​​​​​​פרופ' גיא בן-פורת, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב


עד כה דובר רבות על השפעות הנגיף על בריאות האנשים ועל שיעורי התמותה, אך עדיין לא מדובר על איך ייראה היום שאחרי וכיצד הוירוס הזה, אשר חוצה יבשות וגבולות ישפיע מבחינה מדינית על חיינו ועתידינו.


כדי להבין קצת יותר, דיברנו עם פרופ' גיא בן-פורת, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון,
שמחקריו עוסקים ביחסים בינלאומיים, פוליטיקה השוואתית ומדיניות ציבורית בישראל ובעולם.      

​פרופ' גיא בן-פורת 

מה יהיו לדעתך ההשלכות של התפרצות וירוס הקורונה על יחסים בין מדינות העולם?

"קשה לנבא מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של סגירת גבולות בין מדינות וזה במידה רבה תלוי בזמן שיימשך המשבר הזה ובדרך בה ייסתם. אפשר בהחלט לומר שיש כאן, ולו זמנית, שינוי מגמה בתפיסת המונח גלובליזציה וגבולות פתוחים, ואפילו במקומות כמו אירופה, שדגלה עד כה בגבולות פתוחים ועליהם מבוסס האיחוד האירופי, התפיסות מתחילות להשתנות.

ראינו כבר כי בעבר הייתה סגירה של גבולות סביב סוגיות כלכליות או ביטחוניות אולם כאן ההיקף והעוצמה גדולים בהרבה. למרות השינויים והמדיניות הבדלנית שאנו רואים עכשיו, התלות ההדדית בין המדינות בכל מה שקשור בייבוא, ייצוא ותנועה של סחורות וכוח עבודה – היא עצומה, וקשה לראות איך מחזירים את הגלגל לאחור.

כיצד לדעתך תושפע ישראל ואזרחיה באספקט המדיני מהתפרצות הנגיף?

כרגע ישנו דפוס פעולה, אולם אין וודאות לגבי מה יילד המחר. מה שכן, שאלת המדינה והאזרחים היא קריטית; במדינות רבות, כולל ישראל, ההזנחה של המערכות הציבוריות והפיגור בין הצרכים למציאות (תפוסת בתי החולים בחורף רגיל לדוגמא) מקבלת ביטוי במשברים מסוג זה. ההפרטה וההסתמכות על מנגנוני השוק עומדים בפני שוקת שבורה ויכול לראות שנראה את זה גם בהבדלים בין היכולת של מדינות שונות להתמודד עם המשבר.

הבדל נוסף יכול לבוא לידי ביטוי באמון האזרחים במדינה ומוסדותיה, בצורך בשיתוף פעולה וברמת הציות של אזרחים להנחיות, המהווים אלמנטים קריטיים לטיפול בהתפרצות המחלה. ולכן, יכול להיות שהמטוטלת תנוע שוב מניאו-ליברליזם ומדינה "קטנה" למדיניות מרחיבה יותר ולתפקיד גדול יותר של מוסדות המדינה מול אזרחיה.


חזרה לעמוד הראשי סיקורונה »