פרופ' כרמי קורין, המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מארקו ולואיס מיטרני​,
המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין


בניסיון להבין איך הכול התחיל והאם היה זה עטלף, נחש או פנגולין האחראי להעברת נגיף הקורונה למין האנושי, פנה חיים זלקאי, עורך עיתון 'אבג', לפרופ' כרמי קורין, מדען בעל שם עולמי בחקר עטלפים, מהמכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין בקמפוס שדה-בוקר.


העטלף - מפיץ וירוס או סוחב סטיגמה?

את הלהיטות בה הוטלה על העטלף האחריות על הפצת וירוס הקורונה והמשבר העולמי שבא בעקבותיו, מסייג חוקר העטלפים באומרו כי "נכון להיום, מקור הנגיף אינו ודאי מבחינה מדעית ולדרך הפצתו מתאימה יותר כותרת בנוסח - רב הנסתר על הגלוי".

קצת רקע: שוק מאכלי הים בעיר הסינית ווהאן שבו מוכרים בעלי-חיים ללא פיקוח, מסומן על-פי מומחי בריאות כמקור ההתפשטות של נגיף הקורונה. ב-22 בינואר דווח בעיתון Medical Virology כי נמצאה התאמה בין הרצף הגנטי של הנגיף בבני אדם לזה הקיים בנחשים, אולם ממצא זה נדחה ובמאמר שחיברו חוקרים מהמכון לווירולוגיה בווהאן ופורסם ב-Nature , דווח על דגימות שנלקחו משבעה חולים מאובחנים והתברר כי הרצף הגנטי של הנגיף הקיים אצל עטלפים תואם ב-96% לרצף הגנטי של הנגיף בבני אדם, ולכן האחריות הוטלה עליהם. 

אולם מסע החיפושים אחר ה"אשם" בהפצת המגפה לא הסתיים; ב-7 בפברואר הודיעה קבוצת חוקרים סינים כי מקור הנגיף הוא יונק בשם פנגולין - יונק אוכל נמלים בעל שריון קשקשים, אשר בשרו נחשב למעדן ובקשקשיו משתמשים להכנת תרופות מסורתיות. החוקרים דיווחו על התאמה של 99.9% ברצפי הנגיפים, אך בירור מעמיק יותר של התוצאות והודעה מביכה על אי הבנה ותיאום בין קבוצות המחקר הובילה את כל הנוגעים בדבר למסקנה כי ההתאמה בין הרצף הגנטי של הנגיף ובין הנגיף בבני-אדם עומדת על 90.3% בלבד.  "כך או כך", אומר פרופ' קורין, "הנזק התדמיתי לקבוצות יונקים זו נעשה והחשש הכבד הוא מקטילתן ההמונית.

עטלף חמוד

העטלף, קווים לדמותו

בימים כתיקונם לא התקשו חוקרי עטלפים מסוגו של פרופ' כרמי קורין, להציג את העטלף כידיד גדול של האנושות. נתחיל בכך שיש כ-1,400 מינים של עטלפים הנפוצים בכל העולם. לסדרת יונקים זו, חשיבות עצומה במערכות אקולוגיות, אורבניות וחקלאיות; עטלפים הם למעשה טורפי הלילה העיקריים של חרקים ליליים, ובהן מזיקי חקלאות רבים. בנוסף, מינים רבים של עטלפים מאביקים ומפיצים זרעים של אינספור סוגי צמחים. "המחקרים שנעשים באמצעותם תורמים למחקר הטכנולוגי והרפואי והצפייה בגיחתם לציד היא חוויה מדהימה", מדגיש פרופ' קורין.

"בישראל חיים 33 מיני עטלפים הנפוצים בכל האזורים, והם מהווים שליש מאוכלוסיית היונקים המקומית. כל המינים של עטלפי החרקים בישראל מוגנים ב'חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו 1955' ומרביתם מצויים בסכנות הכחדה בדרגות שונות". 

אבל אין עשן בלי אש

עוד לפני ההתפרצות הנוכחית הוכח שעטלפים, בדומה לחיות בר אחרות, מעבירים מחלות. בעקבות התפרצויות של מחלות זואונוטיות (מחלות המופצות לבני-אדם באמצעות בעלי חיים) התברר כי עטלפים משמשים כמאגר טבעי לעשרות גורמי מחלה שונים, ביניהם מחוללי מחלות קטלניות במיוחד לאדם, כאלו העלולות לגרום לתסמונות שונות, כולל תסמונות נשימתיות. 

ממצאים אלו הובילו לסדרה של מחקרים שנועדו לברר מדוע עטלפים אינם לוקים במחלות שהם מעבירים וכיצד מתפקדת מערכת החיסון שלהם. התוצאות היו מפתיעות, כפי שמסביר פרופ' קורין: 

"העטלפים איבדו משפחה שלמה של גנים המקודדים לחלבונים אשר מעורבים בתגובה החיסונית. אובדן זה יצר מצב שבו העטלפים הפכו לסבילים לגורמי מחלה שונים והסתגלו לחיות במצב של נשּאות תמידית של הגורם המזהם, בלי שתתפתח אצלם תגובה דלקתית.  כמו כן, תכונות פיזיולוגיות הנובעות מהתעופה ואורך החיים הארוך שלהם כנראה מאפשרות לעטלפים לשפר את התפקוד של מערכת החיסון ולהפחית את ההשפעה השלילית של גורמי המחלה בגופם". 

הכתבה המלאה תפורסם בגיליון הקרוב של עיתון 'אבג'