​​

  • היום שאחרי הקורונה - שאלות, תשובות ומחשבות




​פרופ' כרמי קורין

​פרופ' אביה ספיבק
המחלקה לכלכלה


הכלכלה והפנסיה
ביום שאחרי הקורונה
 »​
​​​


​פרופ' מיכל בר-אשר סיגל 

המחלקה למחשבת ​​ישראל

יחסים בין קבוצות של יהודים ונוצרים
בהתפרצויות חולי בעת העתיקה​ »


פודקאסטים של רדיו BGU


24/4  נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בוובינר: המחקר באוניברסיטה ומדיניות גיוס החוקרים בימי הקורונה​
נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, נפגש (וירטואלית) עם חוקרים צעירים המתעניינים בקליטה וסיפר להם על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולמה היא האוניברסיטה הכי טובה וחשובה לעתיד של ישראל 


17/4 הקול פוליטי - פרק 9: משברים ורשויות מקומיות
מה מקומן של רשויות מקומיות וערים בהתמודדות עם משברים? וגם - מדברים לאחרונה הרבה על כך שבני ברק היא העיר הצפופה בישראל ויש בה את מספר חולי הקורונה הגדול במדינה. אם כך, איך זה יכול להיות שגבעתיים לא נמצאת במקום השני ברשימת החולים?


17/4 הקול פוליטי - פרק 8: העולם הערבי בקורונה
כשמדברים על קורונה, נדמה שלמעט עדכונים מאיראן אנחנו כמעט ולא שומעים על העולם הערבי.
איך מתמודדות מדינות המפרץ עם המשבר הכלכלי וירידת מחירי הנפט? מה עושות השכנות שלנו, מצרים וירדן? ומה עם החברה הערבית בישראל?


17/4 הקול פוליטי - פרק 7: למידה מרחוק והשלכותיה

פרופ' בן פורת, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל, לא... לא ממש מתלהב מהמעבר לזום, ולכן הוא ביקש לשוחח עם ד"ר הללי פינסון מהמחלקה לחינוך על החוויות של השניים מלימוד בזום, על ההשפעות האפשריות של המעבר ללמידה מקוונת, והאם למידה מקוונת מצמצמת או דווקא מעמיקה את אי השיוויון בחינוך?



11/4 הקול פוליטי - פרק 6: זכויות עובדים בצל קורונה

הפרק השישי של הקול פוליטי הוא אחד החשובים שהקלטנו - פרופ' גיא בן פורת משוחח עם ד"ר שני בר-און, מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל וחוקרת העוסקת בהיסטוריה חברתית של עובדים ועבודה בישראל, על מגזרים, פריפריה מול מרכז ועל זכויות עובדים בצל הקורונה



7/4 איך תרגול מיינפולדנס יכול לשנות את המוח
בפרק מיוחד, שהוקלט בתקופת הסגר בשל מחלת הקורונה, מתארח ד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר ומנהל מרפאת המיינדפולנס שבבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע


7/4 גלגמל בימי קורונה - השפעות כלכליות על סטודנטים
פגשנו את פרופ' מוסי רוזנבוים, ראש המחלקה לניהול, כדי שיעשה לנו סדר בכל המושגים שאנחנו שומעים בחדשות, ויסביר לנו במילים פשוטות איך הקורונה משפיעה על החיים הפיננסיים שלנו


6/4 ראיונות איכותניים ברשת
שאלות, תשובות ועקרונות מנחים לחוקרים בעת קורונה: 
ד"ר יובל סער-הימן מראיין את ד"ר נור שמעי מהמרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה
​​​
ד"ר סתיו שפירא
ביה"ס לבריאות הציבור


השפעות הבידוד
 על בני הגיל השלישי
​ »​
​​


​פרופ' גיא בן-פורת
רמ"ח פוליטיקה​ וממשל


ההשלכות של מגפת הקורונה
על יחסים בין מדינות העולם​ »​


ד"ר ​דפ​​נה ישועה-כץ
המחלקה לתקשורת


​עלויות ותועלות במעבר
לתקשורת מקוונת »


פרופ' קובי מורן-גלעד 

המחלקה לניהול מערכות בריאות

כיצד תושפע מערכת הבריאות בישראל
ממגפת הקורונה »



​סימפטומים של תקופה - המגזין

לוגו המגזין

כיצד החיים שקדמו לתקופת הקורונה הכינו אותנו לבאות? האם משהו מן המחקר שלנו רלוונטי להתמודדות עם היום יום העכשווי? מה בניסיון החיים שלנו עוזר לנו להבין ולפרש את המתחולל סביבנו ובנו, לשאול ולתהות על ענייני השעה, על כל הרעות החולות שהם כוללים...? האם השגרה חוזרת אט-אט? 

במגזין הדיגיטלי "סימפטומים של תקופה", המופיע באתר הוצאת הספרים של מכון בן-גוריון, נפרסם רשימות שנכתבו בעיצומם, בהשראתם או בצלם של הימים המשונים האלה, של כותבות וכותבים – ממגוון תחומי דעת וזוויות חשיבה – שיכולים/ות להציע כיווני מחשבה, רעיונות, הגיגים ופכי משמעות קטנים או גדולים לקוראות ולקוראים שבצד השני של המסך.​ לעיון במגזין »​​​


ימי ​​קורונה מ​בעד לעדשת המצלמה של דני מכליס



התפתחות תורת האפידמיולוגיה - סיכום ביניים טרום קורונה​


כאילו באו לסכם תקופת עד כה ולהכיננו לקראת הבאות, קבוצת סטודנטים בשנה השישית ללימודיהם, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פרסמו לפני כארבעה חודשים בכתב העת המדעי של החברה הבין-לאומית להיסטוריה של הרפואה (ISHM), מאמר תחת הכותרת: "תמורות בחקר הזיהום ותורת האפידמיולוגיה- מקיבעון מחשבתי לקבלתן של תגליות מצילות חיים"

המאמר שנכתב על ידי הסטודנטים רוני גיליס, חן מוסקוביץ' ומיכל גולדהירש ונערך בהנחייתו של ד"ר עמנואל גיליס מביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, פורסם בחודש דצמבר 2019, ממש באותה העת בה התפרצה מגיפת הקורונה בעיר ווהאן שבסין (SARS COVID-19). מאמר זה נותן סקירה של הידע הידוע בנוגע להתפתחות האפידמיולוגיה והבקטריולוגיה תוך מתן דגש על תיאורן של המגיפות הגדולות אשר התחוללו לאורך ההיסטוריה, החל באופן התפרצותן, עבור בגורמים להתפשטותן וכלה בדרך בה הועברו מן העולם. כמו כן, במאמר מוצגים גדולי החוקרים והדמויות המרכזיות בעולם המחקר הזיהומולוגי וכן תגליותיהם ההיסטוריות של אלו.

מחברי המאמר סיכמו את המניע המרכזי לכתיבתו של המאמר בכך: "חובה עלינו לעסוק בלימוד ההיסטוריה של הרפואה מאותה הבחינה שכבר אמר דוד בן גוריון: "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." (מתוך "שלום ומלחמה"). חזקה עלינו כרופאים וכחוקרים לעתיד ללמוד אודות העבר, למען נדע לשחזר את הצלחותיה של ההיסטוריה מחד וליישם את מסקנות כשלונותיה מאידך".

בימים של מגיפה המאיימת על רבים מבני האנוש, עיון בדברי הימים של תורת המגפות ייתכן ויסייע בהבנת דרכי ההתמודדות עם המגפה ובוודאי שיפקח את עינינו לקראת העתיד​.