​​ד"ר סתיו שפירא,  ביה"ס לבריאות הציבור, התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.


כדי לנסות להיות מוכנים ולהבין מה יהיו ההשלכות של משבר הקורונה על חיים של קבוצות שונות באוכלוסייה, דיברנו עם ד"ר סתיו שפירא מהתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה למדעי הבריאות בביה"ס לבריאות הציבור, החוקרת השפעות מצבי חירום בדגש על אוכלוסיות בסיכון, דוגמת בני הגיל השלישי.​​

סתיו שפירא

מה צפוי לנו ביום​​​ שאחרי הקורונה?

קודם כל - היום שאחרי הקורונה עוד רחוק. הנגיף לא הולך להיעלם בזמן הקרוב, ואוכלוסיות בסיכון יאלצו להתמודד עם מציאות הקורונה זמן ארוך יותר, כיון שבעבורן ההגבלות והנחיות הבידוד יישארו בתוקף במטרה לשמור על בריאותם כביכול.

למה "כב​​יכ​​​ול"?

נכון שבאמצעות ההגבלות אנו מגנים על האוכלוסיות הללו מהנגיף, אולם הבדידות שנכפית עליהם הופכת אותם לחולים.

בעבור בני הגיל השלישי - הנחיות הבידוד הן לא רק בידוד חברתי, אלא גם בידוד מכל מסגרות התמיכה שלהם, דבר שמוביל להשלכות חברתיות ובריאותיות. נמצא קשר ישיר בין בדידות לבין הרעה במצב הבריאות הגופנית של בני הגיל השלישי, כדוגמת עלייה בלחץ דם וכיוב'. תופעות אלו עלולות לגרום לעומס נוסף על מערכת הבריאות, שגם ככה מצויה בקשיים ובעומס, ולכן צריך למצוא דרך למזער את השלכות הבידוד על קבוצות אלו.

מה את מציעה​​ לעשות?

בדיוק לצורך זה מוקם בימים אלו פרויקט באוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף המחלקה לתקשורת והמחלקה לעבודה סוציאלית (בהובלת ד"ר דפנה ישועה כץ, ד"ר נטליה חבורוסטיאנוב,  פרופ' אורלי שריד, פרופ' מרק קלרפילד ופרופ' לימור אהרונסון דניאל), במסגרתו יילמדו וייסעו לאוכלוסיות מבודדות להשתמש בפלטפורמות מקוונות , כלומר לעזור להם להישאר בתוך מסגרת חברתית.

בצורה זו נוכל לשמור גם על בריאותם של בני הגיל השלישי אך במקביל נוכל לסייע להם לשמור על רווחה ולמנוע מתח נפשי, העלולים בסופו של דבר לייצר תוצאה ההפוכה ממה שאנחנו שואפים להשיג באמצעות הבידוד.​

חזרה לעמוד הראשי סיקורונה »