הסיבה המפתיעה שבגללה עסק של נשים חרדיות תורם יותר להכנסות משק הבית – מחקרה של יסכה מוניקנדם־גבעון
טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 27.09.2018
מחקר חדש, תפקיד רשתות חברתיות בעסקים זעירים של נשים חרדיות, מגלה כי אישה חרדית שמקימה עסק קטן מגדילה ב-25% את הכנסות משק הבית שלה, בעוד שאצל אישה חילונית ההכנסות גדלות רק ב-10% ■ הסיבה: יותר מ-40% מהעסקים של נשים חרדיות לא רשומים ברשויות המס, עובדה שעשויה לפגום ביכולתו של העסק להתפתח ■ החוקרת, ד"ר יסכה מוניקנדם־גבעון, ממליצה: "על הממשלה לייצר תמריצים לעסקים רשומים."
הבדלים המהותיים בין עסקים זעירים שהוקמו על ידי נשים חילוניות וחרדיות עומדים במרכז עבודת הדוקטורט שכתבה ד"ר יסכה מוניקנדם־גבעון, כיום חוקרת במרכז המחקר והמידע (הממ"מ) של הכנסת. העבודה, בהנחיית פרופ' דפנה שוורץ ופרופ' בני גדרון מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן-גוריון, התמקדה בעסקים של חמישה עובדים ומטה, שהוקמו על ידי 123 יזמות מהמגזר החרדי ו-109 יזמות חילוניות. רוב העסקים שנבחנו בשני המגזרים העסיקו עובד אחד בלבד, כלומר היזמת עצמה, ללא עובדים נוספים.
הנתונים המתפרסמים בימים אלה, שופכים אור על תחום היזמות בקרב נשים חרדיות. ראשית, מסתבר שבממוצע כדאי לחרדיות להקים עסק זעיר — כיוון שהדבר מעלה את הכנסה החודשית של משק הבית ביותר מ-25%; כשהתוספת הממוצעת להכנסה של משק הבית היא 2,000 שקל בחודש.
"זה נתון שלא ידענו עליו עד עכשיו", אומרת מוניקנדם־גבעון. "הקמת עסק עצמאי על ידי אישה במגזר החרדי היא בעלת השפעה דרמטית ויעילה על רמת ההכנסה של משק הבית".
אבל הקמת עסק על ידי אישה במגזר החילוני יעילה קצת פחות במונחי תוספת ההכנסה למשק הבית — זו מסתכמת בשיעור של 10% בלבד, או 1,000 שקל בחודש. הפער נובע הן מהעובדה שרמת ההכנסה מלכתחילה גבוהה יותר בקרב חילוניות, והן מנתון מעניין אך מטריד: יותר מ-42% מהעסקים הפעילים של נשים חרדיות אינם מוכרים על ידי רשויות המס — פי ארבעה משיעור העסקים בקרב החילוניות שאינם מוכרים רשמית על ידי רשויות המס (9.9%).
ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון צילום: אמיל סלמן
"העובדה שהעסקים אינם רשומים אמנם חוסכת בתשלום מסים, אבל גם מקשה על נשים חרדיות לשווק את עצמן, לקבל הלוואות מהבנק, או לבקש סיוע ממרכזי תמיכה לעסקים", אומרת מוניקנדם־גבעון. "רק כ-14% מהיזמות חרדיות קיבלו סיוע מגורם מקצועי, לעומת 60% מהיזמות במגזר החילוני. הקושי בנגישות לגורמים האלה מונע מעסקים זעירים לגדול ולהתפתח".
הרשת החברתית נמצאת, אבל שותקת
נושא מרכזי שבדקה מוניקנדם־גבעון במחקרה, היה הרשת החברתית שבתוכה פועלת היזמת בהקשר העסקי, או במלים אחרות: כמה אנשים קרובים או רחוקים מסייעים לאישה שהקימה עסק לפתח אותו, בין אם היא חרדית ובין אם חילונית.
"אנחנו מניחים באופן אינטואיטיבי שבחברה החרדית מתקיימת הרבה מאוד עזרה הדדית, לכן ניתן להניח שהקהילה מתגייסת לסיוע לעסק", אומרת החוקרת. "גם אני יצאתי מנקודת הנחה שנשים חרדיות חיות בקבוצה ברורה ומלוכדת, שמייצרת רשת חברתית ענפה ופעילה, ואף עושות בה שימוש תדיר. על פי התפישה הזו, לחרדיות יש יתרון על פני החילוניות, שחיות בקהילות פחות מלוכדות".
ואולם הנתונים הוכיחו את ההיפך בדיוק. לבעלות עסק חרדיות עוזרים כשלושה אנשים, בעוד שלנשים חילוניות עוזרים למעלה מחמישה אנשים. רק כשליש (34.5%) מהחרדיות נעזרות בקשרים החלשים שלהן לצורכי העסק, קרי בקשרים האישיים הרחוקים יותר, לעומת 62% מהחילוניות. "לחילוניות יש פי 2.4 יותר קשרים חלשים", אומרת החוקרת, "אבל באופן מפתיע פי 1.72 יותר קשרים חזקים. במלים אחרות, בקרב החרדיות המעגל התומך הרבה יותר קטן, בין אם הוא קרוב או רחוק. ליזמת החרדית יש יותר קושי לבקש ואף לקבל עזרה".
