הפחתת ריבית גורמת למשקיעים לקחת סיכונים גדולים יותר ולהגדיל את שיעור הנכסים המסוכנים בתיק ההשקעות שלהם. החוקרים מצאו שמעבר מריבית אפס לריבית שלילית דווקא מקטין תופעה זו
חוקרים מהמחלקות לניהול וכלכלה מצאו ששיעור ריבית אפס יעיל יותר משיעורי ריבית שלילית מבחינת הנעת משקיעים בודדים ללוות כסף ולקחת סיכונים.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Economics הראו החוקרים בנוסף, שאין שינוי בהשפעה של הורדת ריבית בטריטוריה השלילית והורדת ריבית בטריטוריה החיובית, על הקצאת הון בין נכסים מסוכנים לנכסים בטוחים בתיקי השקעות.
מיתון עמוק ומתמשך מלווה באינפלציה נמוכה (ואף שלילית) לצד ריביות נמוכות היסטורית דחפו מספר בנקים מרכזיים להוריד את הריבית הנומינלית מתחת לאפס. המטרה הינה תמרוץ הכלכלה על ידי: 1) תמרוץ בנקים להלוות יותר כדי להגדיל את הצריכה הפרטית של יחידים. 2) הורדת עלויות הגיוס של חברות והגדלת היקף ההשקעות. שאלת יישום מדיניות ריבית שלילית מעסיקה כלכלנים וקובעי מדיניות מסביב לעולם. מידת השפעתה על נכונותם של יחידים להגדיל את ההשקעה ואת רמת הסיכון שנויה במחלוקת.
החוקרים, פרופ' מוסי רוזנבוים (בתמונה מימין), ראש המחלקה לניהול בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, ד"ר כורש גליל (בתמונה משמאל) מהמחלקה לכלכלה וד"ר ליאור דוד פור, אשר השלים לאחרונה תואר שלישי במחלקה לכלכלה ומשמש כמנהל יחידת החוב הממשלתי במשרד האוצר, בדקו את ההשפעה של הורדת ריבית לאפס ומתחת לאפס, על החלטות ההשקעה של אנשים ועל האופן שבו הם מחלקים את ההשקעות בין השקעות בטוחות (חסכונות) לבין השקעות מסוכנות (אג"ח ומניות).
ניתוח ההחלטות של 365 משתתפים בשלושה ניסויים מגלה שההשפעה החזקה ביותר על רמת המינוף וההקצאה להשקעות מסוכנות מתקיימת בהורדת הריבית לרמה של אפס. עוד נמצא שירידת הריבית מתחת לאפס מובילה להשפעה הפוכה: המינוף הממוצע יורד וכך גם מגמת הקצאת הכסף להשקעות בסיכון.
"על ממשלות שמעוניינות להרחיב את ההשקעות במשק לדעת שריבית שלילית עשויה להשיג מטרה הפוכה ושמקסימום ההרחבה המוניטרית תהיה בריבית אפס"
"גילינו שה'פיק' של ההשפעה קורה בריבית אפס ושיש לריבית הזו משמעות מיוחדת עבור אנשים", אומרים החוקרים. "תוצאות אלה מדגישות את התפקיד החשוב שממלאת הורדת הריביות לאפס ומתחת לאפס ואת החשיבות שבזיהוי הגורמים המשפיעים על נקודת ההתייחסות של האנשים. על ממשלות שמעוניינות להרחיב את ההשקעות במשק לדעת שריבית שלילית עשויה להשיג מטרה הפוכה ושמקסימום ההרחבה המוניטרית תהיה בריבית אפס", ממליצים החוקרים.
הניסוי המרכזי כלל 205 משתתפים שחולקו רנדומלית לארבע קבוצות. בכל קבוצה שיעור ריבית חסרת הסיכון היה שונה: 2% עבור קבוצה 1, 1% עבור קבוצה 2, 0% עבור קבוצה 3 וריבית שלילית של 1% עבור קבוצה מספר 4. המשתתפים בכל קבוצה קיבלו סכום ראשוני של 10,000 ש"ח. המשימה הראשונה היתה להחליט על רמת המינוף הרצויה, אם בכלל (למשתתפים ניתנה אפשרות ללוות עד 10,000 ש"ח נוספים). המשימה השנייה היתה להקצות את הסכום העומד לרשותם בין השקעה בטוחה להשקעה בנכסים מסוכנים. לאחר מכן הריבית חסרת הסיכון ירדה ב-1% עבור כל הקבוצות ובמקביל ירדה התשואה של הנכסים המסוכנים באותו שיעור, וזאת כדי לשמור על פרמיית סיכון קבועה.
תוצאות הניסוי הראו כי שיעור השינוי הממוצע במינוף עלה באופן המשמעותי ביותר כאשר הריבית ירדה לאפס. כך גם ההקצאה לנכסים המסוכנים. לעומת זאת, רמת המינוף בהורדת הריבית לאפס דווקא ירדה. תוצאות אלו היו עקביות גם כאשר סיווג רמת הסיכון של הנכסים בוצע באמצעות הגרלה ולא באמצעות תוחלת וסטיית תקן. תוצאה מפתיעה נוספת חשפה כי אין הבדל בביצוע הרחבה מוניטרית בסביבת ריבית חיובית לסביבת ריבית שלילית. ניסוי נוסף הכולל 80 משתתפים נוספים בחן את השינוי ברמת המינוף וההקצאה לנכסים מסוכנים בסביבת ריבית חיובית ושלילית, אף במצב שבו פרמיית הסיכון עולה. התוצאות היו עקביות עם התוצאות בניסוי הקודם.
לדברי החוקרים ישנם שני הסברים אפשריים לתוצאות אלו. הסבר אחד קשור להשפעה הפסיכולוגית של המספר אפס על החלטות של אנשים. מספר מחקרים הראו שכשמחיר מוצר יורד לאפס הוא לא רק מקטין את עלותו אלא גם מוסיף ליתרונותיו של המוצר, ולכן משפיע באופן משמעותי על בחירות הצרכנים. נקודה זו עשויה להסביר את הממצא לגבי ההשפעה המשמעותית שיש לשיעור אפס גם על החלטות מינוף והשקעת נכסים.
ההסבר השני קשור לתאוריית הערך הגורסת שבסביבת הפסד אנשים מוכנים לקחת סיכונים בעוד שבסביבה חיובית אנשים הם דוחי סיכון.
הנושא בתקשורת:
דה-מרקר TheMarker: שווה להיכנס למינוס? המשקיעים עשויים להפתיע.
ראיון עם פרופ' מוסי רוזנבוים, צבע הכסף רשת ב', 23/06/20:
