​​​דבר הדיקן פרופ' יותם לוריא​



17.09.2024 | היום ה – 347 למלחמה -- 101 חטופים עדיין נמקים בעזה.

שנת הלימודים שבפתח מציבה בפנינו אתגרים לא קלים. זאת עת מורכבת לכולנו- מצב הרוח הלאומי הוא בשפל שלא היה כמותו. 

עם ישראל מתמודד עם מצב לא פשוט, עם הרבה חשש מהימים שהיו ומהימים שעוד יהיו. נראה שאנחנו בפתחה של מערכה צבאית בצפון ובעיצומו של משבר פוליטי עמוק. לתחושות הקשות הללו, שכול אחת ואחד מאיתנו חווים ברמה האישית ושכוללות הרבה עצב וכאב, נוסף גם ממד של חשש קיומי ממשי, ומשבר אמון עמוק בין האזרחים לבין נציגי הציבור. השסע בחברה מעמיק ומקצין.

אין זמן מתאים יותר מהמשבר הנוכחי לחשבון הנפש המתבקש בחגי תשרי. מתוך השפל והמשבר הזה צריך ל​בוא השינוי! 

המהות של ראש השנה זה להשליך מאחורינו את השנה הנוראית שהייתה ולהתחיל משהו חדש. אני מכיר אתכם ואתכן, ואני יודע שיש ביכולתנו לייצר מציאות חדשה. אני משוכנע שלאחר שנסיים את המלחמה – לאחר שהחטופות והחטופים יחזרו למשפחותיהם, המפונים לבתיהם, והאיום על הישובים יוסר – נצליח לייצר מציאות חדשה. המגוון והעושר האנושי שלנו הוא המשאב החשוב ביותר. 

אין לנו ארץ אחרת ולכן אנחנו נעמוד במשימה. מתוך הרע הזה, נצמח.

בעיקר בעת הזאת, ההתכנסות שלנו כפקולטה היא משמעותית. היא משמעותית לא רק כי זה מאוד משמח לפגוש את כולם, אלא מכיוון שבהתכנסות הזאת אנחנו מייצרים תחושת ביחד. "הביחד הזה" מאפשר קהילתיות ומבטא את העובדה שביחד אנחנו מהווים קהילה שבכוחה לתמוך ולהעצים כול אחת ואחד מחבריה. כשותפים לעשייה מדעית, חינוכית ומקצועית, הפקולטה שלנו יוצרת תחושת שייכות, היא יוצרת תנאים ליצירה ולביטוי עצמי. כלומר, בתוך כול הטירוף שמתרחש סביבנו, הפקולטה שלנו היא יצירה משותפת, שכול אחת ואחד מכם שותף לה. היא מרחב משותף שמאפשר דיאלוג גם בינינו עצמנו וגם עם בעלי עניין רבים ומגוונים, כגון: סטודנטיות וסטודנטים, עמיתי מחקר, ארגונים בתעשייה ו​חברים בקהילה האקדמית והעסקית, בארץ ובעולם. ביחד אנחנו מייצרים מרחב שמאפשר מגוון חיבורים וממשקים ליצירת ידע ומחקר, לעשייה חינוכית ולמידה, לעשייה חברתית וקהילתית.

​​​

​​​נאחל לכולנו שנה של שקט וביטחון, שנה של צמיחה והתחדשות. נתפלל לשובם המהיר של החטופים והחטופות, לשובם הבטוח של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון ולחזרתם של המפונים לבתיהם בשלום. 

 

בברכת שנה טובה,

פרופ' יותם לוריא