ניצה ברקוביץ היא מרצה בכירה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פרסמה את הספר From Motherhood to Citizenship: Women's Rights and International Organizations (Johns Hopkins . University Press, 1999). הייתה עורכת שותפה בעריכת גיליון מיוחד של כתב העת Social Politics שעסק בפמיניזם במזה"ת ובעריכת הספר "נשים בדרום: מרחב, פריפריה, מיגדר" בהוצאת מכון בן גוריון (2005) והספר "אי/שוויון" בהוצאת אוניברסיטת בן גוריון (2007). מחקריה עוסקים בגלובליזציה, מגדר, אזרחות, החברה האזרחית וזכויות אדם.
ובאופן מפורט יותר: הפרויקטים בהם עסקה בעבר התמקדו בפוליטיקה של סוגים שונים של פמיניזם גלובלי ושל תנועות נשים טרנס-לאומיות. היא בחנה את האופן בו אלה השפיעו על עליית נושא "זכויות נשים" על סדר היום של ארגונים גלובליים, המשמעויות השונות שיחסו לו ומערכת ההצדקות שגויסה לקידומו ולהשתקתו וכן חקרה כיצד הההקשר הגלובלי המשתנה משפיע על דרכי ההתארגנות והפעולה של תנועות הנשים הגלובליות החל מסוף המאה ה 19 ועד ימינו. בנוסף, כתבה על סוגית האזרחות של נשים בישראל וכיצד זו מעוצבת על ידי שיח האמהות ומיתוס שוויון הזכויות ויחסי הגומלין בין השניים כפי שצמחו במדינה ציונית, יהודית, מיליטריסטית ודמוקרטית.
לאחרונה החלה לכנס לתחום של כלכלה פוליטית וסוציולוגיה כלכלית. פרויקט אחד הרלבנטי לתחום עוסק בכלכלה של transnational norms regimes ובעיקר זה של זכויות אדם וממתמקד ביחסים שבין המדינה, ארגוני זכויות אדם ותורמים ובעיקר כיצד אלה האחרונים משפיעים ומעצבים את היחסים שבין השניים הראשונים. הפרויקט הנוכחי עוסק בשינויים שעובר משטר הרווחה (welfare governance mix) בעידן הניאו ליברלי וכיצד שינויים אלה באים לידי ביטוי בלוגיקות הפעולה של וביחסים שבין המדינה, החברה האזרחית והסקטור העסקי. המוקד האמפירי הוא הופעתם של יוזמות ארגוניות של עמותות ופרויקטים שמטרתם "העצמה כלכלית של נשים" במסגרת תהליך רחב יותר של 'NGOization of welfare-to-work'