המחלקה ללשון העברית מבקשת להתעמק במכלול ההיבטים של העברית ובמקומה בקרב הלשונות שבסביבתה. אנשי המחלקה מסורים להוראה ולמחקר ומקדישים להם זמן ומרץ בהתרגשות ובהנאה. אף על פי שכל אחד מאיתנו מתמקד בהרכב אחר של תחומי
לימוד, כולנו מתעניינים בהיבט האנושי של העברית ושל אחיותיה – בבני האדם הדוברים והכותבים ובגורמים הפסיכולוגיים, החברתיים, הגיאוגרפיים והטכנולוגיים המניעים אותם.
תחומי מחקר:
מוקד היסטורי-פילולוגי
מכוון לטקסטים המרכיבים את הספרות העברית והיהודית ולמבנה הלשון (פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר, לקסיקון וסמנטיקה), על פי רובדי העברית ההיסטוריים: לשון המקרא על רקע הלשונות השמיות העתיקות; לשון חז”ל ולשון המגילות ומגוון ניבי העברית בתקופתן; לשון ימי הביניים לסוגותיה; והעברית בתקופה המודרנית: בימי ההשכלה, בימי התחייה ובימי המדינה.
מוקד בלשני וסוציו-בלשני
מכוון לתפקודה של העברית בהקשרים חברתיים ופרגמטיים שונים ולקשרי שפה-חברה-תרבות הנוגעים לה וללשונות הקרובות לה, כגון מגע בין לשונות והקשר בין לשון לאידאולוגיה.
המגמה לעריכה לשונית
עורכי לשון (או עורכים לשוניים) יודעים להשיב תשובה מנומקת על שאלות כאלה ושכמותן, ואם הן מעניינות או מרגשות בעיניכם - מקומכם אתנו. אבל עורכי לשון טובים יודעים לא רק לשלוף תשובות אלא גם לשלב ידע ורגישות כדי לשפר טקסטים. בתכנית העריכה אנחנו מלמדים גם ידע ומיומנויות יסוד – מכללי הפיסוק והכתיב ועד שימוש מושכל במילונים – וגם רגישות לשונית וסגנונית.
עורכי לשון ויועצי לשון נדרשים בכל מקום שמופצים בו טקסטים כתובים או מדוברים – בדפוס, בשידור או ברשת. כל אתר אינטרנט, כל הוצאת ספרים ומערכת עיתון, כל משרד פרסום, כל מוסד ציבורי זקוק לעיבוד, לליטוש ולהתקנה של טקסטים (עריכה לשונית), ורבים מהם זקוקים להכוונה, לייעוץ ולהדרכה בענייני ניסוח ותקינות (ייעוץ לשוני).
מסלולי הלימוד:
» תואר שני בלשון העברית (עם תזה וללא תזה)
» דוקטורט בלשון העברית
» מסלול ישיר לדוקטורט
» מסלול משולב לדוקטורט
תעסוקה לבוגרים:
הבוגרים שלנו יכולים להשתלב בתחומי הוראה שונים (בתי ספר, מכללות, אוניברסיטאות, אולפנים ועוד), בעריכה לשונית בעיתונים, בהוצאות ספרים ובגופים מגוונים המייצרים תוכן, בייעוץ לשוני בתחנות רדיו, בחברות פרסום וכדומה ובמחקר באוניברסיטאות, במכוני מחקר או במילון ההיסטורי של הלשון העברית באקדמיה ללשון העברית.
הבוגרים שלנו מספרים:
