משבר הקורונה גורם ליותר ויותר מעסיקים להתייעל ולעבור לשימוש בפרילנסרים — אך חוקרים ישראלים מצאו כי עובדים שאינם שכירים נוטים לתמחר את עבודתם בחסר ■ ד"ר עמוס שור: "ירידה בשווי הכספי של העבודה מרחיבה בסופו של דבר את האי־שוויון"
א' היא כבר כמעט שנה פרילנסרית שמייעצת לחברות בתחום השיווק. בחודשים האחרונים היא התקשתה לעבוד ולא זכתה לסיוע מהמדינה מאחר שהיתה שכירה עד אמצע 2019, אבל היא דווקא שבעת רצון. "מצבו של פרילנס טוב משל שכיר", היא אומרת, "יכול להיות שייפגעו לך ההכנסות, אבל אתה יכול לייצר זרם הכנסות, גם מצומצם יותר, בעוד שכיר שמפוטר עומד מול שוקת שבורה".
מעסיקים בכל העולם מדווחים באחרונה על כוונה לצמצם את כוח העבודה ולהתייעל בעקבות משבר הקורונה, ורבים מהם מצהירים כי יעבירו פונקציות קיימות לפרילנסרים. מסקר בינלאומי של Upwork (פלטפורמה בינלאומית המחברת בין פרילנסרים למעסיקים) שנעשה באמצע אפריל, עולה כי 75% מהמעסיקים בארה"ב חושבים שהעברת עבודות לפרילנסרים תסייע להם להתמודד טוב יותר עם הצורך להתאים את הארגון לשינויים הנדרשים בעקבות תהליכי הדיגיטציה.
המגמה התחילה עוד לפני הקורונה. ב–2019, כש–36% משוק העבודה בארה"ב היה מורכב מפרילנסרים, התחזית היתה שב–2030 יעלה שיעורם ל–50%. המשבר אמנם חשף את העובדה שבהיעדר רשת ביטחון סוציאלית, פרילנסרים רבים, ובעיקר אלה העובדים דרך הפלטפורמות של "כלכלת החלטורה" (Gig Economy) או הכלכלה השיתופית (Shared Economy), מצאו עצמם ללא עבודה וללא דמי אבטלה, אבל למרות זאת נראה כי דווקא המשבר ידחוף יותר אנשים להפוך בלית ברירה לספקי שירותים. לפי הנתונים של פייבר, פלטפורמת מסחר מקוונת שמחברת בין לקוחות לפרילנסרים בתחומים שונים, מספר הפרילנסרים הישראלים שמציעים את שירותיהם הדיגיטליים עלה בין מארס לאפריל ב–28%.
ע
ם זאת, היעדר רשת ביטחון סוציאלית אינה הבעיה היחידה של הפרילנסרים. מחקר של פרופ' אילנה ריטוב מהמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ושל ד"ר עמוס שור (מימין) מהמרכז לפסיכולוגיה כלכלית וקבלת החלטות במחלקה למינהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן־גוריון, מראה כי כלכלת החלטורה גורמת לירידת ערך העבודה — כי השירותים הניתנים על ידי פרילנסרים מתומחרים נמוך יותר. "ירידה בשווי הכספי של העבודה מגדילה בסופו של דבר את האי־שוויון. בימים שבהם האבטלה מזנקת ושיעור הלא מועסקים שמנסים להתפרנס במסגרת הכלכלה השיתופית עולה, הפערים הכלכליים גדלים", אומר ד"ר שור.
"הטיה שיטתית"
אם עד כה סברו רבים שכלכלת החלטורה טובה לשני הצדדים — למעסיק כי הוא חוסך את עלויות המעסיק ומקבל גמישות, ולנותן השירותים כי הוא נהנה מעבודה גמישה ויכול להציע את כישוריו לרבים — מהמחקר של ריטוב ושור עולה כי עובדי כלכלת החלטורה מתמחרים את עלות העבודה עצמה בחסר, ביחס לשכירים.
"במחקר מצאנו שבשוק של כלכלת חלטורות, קיימת הטיה שיטתית בתפישת השווי הכספי של העבודה (ביחס לשוק עבודה רגיל). המשמעות: השווי הכספי של העבודה בשוק עבודה הבנוי על כלכלת חלטורות צפוי להיות נמוך יותר מאשר בשוק עבודה רגיל. התוצאה הישירה היא שאי־השוויון יגדל, כי אם אותה העבודה בדיוק בשוק שמבוסס על כלכלת חלטורה מוערכת במחיר נמוך יותר מאשר בשוק עבודה רגיל, אף אחד לא ידאג לגשר על הפער", אומר שור.
את א' הממצאים האלה מפתיעים. לתחושתה, היא ממקסמת את יכולתה להתפרנס. היא לא היחידה. זאת התחושה של פרילנסרים רבים — הם מרגישים שהם משתכרים יותר ממקביליהם השכירים. אבל המחקר של ריטוב ושור מראה כי פרילנסרים מתמחרים את עלות עבודתם בחסר לעומת השכירים.
