ד"ר דפנה ישועה-כץ, המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
כדי להבין קצת יותר על התועלות והעלויות שבתקשורת וירטואלית, שוחחנו עם ד"ר דפנה ישועה- כץ, מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון , שמחקריה עוסקים באינטראקציות קבוצתיות דרך שלט רחוק.
מה לדעתך הערכים החיוביים והיתרונות של המעבר תקשורת מקוונת בימים אלו של סגר כמעט מלא על החברה הישראלית?
המעבר לקשרים וירטואליים הוא מהלך חיובי; הוא מוביל ליכולת התקשרות ותמיכה רחבות יותר, החוצה גבולות ומגזרים ועוזרת לאנשים בעלי חרדות חברתיות להתמודד עם הקשיים שלהם. במחקרי האחרונים גיליתי כי על מנת להתמודד עם תקופות חרדה עדיף להשתמש במסרים וירטואליים מרגיעים, בפורמטים של אודיו וסאונד. אנשים חשים שהם חלק בלתי נפרד מאוכלוסייה רחבה הנתונה בסיטואציה דומה ומעצם יכולתם לתקשר אחד עם השני נוצרת תחושה של אחדות גורל גדולה יותר ממה שהיה עד כה.
ומה לגבי המעבר למערך הלמידה המקוון?
בהקשר למצב הלמידה המקוון שנכפה עלינו בעל כורחנו, ניתן לראות כי למרות תקופת החרדה, לסטודנטים שנשארים בבית יש רצף למידה ושגרת יום, דבר המקל על ההתמודדות. כאימא לילדים בגילאי בית ספר - זהו צעד הכרחי, אין אופציה שההורים יוכלו גם לעבוד מהבית וגם לעשות "קייטנות לילדים" 24 שעות ביממה.
מה הקשיים שאת צופה בהתמודדות לאורך זמן וכיצד ישפיעו השינויים על החברה הישראלית?
לצערי, לצד היתרונות ישנם גם קשיים ואתגרים; הראשון שבהם נובע מהמצב הכלכלי, לא כל בית יכול להרשות לעצמו מחשב לכל ילד, דבר הגורם לחיכוכים מרובים בין 4 קירות בייחוד בתקופות לחוצות.
קושי נוסף שעלול להשפיע על החברה הישראלית , הוא האוכלוסייה הערבית שבחלקה לא מחוברת לתשתיות חשמל ואו אינטרנט ולכן יווצרו פערים שיגרמו גם לפערים לימודיים בקרב אוכלוסייה זו.
לסיכום , אני חושבת שהמעבר לתקשורת מקוונת היה חייב לקרות מתישהו ואני אישית שמחה על התהליך הזה. קיימת התלהבות גדולה מצד התלמידים והמורים. בנוסף ישנה שמירה על אינטראקציה קבוצתית דרך שלט רחוק, דבר שעוזר להורים ונותן גם להם תמיכה דיגיטלית להתמודדות עם המצב הקיים, אשר לצערנו צפוי להמשיך.
עם זאת, צריך למצוא פתרונות דיגיטליים גם לקבוצות המוחלשות בחברה, על מנת להפוך לחברה מאוחדת ומגובשת יותר.
חזרה לעמוד הראשי סיקורונה »
