מחקריהם של חברי הסגל במחלקה מתפרשים על מגוון רחב של זירות בחברה ובתרבות, הם עוסקים הן בחברה הישראלית, על מרכיביה ומורכבותה, והן בחברות ובתרבויות אחרות בעולם – במזרח אירופה וברוסיה, מזרח אסיה, מערב אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, ארה"ב ועוד. המחקרים שנעשים במחלקה, חוצים לא רק את גבולות המרחב אלא גם גולשים בזמן  לעבר ניתוח חברתי-תרבותי היסטורי. עם סגל המחלקה נמנים חוקרים בשיטות כמותניות, אך רוב הסגל מתמחה בשיטות מחקר איכותניות, פרשניות והשוואתיות.

 

תחומי העניין המרכזיים של חברי הסגל מגובשים בארבעה אשכולות ידע: 
 

חברה, פוליטיקה, כלכלה וארגונים

הנחת יסוד של תחום זה, אשר עומד בלב לימודי הסוציולוגיה ונמצא בבסיס תוכנית ההוראה של המחלקה, היא שהסוציולוגיה והאנתרופולוגיה מספקות כלים להבנה של מוסדות ותהליכים חברתיים, פוליטיים, כלכליים; הן מאפשרות לנתח ריבוד בחברה וכן את הארגונים בחברה. חברי המחלקה עוסקים בחקר היבטים שונים של החיים הפוליטיים (מדינת-הלאום, אזרחות, אליטות) והכלכליים (תאגידים וקבוצות עסקיות, עבודה, אי-שוויון) ובמיוחד בהשפעות ההדדיות שביניהם, וזאת תוך התייחסות לארגונים מדינתיים, לחברה האזרחית (תנועות חברתיות, ארגונים כלכליים, ארגונים שלא למטרת רווח), וכן להשפעות שמקורן בתהליכים גלובליים.  תשומת לב ניתנת גם לחקר החברה הישראלית מפרספקטיבה ביקורתית.

 (ארז מגור, רון דודאי, דניאל ממן, אביעד רז)

 

חברה, זהויות, מרחב ומקום

אשכול הידע הנוצר בצומת של ארבעת מוקדי עניין אלה – חברה, זהויות, מרחב ומקום – מעסיק רבים מחברי המחלקה וניצב בלב לימודי האנתרופולוגיה והסוציולוגיה. התחום כולל שני כיווני ניתוח מרכזיים: כיוון ראשון הוא מחקר אודות הזהות הקולקטיבית והאינדיווידואלית לסוגיה, המכוננת בפרוגרמה המודרנית המערבית והמאותגרת על ידי מסורות חשיבה אחרות בתוך המודרניות ומחוצה לה. מחקרים בשאלות אלה עוסקים בזרות ובשייכות כמצבים חברתיים-תרבותיים תמידיים אשר נבנים ומשתנים בהקשרים היסטוריים, פוליטיים וכלכליים מסויימים, כגון קפיטליזם, פוסט-מודרניות, לאומיות, קולוניאליזם, וגלובליזציה. כיוון נוסף נבחן  במחקרים אודות מצבי הזרות אשר נוצרים כתוצאה מתנועה וחציית גבולות. מחקרים כאלה  פונים לפיענוח של תצורות ומסלולים של תנועה פרטית וקולקטיבית, כגון הגירה לסוגיה, פליטות, תיירות וצליינות. המבט המחקרי המתמקד בזהויות של קבוצות גולות ודיאספורות מהווה תחום המגשר בין שני כיווני מחקר אלה. 

(ניר אביאלי, רון דודאי, יפעת גוטמן, ארז מגור, דני ממן, אנדרה לוי, יוליה לרנר, ג'קי פלדמן, יעלה להב-רז, מהא כרכבי סבאח, רפי גרוסגליק, אורי שוויד, יעקב גארב)

 

מגדר, מיניות וגוף

תחומי עניין המשותפים לרבים מן האנתרופולוגים והסוציולוגים במחלקה הם מגדר, מיניות וגוף. המשותף לחוקרים אלה הוא ההכרה בכך שמגדר, מיניות וגוף אינם נקבעים על בסיס תכונות והבדלים פיזיולוגיים בלבד אלה גם, ואולי בעיקר, מעוצבים בתהליכי הבניה חברתיים ותרבותיים. הדגשת השפעתם של החברתי והתרבותי מאפשרת ניתוח ביקורתי של יחסי הכוח וחלוקת העבודה המגדריים במשפחה, בארגונים ובמדינת הלאום, מגבירה את הרגישות לגיוון המיני ולריבוי סוגי הגוף ומדגישה את זמניותם ונזילותם. בכך, מערערים חוקרים אלה על ההבחנה המקובלת בין הפרטי לציבורי ומצביעים על החלחול וההשפעה ההדדית ביניהם. חברי המחלקה שעוסקים בתחום זה שמים דגש על ההקשר המקומי --הישראלי והפלשתיני -- הפוליטי של הבניית הגוף המיני והמגדרי.

(מהא כרכבי סבח, יעלה להב רז, יעל השילוני-דולב, ניר אביאלי)

 

ידע, מדע, תרבות ודת

אשכול המחקר וההוראה בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של ידע, מדע, תרבות ודת מאגד את חברי המחלקה העוסקים באנתרופולוגיה וסוציולוגיה של הדיגיטל, בסוציולוגיה של מערכת הבריאות, במימדים החברתיים של הכרת העולם ושל הבניית העולם, החל מהאופנים של גיבוש והנחלה של תפיסות ואבחנות שונות (למשל באמצעות שפה, רגשות, אידיאולוגיה, לגיטימציה, משמעות), דרך מסגרות הפעילות של הגילוי והצידוק המדעי (למשל באמצעות דיסציפלינות, פרדיגמות, אוניברסיטאות, מעבדות), עבור לפרקטיקות ומוסדות תרבותיים (כגון סוציאליזציה, צריכה, זיכרון קולקטיבי) ועד לדפוסים של פעילות דתית וחילונית (אמונות, סמלים, פולחנים, צליינות ועוד). 

(אנדרה לוי, יפעת גוטמן, יעלה להב-רז, רפי גרוסגליק, יעל השילוני דולב, יוליה לרנר, ג'קי פלדמן, אביעד רז , אורי שוויד)​