מחלקה: הנדסת מכונות
סטודנטים: בוריס זבורובסקי ונדב גרוס
מנחים: ד"ר ויקטור וייסברג ופרופ' אמיר שפירא
מחלת הפרקינסון, שקרויה בעברית רטטת, היא מחלה נוירולוגית חשוכת מרפא, המלווה בתסמינים המשתנים מחולה לחולה, אך הידועים שבהם הם רעד בגפיים, בעיות בשיווי משקל, נוקשות שרירים ופגיעה בתפקודים הקוגניטיביים של החולים.
מודל של התקן מכני חדשני וייחודי שתכננו הסטודנטים בוריס זבורובסקי ונדב גרוס במסגרת פרויקט הגמר ההנדסי שלהם במחלקה להנדסת מכונות, נועד לטפל ברעד הבלתי רצוני בידיהם של החולים ועשוי להוות בשורה של ממש בתחום הטיפול בהשלכות המחלה. המטרה העיקרית של פרויקט, שנערך בהנחייתם של ד"ר ויקטור וייסברג ופרופ' אמיר שפירא, היא תכנון מוצר שיאפשר תנועתיות רבה יותר של הידיים של חולי הפרקינסון, בדגש על נוחות השימוש, ובכך ולסייע להם בביצוע פעולות היום-יום – פעולות שלרבים מאיתנו נראות מובנות מאליהן אך ללוקים במחלה מהוות אתגר משמעותי ומרכזי.
צוות הפרויקט התבסס על ניתוח הנדסי של בעיית הרעידות בכלים פיזיקליים ומתמטיים, ומתוכו הצליחו הסטודנטים לחלץ שלושה מאפיינים פיזיקליים של הרעידה:
תדירות הרעידה: כמה רעידות מתרחשות ביחידת זמן נתונה
כיווני הרעידה: הצירים העיקריים סביבם הרעידה מתרחשת
עוצמת הרעידה: מהירויות, תאוצות ומומנטים
בבניית מודל ההתקן, הסטודנטים החליטו להתמקד בריסון הרעידות של שני צירים עיקריים – סביב ציר הזרוע (X) וסביב הציר של מפרק כף היד (Z), כאשר המוצר כולל שני מכלולים עיקריים: מנגנון המבוסס על נוזל צמיג לצורך ריסון הרעידות סביב ציר כף היד, ו-"צמיד בלימה" המבוסס על חלקים מכניים פשוטים, המונע את הרעד סביב ציר האמה ומאפשר תנועה סיבובית.שני המנגנונים יורכבו על כפפה לבישה שתסייע לחולה לבצע פעילויות בסיסיות כמו סיבוב מפתח לנעילת דלת הבית או פתיחת דלתות הרכב.
לדברי הסטודנטים, מדובר במודל של התקן מכני פשוט, נוח וזול, שאינו דורש תחזוקה רבה ובאפשרותו לשפר את שגרת חייהם של חולי הפרקינסון באופן משמעותי וגם לאורך זמן: הודות לפונקציית וויסות עוצמת ריסון הרעד, ככל שהמחלה מתפתחת והרעד מתגבר החולים יכולים להגביר את פעולת ההתקן ובכך לצמצם את השלכות התדרדרות המחלה.