תמיכת בן הזוג יכולה לנבא הצלחה
מי העוזרים בחברה החרדית?
"לרוב בן הזוג, ולעתים מצטרפים אליו ילדים ועוד בן משפחה. בני הזוג מאוד משמעותיים מבחינת הלגיטימציה לעסק. תמיכה של בן זוג יכולה לנבא את ההצלחה לאורך זמן. בני הזוג בחברה החרדית לא רק תומכים, אלא הם גם אלה שעוזרים בניהול השוטף של העסק — בניגוד לחילונים, שם לא פעם לבן הזוג יש קריירה משלו. במעגלים הרחבים יותר — חברות, מכרים, בעלי עסק אחרים וכדומה — היזמות החרדיות נעזרות רק בשוליים. הרשת החברתית קיימת, אבל בהקשר העסקי היא שותקת".
והכל נשאר במשפחה. למה בעצם?
"גם בגלל תפישה שמרנית וגם בשל קשיי נגישות. חילונית שמקימה עסק וצריכה פרסום או פלייר תיגש לחברה גרפיקאית, תקבל המלצה ליועץ מס, ותיקח הלוואה מהבנק שימשיך ללוות אותה. אצל היזמת החרדית התהליך הזה כמעט לא קיים, אולי מכיוון שהרשת החברתית לא מספיק מורכבת. יזמות חרדיות פונות לנשים כדי לקבל עזרה, ולא לגברים. אם רוב הנשים סביבך עוסקות בטיפול והוראה, הן לא יוכלו לעזור לך בנושא מס או עיצוב. מסיבה זו, נוכחותו של בן הזוג דרמטית. הוא יכול להשתמש ברשת החברתית שלו עבור העסק שלה".
רוצה להרוויח? בעיה שלך
לגיטימציה היא נושא חשוב נוסף שמגביל את היקף הרשת החברתית המסייעת. "אחת היזמות הגדירה את זה יפה", אומרת החוקרת. "היא אמרה: 'כשהייתי מורה, אמא שלי הזמינה אותי לשבת כדי לעזור עם הילדים וגם כדי שההכנות היקרות לא יצאו מכיסי. היום, כשאני בעלת עסק ומבקשת עזרה, היא כבר לא תעזור. אם יש לי משהו דחוף בעסק — זו כבר בעיה שלי. עסקים במגזר החרדי נחשבים פחות לגיטימיים כי כשאת פותחת עסק את כאילו מודה שאת לא רוצה רק להתפרנס, אלא להרוויח. במצב כזה, הלגיטימיות לסייע נמוכה יותר. בעוד חילוניות שמקימות עסקים נתפשות כמי שמפתחות או מגשימות את עצמן, ולכן קיים רצון לעזור, אם בתשלום או בסיוע, על חרדיות מסתכלים עדיין בעין עקומה. מסיבה זו, חרדית תפתח עסק רק אם בן הזוג שלה תומך, כי היא יודעת שהרבה תמיכה מהסביבה היותר רחוקה שלה — היא לא תקבל".
להעלות אוכלוסייה גדולה מעל קו העוני
הצלחתם של עסקים זעירים שמוקמים על ידי חרדיות לא נמדדה לאורך זמן, אלא רק בנקודת המחקר, עם זאת, הנתונים מלמדים על עלייה משמעותית בהכנסות משק הבית, למרות העובדה שהרשת החברתית המסייעת לאשה קטנה.
"צריך לזכור שלעסקים הזעירים בחברה החרדית יש תחרות מעטה יותר, ושהקהל לעתים שבוי, מכיוון שמדובר בקהילה יחסית סגורה. אם היזמת מוכרת אוכל, או פיאות לנשים בשכונות הקרובות לביתה, היא לא נזקקת למערכת קשרים עניפה".
הגידול בעסקים החרדים הוא גידול נדרש, לדברי החוקרת, בעיקר בחברה שיותר ממחציתה חיה מתחת לקו העוני. "יזמות נשית, כידוע, מהווה חלק קטן מהיזמות בישראל — 8.5% בקרב נשים מול 15% בקרב גברים — ואיש לא יודע כמה נשים חרדיות הן חלק מהמספר הזה, בין היתר בשל העובדה שהעסקים אינם רשומים" אומרת מוניקנדם־גבעון. "אם המדינה רוצה להעלות אוכלוסייה גדולה מעל קו העוני, כדאי לייצר מדיניות שתעודד פתיחת עסקים חרדיים רשומים, על ידי הענקת תמריצים כספיים והרחבת הנגישות הנדרשת לארגונים ויועצים או יועצות עסקיים, שהגישה אליהם היום כמעט לא קיימת."
Related Research by Dr. Yisca Monnickendam-Givon: Network Not Utilized: The Case of Ultra-Orthodox Female Micro-Entrepreneurs in Israel, published in the Journal of Developmental Entrepreneurship 2016
