זכיתם בתחרות? המוסריות
שלכם עלולה להיפגם
כל אחד יודע שבדרך לניצחון פוליטיקאים,
אנשי עסקים ואנשים בכלל עשויים לרמות, ראו למשל את השערורייה האחרונה בעולם הרכב
בה התברר כי במשך שנים תאגיד הרכב פולקסווגן זייף נתונים לגבי פליטות המזהמים בחלק
מהרכבים המיוצרים בתאגיד, כדי לזכות בנתח שוק גדול יותר. אבל מה קורה למוסר של
המתחרים אחרי שהתחרות נגמרת? בפרט, מה קורה למוסר של אלו שניצחו ביושר? את השאלה
הזאת בדיוק בדקו ד"ר עמוס שור מהפקולטה לניהול ע"ש
גילפורד גלייזר ומהמרכז לקבלת החלטות ולפסיכולוגיה כלכלית DMEP באוניברסיטת בן-גוריון
בנגב, ופרופ' אילנה ריטוב מבית הספר לחינוך וממרכז פדרמן לחקר
הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים. החוקרים העלו את ההשערה כי ישנם מצבים
חברתיים בהם הצלחה מובילה לרמייה. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי PNAS (ידיעות האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית) וזכה להד
תקשורתי רב???.
על מנת לבדוק את ההשערה, החוקרים הזמינו
למעבדה נבדקים וביקשו מהם להשתתף בשני ניסויים שלכאורה לא קשורים זה בזה. בראשון
הם נתנו להם להתחרות, בשני הם נתנו למחצית מהמשתתפים (מנצחים ומפסידים כאחד) להטיל
שתי קוביות. למשתתפים נאמר שהם יכולים לקבל כסף בסך המספר שיצא להם בהטלת הקוביות,
בעוד ששאר הכסף נמסר למשתתף אחר - כזה שלא הטיל קוביות. בגלל שרק מי שהטיל את הקוביות יכל לראות את המספרים שיצאו בקוביות
המשתתפים יכלו "לגנוב כסף" בלי שמישהו אחר ידע שהם מרמים. בהטלה של שתי
קוביות התוצאה הממוצעת היא שבע. לכן אם כולם ישרים - הזכייה הממוצעת צריכה להיות
שבע. אם ממוצע הסכומים שנלקחו גבוה משבע, ניתן להסיק שמישהו רימה. ד"ר שור
ופרופ' ריטוב מצאו שאלו שזכו בתחרות המקדימה דיווחו על תוצאה גבוהה יותר של הטלת
הקוביות וממש גנבו כסף מהמשתתפים האחרים שלא הטילו את הקוביות, בעוד שאלו שהפסידו
בתחרות הראשונה - לא עשו כך.
ניסויים נוספים הראו שההשפעה של הניצחון על התנהגות לא ישרה קיימת
רק כשמנצחים מתחרים אחרים. כאשר ההצלחה התבטאה בעמידה ביעד אישי שאיננו כרוך בהבסת
משתתפים אחרים - לא ניכרה השפעה שלילית של ההצלחה.
הממצאים הללו מצביעים על כך שהאופן שבו אנשים מודדים הצלחה - משפיע
על היושר שלהם. כאשר הצלחה נמדדת על ידי השוואה חברתית, כמו למשל בזכייה בתחרות,
חוסר היושר גובר. כאשר ההצלחה לא נמדדת בהקשר חברתי - אז אין השפעה על ההתנהגות
מוסרית.
חשיבות המחקר הזה מתבטאת בשני רבדים:
ראשית, יושרה ורמאות הן ביסודן החלטות חברתיות. רוב המחקרים בנושא אתיקה שקדמו
למחקר זה, סבבו סביב החלטות אישיות, תוך התעלמות מההקשר החברתי. המחקר הנוכחי תורם
לנושא האתיקה בכך שהוא בודק את השפעת ההקשר החברתי על המוסר. שנית, למחקר קיימות
השלכות בהקשר החברתי: אף על פי שאנחנו יודעים הרבה על התנהגות המתחרים לפני תחילת התחרות
ובמהלכה, אנחנו יודעים מעט מאוד על התנהגותם אחרי שהתחרות נגמרת. הנטייה של
המנצחים לרמאות, כפי שמדגימים הממצאים של מחקר זה, עלולה לעכב ניידות ושוויון
חברתיים.
עוד בעיתונות:
The Washington Post
Scientific
American
The Daily Mail
The Pacific Standard
The Jerusalem Post
