פרופ' גיא ביינר - חוקר ראשי בפרויקט במימון קרן המדע הישראלי (ISF) בנושא 'היסטוריה של זיכרון ושכחה של מגפת השפעת הגדולה' המחלקה להיסטוריה כללית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה ואנחנו פשוט לא לומדים ממנה מספיק? והאם ידע רחב יותר אודות 'השפעת הספרדית' היה מוביל את העולם להיערכות טובה יותר למגפת הקורונה? חיים זלקאי - עורך עיתון אבג, הלך לחפש תשובות אצל פרופ' גיא ביינר, החוקר את השפעת שהכתה בעולם לפני כ-100 שנה והפילה יותר מ- 50 מיליון חללים
פרופ' ביינר מקפיד להשתמש במינוח אחר בהתייחסו לאותה מגפה נוראית – והוא מגדיר אותה כ'שפעת העולמית' שתקפה בשלושה גלים, בין האביב של שנת 1918 אל תוך תחילת 1919, ונחשבת לאירוע הקטלני ביותר בתולדות האנושות שהתרחש בפרק זמן דומה.
האם ידוע לנו כיום מה היה מקור המגפה?
"יש מספר השערות על מוצא המגפה – יתכן שהיא הופיעה לראשונה במערב התיכון של ארה"ב, או במחנות הצבאיים בצרפת של החזית המערבית של מלחמת העולם הראשונה, או אולי בסין, שמאז ומעולם הייתה בית גידול למגפות שמקורן בנגיפים שעברו מבעלי חיים לבני האדם".
מי אחראי להצמדת התואר 'שפעת ספרדית' למגפה ההיא?
"מקור הכינוי המטעה 'שפעת ספרדית' נולד כנראה בפרסומים אודות המגפה שהופיעו בעיתונות היותר חופשית של ספרד הניטרלית באותה תקופה, להבדיל מהחדשות שעברו צנזורה במדינות אחרות".
מה ידוע לנו על מספר החולים והנספים כתוצאה מהמגפה ההיא?
"בהיעדר נתונים מדויקים עבור חלקים נרחבים מהגלובוס - לרבות סין, מרבית יבשת אפריקה וכן גם ברית המועצות, שהייתה שרויה באותה העת בעיצומה של מלחמת אזרחים – אי אפשר לדעת בוודאות מה היה מספר הנפגעים בעולם; האומדן המקיף ביותר נעשה בשנת 2002 ועומד על 50 מיליון מתים, תוך כדי הוספת סייג שהינו יוצא דופן בכתיבה מדעית לפיו 'יש להכיר בכך שיתכן שאפילו הנתון העצום הזה נמוך בהרבה משיעור התמותה האמיתי, אולי אפילו עד כדי 100%'. כלומר, יתכן שסך המתים הגיע לכדי 100 מיליון. מעבר לכך, ההערכה היא שלפחות שליש מאוכלוסיית העולם (ואולי עד מיליארד אנשים) חלו במגפה".
האם ייתכן שהמחקר ההיסטורי לא העניק ל'שפעת הספרדית' את ההתייחסות הראויה?
"מפתיע שעל אף גודל האסון שפגע קשות בקהילות בכל רחבי תבל, במשך שנים רבות הוזנח אירוע זה כמעט לחלוטין במחקר ההיסטורי ועד ממש לאחרונה לא זכה להנצחה ציבורית משמעותית. נדמה שזיכרון 'המלחמה הגדולה' (הכינוי המקובל למלחמת העולם הראשונה), שהונצחה באינספור טקסים ואנדרטאות, האפיל על המגפה, שנידונה לשיכחה בתודעה הציבורית.
בשנות השבעים של המאה הקודמת, כחמישים שנה לאחר המגפה, היסטוריון עצמאי בשם ריצ'רד קולייר ליקט מעל 1,700 עדויות אישיות מניצולים סביב העולם שעדיין זכרו היטב את האסון שהמגפה המיטה על משפחותיהם, ובכך הציג זכרונות פרטיים שהשתמרו. אולם, לא הוקמו אנדרטאות, מוזיאונים או אתרי זיכרון ציבוריים כלשהם לזכר המגפה.
אז מתי החלה ההתעניינות המחודשת ב'שפעת הספרדית'?
"הכנס האקדמי הראשון בנושא המגפה התקיים רק כעבור שמונים שנה ב1998 בקייפטאון שבדרום אפריקה ומאז העניין המחקרי הלך וגדל. בעקבות התפרצות מגפת ה-SARS בסין בשנת 2002 ושפעת החזירים ('השפעת המקסיקנית') בשנים 2009-2010, גברה הסקרנות בהכרת התקדים ההיסטורי. לאחרונה, סביב ציון שנת המאה ל'שפעת העולמית', יצאו לאור פרסומים רבים, שודרו סרטים דוקומנטריים, התקיימו מספר תערוכות והופץ מידע מגוון ברשת".
באיזה אופן הכינה אותנו השפעת הספרדית להתפרצות של נגיף הקורונה?
"באופן אינטואיטיבי, אנו מאמינים שאנו מתחילים לייצר זיכרונות לאחר שאירוע מסתיים, אך למעשה, זיכרון של אירוע היסטורי מתחיל כבר במהלך התהוותו. אפשר אף לטעון שבאופן פרדוקסלי הבניית הזיכרון מתחילה עוד לפני האירוע, כיוון שהאופן שבו אנו מפרשים את האירועים שאנו חווים מושפע מציפיות וחרדות שנוצרו מראש על סמך זיכרונות היסטוריים של אירועים קודמים. גם אם נדמה לנו שמגפת הקורונה נחתה עלינו כעת ללא שום התראה מוקדמת ומבלי שיכלנו לדמיין משבר כזה, במובן מסוים הגילוי מחדש של 'השפעת העולמית' הכין אותנו לתסריט דומה. מוקדם עדיין לדעת כיצד נזכור את מה שאנו חווים בימים אלה, אבל כבר יש לנו מעין זיכרון תקדימי שחוזר אחורה למגפה עולמית מלפני מאה שנים".
מה אפשר היה ללמוד מניתוח מחקרים היסטוריים אודות אותה מגפה נוראית?
"ההיבט הייחודי ביותר במחקרים ההיסטוריים אודות 'השפעת העולמית' הוא שהם תמיד מסתיימים בפרק המתריע על כך שמגפה בסדר גודל כזה עלולה לחזור ולהכות שוב, ולכן נדרשת מאתנו היערכות בהתאם.
אז אתה אומר שמגפת הקורונה היא עדות כואבת לכך שההיסטוריה חוזרת על עצמה?
"בשנה שעברה לימדתי במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בן-גוריון סמינר שנתי אודות 'ההיסטוריה, הזיכרון והשכחה של מגפת השפעת הגדולה'; למיטב ידיעתי, היה זה הקורס הראשון בעולם שהוקדש באופן בלעדי לנושא (להבדיל מהיצע הקורסים על כל אירוע מרכזי אחר במאה העשרים). כעת, לאחר שהובהר עד כמה הסוגיה הזו רלוונטית, סביר להניח שבשנים הבאות חוגים להיסטוריה ברחבי העולם יכניסו לסילבוס של הוראת 'העת החדשה' יחידות לימוד בנושא זה, ואולי נשכיל להבין עד כמה חשוב לעמוד על הקשר בין הכרת העבר להבנת ההווה, ולהערכות לעתיד".
חזרה לעמוד הראשי סיקורונה »
