"אם לא תהיה רפורמה, נמצא את עצמנו עם מערכת בריאות אמריקאית"

חבר ועדת גרמן, פרופ' גבי בן נון, מזהיר מפני ההשלכות של אי יישום מסקנות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית וירידה לטמיון של שנתיים של עבודה מאומצת

רוני לינדר-גנץ TheMarker

שלושה ימים לאחר שהקדמת הבחירות חיסלה ברגע אחד את התוכניות הגדולות של שרת הבריאות יעל גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ואת תנופת העשייה שהחלה לאחר סיום עבודת הוועדה, כולם מתחילים להפנים: עבודה של שנתיים כנראה ירדה לטמיון, והמערכת תמשיך להתנהל בלי יד מכוונת.

פרופ' גביבן נון, חבר ועדת גרמן ומי שמלווה את מערכת הבריאות וחוקר אותה כבר עשרות שנים, מה קרה פה?

"אנחנו כל הזמן מדברים על חסמים ביישום רפורמות, ופה אחרי שנה וחצי של עבודת הכנה וניתוח מדויק של בעיות מערכת הבריאות, הוצגו מהלכים רבים לפתרון הבעיות וחיזוק הרפואה הציבורית. והנה, בדקה ה-90, בשלב היישום, בום. הממשלה מתפרקת והרפורמה נמצאת במקום מאוד לא ודאי מבחינת פוטנציאל יישומה".

יש סיכוי שבעתיד יישמו את המסקנות?

"בחודש האחרון הדיון הציבורי היה בעיקר סביב חוק ההסדרים - מיסוי התיירות הרפואית וריסון הרפואה הפרטית. אבל זה רק זה נתח קטן בתוך הרפורמה הגדולה, שעסקה בפרויקט קיצור תורים, שינוי מתכונת העסקה של רופאים כך שיישארו במערכת הציבורית, חיזוק הפריפריה וצמצום האי־שוויון ועוד. ההמלצות הביאו מיליארד שקל למערכת הבריאות בימים של צוק איתן וקיצוץ תקציבי. כל אלה היו עשויים להשפיע על החולה הציבורי. אם ההמלצות היו מיושמות, חולה ציבורי היה ממתין הרבה פחות בתור והזמינות והנגישות היו משתפרים אחרי תקופה ארוכה שפשוט הרעיבו את מערכת הבריאות הציבורית".

מה יקרה עכשיו?

"אני מקווה שלא מדובר בביטול הרפורמה אלא רק בדחייה שלה, כי אם היא תבוטל והבעיות לא ייפתרו, אז מה שיפתור אותן זה המגזר הפרטי. אם הכסף הציבורי לא יגיע למערכת - בסוף הפתרון יהיה באמצעות תשלומים פרטיים של האזרח, או באופן עקיף על ידי ביטוחי בריאות, או כסף ישיר מהכיס".

אז השגנו משהו משנתיים של דיונים או שחזרנו לאותה נקודה - רק עניים יותר?

"למרות האכזבה, ההישג שאי אפשר לקחת מגרמן הוא שהיא שמה את הבריאות על סדר היום וחשפה נתונים שעד היום הסתירו אותם, כמו אורך התורים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים. החשיפה הזאת חשובה כדי לאפשר לציבור לבצע החלטה מושכלת. חשוב להבין שתורים ארוכים זה סיפור פתיר. נכון שחלק מהפתרון זה שדרוג תשתיות, אבל חלק לא פחות גדול זה תמריצים נכונים במערכת.

"ועדת גרמן שמה את האצבע על שתי בעיות מרכזיות במערכת: התורים הארוכים לניתוחים, ותופעת הביטוחים הפרטיים והמשלימים שייחודית לישראל. מי שמסתכל על נתוני הביטוחים בישראל פשוט נדהם - יש יותר ויותר אנשים ויותר ויותר כסף שמתגלגלים בביטוחים האלה. זה בעייתי מכמה סיבות: ראשית, הגבייה רגרסיבית ולא שוויונית; ושנית, זה יוצר מצב שצונאמי של כסף מתועל רק למקום אחד שבו אפשר להוציא אותו - המערכת הפרטית. אם לא נטפל בבעיה ולא נעביר כסף לצד הציבורי של המשוואה - יהיה הרבה יותר קשה לבלום את הדרישה של בתי חולים ציבוריים להפעיל רפואה פרטית. לכן אם הרפורמה לא תיושם ולא נחזק את המערכת הציבורית, נלך לכיוון של ארה"ב".

כבר הרבה שנים שלא היתה רפורמה משמעותית בבריאות. מה ההשלכות של כך?

"כשאין שינוי ותיקון אז השטח מכתיב את המציאות, ומה שקרה במערכת הבריאות בעשור האחרון זה בדיוק זה. מכיוון שהמדינה לא נתנה מספיק מקורות תקציביים, אז השטח הכתיב את הפתרונות באמצעות הביטוחים המשלימים והפרטיים והגדלת המימון והאספקה הפרטית. המדינה מוציאה יחסית מעט כסף והביקוש של הציבור הרבה יותר גדול ממה שיש למערכת הבריאות הציבורית להציע, ולכן הוא פונה יותר ויותר למערכת הפרטית. הבעיה היא ששקל פרטי קונה הרבה פחות בריאות משקל ציבורי, ובצורה שוויונית בהרבה".