גורם חדש להגדלת אי-השוויון בכלכלה השיתופית הלא-קונבנציונלית של ימינו

​​​​​​​​גורם חדש להגדלת אי-השוויון בכלכלה השיתופית הלא-קונבנציונלית של ימינו

מחקר שהתפרסם ב-Psychological Science מראה שעצמאים מעריכים את השווי הכספי של העבודה שלהם כנמוך יותר מאשר עובדים שכירים מעריכים את שווי עבודתם. נמצא כי אותה עבודה מוערכת פחות כאשר העסקה במסגרת חוזה עבודה מאשר כשכר עבודה.  

החוקרים ד"ר עמוס שור מהמחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' אילנה ריטוב מהאוניברסיטה העברית חקרו את נושא אי-השוויון הכלכלי במחקרם – Transaction Frame Determines Preferences: Valuation of Labor by Employee and Contractor, הסבירו: "ישנו חוסר סימטריה בדרך בה אנו תופשים רווחים והפסדים. לחוסר הסימטריה הזה קוראים שנאת הפסד.

שנאת הפסד מסבירה, למשל מדוע אותו המוצר מוערך באופן שונה על ידי קונים ומוכרים. לדוגמה, אדם שמוכר מוצר כלשהו כמו שרשרת, טבעת או תמונה ישנה לרוב דורש מחיר גבוה יותר מאשר המחיר שהקונה מוכן לשלם. לפי עקרון שנאת הפסד, המוכר דורש מחיר גבוה כי הוא מעריך את העסקה מנקודת מבט של הפסד. הקונה מוכן לשלם מחיר נמוך כי הוא מעריך את העסקה מנקודת מבט של רווח.

את עקרון שנאת ההפסד ניתן להחיל גם על עבודה - העובד (נהג בחברת מוניות או שליח בחברת שליחויות) מוכר את שירותי ההסעה או את שירותי המשלוח ואילו המעסיק (בעל חברת מוניות או חברת שליחויות) מרוויח את העבודה. לפי שנאת הפסד, העובד שמעריך את העבודה מנקודת מבט של הפסד חושב שמגיע לו תשלום גבוה יותר מאשר המעסיק מוכן לשלם. לעומת זאת, בכלכלה שיתופית, נקודות המבט של הצדדים מבחינת רווח והפסד מתהפכות כי מבנה השוק שונה. בשוק זה העבודה מתבצעת פעמים רבות באמצעות חוזי עבודה. העובד קונה את חוזה העבודה (למשל, נהג המונית משלם עבור הזכות להסיע נוסעים והשליח משלם עמלה כלשהי עבור הזכות לבצע את השליחות) ואילו ה"מעסיק" מוכר את חוזה העבודה. ההבדל הזה בנקודת המבט בתוספת העובדה ששווי העבודה נגזר ממחיר חוזה העבודה מוביל לירידה בשווי העבודה ובכך מגדיל את אי השוויון. במילים אחרות, מבחינה כספית אותה העבודה בדיוק תוערך כשווה פחות כשהיא נעשית תחת תנאים של כלכלה שיתופית.

​במציאות הכלכלה השיתופית החדשה, מסכם ד"ר שור, "יגדלו הפערים בין העניים לבין העשירים."​