים, הולך ויורד בחברה הישראלית. גם דור ההורים, וגם הדור הצעיר, מכיוון שהוא רואה שאין לו סיכוי להגיע לדירה, הוא בא ואומר בוא נשקיע את זה בטיסה, בוא נשקיע את זה בניסיון לצבור חוויות. יש גידול אדיר בכמות הצריכה של חופשות להבדיל מגידולים בצריכה של מוצרים כי הצרכן הישראלי הגיע לתובנה, שכבר הגיעו אליה במחקרים, שחוויה תיירותית נותנת לתייר חוויות זכירות, וזאת להבדיל מחולצה, שעון, תליון או זר פרחים בט"ו באב".
אך יש גם סיבות נוספות שהובילו לזינוק מספרי הטיסות. "חברות הלואו-קוסט, פתיחת שדות תעופה, הסכמי שמיים פתוחים, ירידה במחיר הדלק – כל אלו הביאו לכך שהיום יותר זול לטוס. מעבר לכך, יש מגמות שמייחדות אותנו בתור ישראלים שאלו תופעות יותר חברתיות, פסיכולוגיות, סוציולוגיות וגם הקשרים כלכליים. אני אתן דוגמה, בהקשר הכלכלי היום חופשה בישראל היא חופשה יקרה שלא נותנת יחס גבוה עבור הכסף (value for money). הישראלים היום מגיעים לשדה התעופה, מהרהרים אם לטוס לאילת או לבלגיה, וטסים לבלגיה. זה בערך אותו זמן, והחופשה היא זולה יותר, שונה, ומאפשרת להם חוויות.
"ויש עוד מגמות שחשוב לקחת אותם בחשבון, בייחוד בחודשי הקיץ, אצלנו יש חופש שהילדים מכנים אותו 'חופש גדול' ואנחנו ההורים נכנה אותו 'חופש ארוך', או 'חופש ארוך מאוד'. מה שמעודד את כמות הטיסות לחו"ל, ובניגוד לעבר, היום זה לגיטימי לטוס, זה בסדר, אנחנו לא רואים טעם לפגם בזה שאנחנו רוצים להיות מאושרים.
יש פה סוג של לחץ חברתי?
"כמו הרבה דברים בחיים, זה עניין של מודה. זה גם מודה וגם לחץ חברתי. לדוגמה, משנת 2010 ועד היום כמות הטסים ליפן גדלה פי 6. זה הרי מספר מדהים. זה לא שאנחנו כעת בקיאים בהיסטוריה של טוקיו ומכירים את ההיסטוריה של יפן, יכול להיות שאנחנו קצת יותר מתעניינים בסושי, אבל בראש ובראשונה יש פה את הנושא של מודה, של לחץ חברתי. אם העשירים טסים לטיסות סקי, כעת כולנו נטוס לטיסת סקי אפילו אם אנחנו לא יודעים לעשות סקי
הישראלי אוהב סיכונים בבחירת היעדים שלו?
"זה נכון שהישראלי מוכן לקחת סיכונים, אבל הייתי מעדיף לכנות את זה 'מחפש ריגושים'. להבדיל מתיירים אחרים, הוא מחפש את השונה, את הריגוש, אבל הוא גם מחפש את הרוגע, בגלל שהוא נמצא בעבודה הרבה שעות ובשל שגרת החיים פה, הוא מרגיש בניגוד לעבר שיש לו לגיטימיות ליהנות בחו"ל ואפילו לא לעשות כלום.
"לדוגמה, היום אנחנו משתמשים בביטוי 'קופצים לחו"ל'. בעבר לא היה כזה דבר, בעבר תכננו, קראנו, היום אנחנו פשוט קופצים. זה כל כך קל ואין לנו שום נקיפות מצפון כשאנחנו עושים את זה וזה כמובן גם מאוד זול".
