אורי רם הוא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא כיהן כראש המחלקה וכראש מכון המפרי למחקר חברתי. הוא חבר מייסד וחבר הנהלה של מרכז אדווה לחקר אי-שוויון ואי-צדק בישראל. הוא בוגר האוניברסיטה The New School for Social Research והוא היה פרופסור אורח באוניברסיטה זו ובאוניברסיטת ניו-יורק. רם זכה בפרס שפירא לשנת 2008 מטעם האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל עבור הספר הטוב ביותר בחקר ישראל -- "הגלובליזציה של ישראל: מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים". בשנת 2011 הוענק לרם תואר הכבוד Distinguished Alumni מטעם אוניברסיטת The New School for Social Research בניו יורק שבה עשה את לימודי הדוקטורט. עם מקבלי תואר זה בעבר נמנים בכירי מדעני החברה והתאורטיקנים בעולם במאה ה-20.
רם פרסם ספרים ומאמרים בתחומים סוציולוגיה של הידע, סוציולוגיה פוליטית, תיאוריות סוציולוגיות, לאומיות וזיכרון קולקטיבי, סוציולוגיה היסטורית וגלובליזציה, ובחקר החברה הישראלית. עם פרסומו נמנים הספרים הבאים: החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים (1993, עורך); שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי (2004, עורך משותף עם ד. פילק); אי-שוויון (2006, עורך משותף עם נ. ברקוביץ); הגלובליזציה של ישראל: מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים (2005); הזמן של ה'פוסט': לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל (2006); לאחרונה ערך (עם דני פילק) גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת בנושא המחאה החברתית (2013) (לפרוט נוסף ראו http://he.wikipedia.org/wiki/)