כן למיסוי תיירות המרפא - פרופ' גבי בן נון ב"כלכליסט"

חיזוק הרפואה הציבורית חייב לעבור בין השאר דרך ריסון ומיסוי הרפואה הפרטית

נושא תיירות המרפא העסיק השבוע את המערכת הפוליטית, ונשמעו דעות בעד ונגד. חשוב לזכור שענף זה בישראל מצוי בשנים האחרונות בנסיקה מתמדת. צמיחה זו באה לידי ביטוי הן בגידול במספר המטופלים (בעיקר מקרב ארצות בריה"מ לשעבר), והן בגידול במחזור ההכנסות של בתי החולים מהטיפול בתיירים אלה.

​יש הרואים בהתפתחות זו מגמה מבורכת המעידה על יזמות עסקית מוצלחת, שמרווחיה נהנה כלל הציבור. אחרים, לעומת זאת, סבורים כי התפתחות זו היא על חשבון האיכות וזמינות השירותים הרפואיים לחולה הישראלי. לטענתם, מידת הנזק של התיירות הרפואית לחולה הציבורי גדולה כיום מהתועלת הכלכלית לבתי החולים והרופאים, וזאת בעיקר על רקע מצוקת כוח האדם הרפואי בישראל והמחסור במיטות אשפוז ואמצעי אבחון וטיפול.

 שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא מהנמוכים ביותר מבין מדינות OECD והוא מצוי בירידה זה שנים. שיעור התפוסה בבתי החולים הכלליים הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי, והשהייה הממוצעת בבתי חולים אלה - מהנמוכות ביותר.

דפוסי פעילות אלה מעידים על כך שהיקף הצורך בשירותי אשפוז כללי נמוך מהיצע תשתיות האבחון והטיפול הרפואי הקיימים כיום בישראל. על רקע מציאות זו, הנפגע העיקרי מהתרחבות תיירות המרפא הוא החולה הישראלי: משך ההמתנה הארוך בחדרי מיון לקבלה במחלקה, דחייה של ניתוחים לחולה הישראלי והקדמת התור לתייר המרפא, שחרור מוקדם של חולים לפני שהסתיים ההליך הטיפולי, הזמן הקצוב שיש לרופאים בכירים לטפל, לייעץ, לכוון ולהנחות חולים ציבוריים - כל אלה הם תוצרים של מצוקת האשפוז בישראל, שרק מחריפים בעקבות התרחבות תופעת תיירות המרפא. 

מול מצוקה זו, לא השקיעה המדינה בפיתוח תשתיות אשפוז ציבורי כבר יותר מעשור והתעלמה מהתרחבותה של תופעת תיירות המרפא, שכן תוספת המקורות שייצרה תיירות זו איפשרה את המשך צמצום המקורות הציבוריים מתקציב המדינה.

 ועדת גרמן: תיירות המרפא עלולה לפגוע בחולה הישראלי

על רקע אבחנות אלה, ועדת גרמן (הוועדה לחזוק הרפואה הציבורית בישראל), סברה שגם אם יש בהכנסות מתיירות רפואית משום מקור לגידול הכנסות, יש בפעילות זו סיכון לפגיעה בחולה הישראלי בשל התמריצים המובנים לרופא ולבית החולים למתן קדימות למטופלים זרים על חשבון המטופל הישראלי.

 
צילום: אוראל כהן

הוועדה המליצה על סדרה ארוכה של צעדים שנועדו להסדיר את פעילות התיירות הרפואית בישראל ואשר כללו בין השאר הסדרה מחדש של כללי פעילות סוכני תיירות המרפא, הגבלת נפח הגידול בפעילות התיירות הרפואית, קביעת תקרות תעריפים והשתכרות ועוד סדרה ארוכה של כללים ומגבלות שנועדו לצמצם את ההשפעות החיצוניות השליליות של התיירות הרפואית על החולה הישראלי.

מבין כלל ההמלצות של ועדת גרמן בנושא זה, עברו בכנסת בקריאה ראשונה שני תקוני חקיקה, בהם נקבע כי יוטל היטל על הכנסות נותני שירותים רפואיים מתיירות רפואית, ויבוטל הפטור ממס ערך מוסף על פעילות התיירות הרפואית בבתי החולים הפרטיים.

תיקוני חקיקה אלה נועדו לתת ביטוי לעובדה שתייר המרפא עושה שימוש בתשתיות ותקציבים ציבוריים ולכן ישנה הצדקה לכך שתייר המרפא יישא בחלק מהעלות שהושקעה ביצירת התשתיות הציבוריות והפעלתן. עוד נקבע בהצעה כי ההכנסות מהטל זה ייועדו לטובת קיצור תורים לחולה הציבורי ולשיפור תשתיות מערכת הבריאות הציבורית בכל חלקי הארץ כולל הפריפריה שבה פעילות התיירות הרפואית מצומצמת .

פיצולן של הצעות אלה מחוק ההסדרים והעברתן לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות עשוי לסת​ום את הגולל על המשך קידום תהליך החקיקה הנדון. הפשרה הפוליטית בנושא זה עשויה לפגוע פגיעה כפולה בחולה הישראלי: מצד אחד תמשך ותחריף התופעה של העדפת תייר המרפא ומצד שני יקטנו המקורות התקציביים שהיו אמורים לתרום לקיצור משכי ההמתנה לחולה הישראלי.

ראוי וחשוב שהליך החקיקה בנושא זה, כמו גם הליך החקיקה בנושא מיסוי הרפואה הפרטית, יגיעו לידי מיצוי שכן חיזוק הרפואה הציבורית חייב לעבור בין השאר דרך ריסון ומיסוי הרפואה הפרטית.

הכותב הוא פרופסור מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון והיה חבר בוועדת גרמן