החוקרים ביצעו שלושה ניסויים שבהם חקרו את הערך הנתפש של העבודה בתנאים של קבלת שכר קבוע, כלומר בדומה לתנאים של שכיר בחברה, ובתנאים של קבלת שכר רק עבור העבודה — כלומר כספק שירותים, פרילנסר. משתני התמחור משמשים כ"הצעות מחיר" לתשלום על או ביצוע משימות של מילוי שאלונים. בניסוי אחד השתתפו סטודנטים ב–16 סבבים שונים. ניסוי נוסף ניסה לשחזר את הממצאים האלה תוך כדי שימוש בעובדי אמזון M–Turk, פלטפורמה לגיוס המונים שפיתחה אמזון, והניסוי השלישי ניסה לבחון אם מסגרת העסקות שנחשפה בשני הניסויים הראשונים תשוחזר כשהמשתתפים מעריכים בעצמם את העבודה בשני המצבים של שכר קבוע ושכר עבודה.
"השורה התחתונה של המחקר היא שכאשר שמדובר באותה עבודה, למשל, שליח UPS שהוא שכיר, לעומת שליח וולט שהוא פרילנסר, העבודה עצמה תוערך בשוק של יחסי עובד־מעביד בשווי גבוה יותר מאשר בשוק של כלכלת חלטורה", אומר שור.
שור מסכים כי יש הבדלים גדולים בין שוק עבודה רגיל לשוק עבודה שמבוסס על כלכלת חלטורות. "קיימים הבדלים בביטוחים פנסיוניים, ביחסי העבודה, משך העבודה, בהטבות שמקבלים ובעוד הרבה מאוד דברים". אבל לדבריו, הניסוי שביצעו בודד את כל ההבדלים ואיפשר להתמקד אך ורק בשווי הכספי של העבודה עצמה.
"שנאת ההפסד"
לדברי שור, "מצאנו ששווי העבודה נטו בתנאים שדימו את שוק העבודה הרגיל היה גבוה יותר מאשר בתנאים שדימו את שוק העבודה של כלכלת החלטורה. הפערים האלו היו אצל שני הצדדים — המעבידים האריכו את שווי העבודה במחיר גבוה יותר מקבלנים, ובאופן דומה העובדים העריכו את העבודה בשווי נמוך יותר מעובדי קבלן".
שור מסביר את הממצאים באמצעות תיאוריית "שנאת ההפסד". "יש א־סימטריה בדרך שבה אנו תופשים רווחים והפסדים. כלומר, השינוי ברגשות כתוצאה מהפסד של 100 שקל הרבה יותר גדול מאשר השינוי ברגשות כתוצאה מרווח של 100 שקל. לחוסר הסימטריה הזה קוראים 'שנאת הפסד'".
לדבריו, "שנאת הפסד" מסבירה מדוע אותו המוצר מוערך באופן שונה על ידי קונים ומוכרים. "לפי 'שנאת הפסד', המוכר דורש מחיר גבוה כי הוא מעריך את העסקה מנקודת מבט של הפסד (המחיר מגלם את אובדן התועלת בגלל אובדן הבעלות על המוצר). הקונה מוכן לשלם מחיר נמוך כי הוא מעריך את העסקה מנקודת מבט של רווח (המחיר מגלם את תוספת התועלת בזכות קבלת הבעלות על המוצר)".
שור מסביר כי את תיאוריית "שנאת ההפסד" ניתן להחיל גם על עבודה. "בשוק עבודה רגיל, העובד, למשל נהג בחברת מוניות או שליח בחברת שליחויות, מוכר את שירותי ההסעה או את שירותי המשלוח — ואילו המעסיק, בעל חברת מוניות או חברת שליחויות, מרוויח את העבודה. לפי 'שנאת ההפסד', העובד שמעריך את העבודה מנקודת מבט של הפסד חושב שמגיע לו תשלום גבוה יותר מאשר מה שהמעסיק מוכן לשלם".
לדברי שור, בשוק עבודה המתבסס על כלכלת חלטורות, נקודות המבט של הצדדים מבחינת רווח והפסד מתהפכות. "בשוק זה העבודה מתבצעת באמצעות חוזי עבודה (כלומר, לאפשרות להרוויח כסף). העובד קונה/'מרוויח' את חוזה העבודה (למשל, הנהג של אובר משלם עבור הזכות להסיע נוסעים והשליח של וולט משלם עמלה כלשהי עבור הזכות לבצע את השליחות), ואילו המעסיק מוכר/'מפסיד' את חוזה העבודה (הוא שולח הודעה לכל השליחים או הנהגים שיש הזדמנות להרוויח כסף בחלטורה הבאה במקום לבצע אותה בעצמו). ההבדל בנקודת המבט בתוספת העובדה ששווי העבודה נגזר ממחיר חוזה העבודה — מוביל לירידה בשווי העבודה", הוא אומר.
שור בעיקר מודאג ממשמעות הממצאים. בשוק עבודה עם פרילנסרים שמבצעים עבודות דומות לשכירים אבל מקבלים שכר נמוך יותר, יגדלו הפערים בין שכירים למי שאינם שכירים ויתרחב האי־שוויון. "אם אני חושב שהעבודה שלי שווה פחות בגלל השוק שבו אני פועל, אף אחד לא ידאג להעלות לי את השכר ולומר לי 'אתה שווה יותר'. אם אני לא אחשוב שאני שווה יותר, אף אחד לא יחשוב זאת והאי־שוויון יגדל וילך", הוא אומר.
