13 פבר' 2020

ברכות לשני בוגרים שלנו שקטפו שניים משלושת הפרסים שהוענקו לזוכים במסגרת תחרות התיזה המצטיינת של האגודה הסוציולוגית הישראלית. במקום הראשון זכתה עתליה ישראלי-נבו על עבודתה "'תמיד הייתי ככה?'  קווים לדמותה של זהות סיסג'נדרית" שנכתבה בהנחייתן של פרופ' ניצה ינאי ודר' זוהר ויימן-קלמן (המחלקה לספרויות זרות ובלשנות). ובמקום השלישי זכה בן פרג'ון על עבודתו "ערכים במחלוקת: ניתוח רשתות האינטראקציה בין עורכים בוויקיפדיה בערכים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי" שנכתבה בהנחיית דר' אורי שויד.

הפרסים ינתנו במעמד חגיגי במסגרת כנס האגודה הסוציולוגית שמתקיים ב 25-26 לפברואר באוניברסיטת בר-אילן.

 

עתליה ישראלי נבו: "'תמיד הייתי ככה ?'  קווים לדמותה של זהות סיסג'נדרית"

בעבודת התזה שלי ניסיתי לשרטט קווים ראשוניים למחקר ביקורתי על סיסג'נדריות – סיסג'נדרים הם אנשים שאינם טרנסג'נדרים, כלומר אלה המהווים את ההגמוניה המגדרית בחברה ובתרבות. שאלת המחקר בעבודה שואלת מה נחשף לגבי סיסג'נדריות במפגש עם האחר הטרנסג'נדרי שלה. מפגש זה יכול להיווצר במחקר ההופך את נקודות המבט המחקריות, במסגרתן סיסג'נדרים הם בעמדת הנחקרים ולא כמקובל בעמדת החוקרים. בניגוד לרוב המחקרים העוסק בטרנסג'נדריות, ובהשראת לימודי לובן, המחקר שלי ביקש להפוך את יחסי הכוח ולהציב טרנסג'נדריוּת בעמדת הכוח של החוקר או החוקרת כנקודת המוצא השמה תחת עין ביקורתית סובייקטים סיסג'נדרים.

כדי לחקור סיסג'נדריות קיימתי (כאישה/חוקרת טרנסג'נדרית) ראיונות עומק איכותניים עם 13 סטודנטים וסטודנטיות סיסג'נדרים שלמדו איתי קורס אחד לפחות במהלך התואר הראשון והשני שלי. כך חשיפתם לאורך זמן אליי כאחרת טרנסג'נדרית משמעותית, מהווה מפגש קרוב אשר איפשר להם רפלקציה זהותית תוך כדי מהלך הראיונות. בנוסף, עצם הראיון עמם איפשר מפגש קרוב בו אני זאת המסמנת ומשיימת את הסיסג'נדריוּת שלהם. בעזרת המפגש ביקשתי לחשוף את המרכיבים הנסתרים המבנים את הזהות הסיסג'נדרית.

לאחר דיון היסטורי קצר בהתפתחותה של התודעה והסובייקטיביות הסיסג'נדרית, התזה דנה בשתי התמות המרכזיות שעלו מניתוח פרשני של הראיונות שהתבסס ונעזר בתיאוריות סוציולוגיות, פסיכואנליטיות ופוסט-קולוניאליות: הראשונה היא "חרדה מגדרית", כלומר הפחד, הרתיעה והשנאה של סובייקטים סיסגנ'דרים מנזילות וחריגות מגדריות בתוכם ובאחרים/ות. השנייה היא "חשיבה גנטית" סיסג'נדרית, כלומר פרשנות מהותנית לגוף ולביולוגיה שמייצרת בתורה מערך דכאני המכונן ומותיר לעד סיסג'נדרים כעליונים תרבותית ומוסרית וטרנסג'נדרים כנחותים להם. בסיכום התזה אני גורסת כי הסובייקטיביות הסיסג'נדרית מבוססת על מתח לא פתור, במסגרתו יש רצון לשבור את הדיכוטומיה המגדרית ובו בזמן לשמר ולחזק אותה. זה מוביל אותה להיות בעמדה אמביוולנטית כלפי האחר הטרנסג'נדרי שלה, אמביוולנטיות שדורשת "למרק" את השטח מכל אופציה של חצייה מגדרית.

 

 

בן פרג'ון: ערכים במחלוקת: ניתוח רשתות האינטראקציה בין עורכים בוויקיפדיה בערכים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי"

בניגוד לאתרים בראשית עידן האינטרנט בהם הייתה הפרדה ברורה בין יוצר התוכן לבין קוראיו, כיום, רוב אתרי האינטרנט הפופולריים מבוססים בצורה זו או אחרת על המשתמשים כיוצרי התוכן של האתר. אחת הטכנולוגיות היותר מוצלחות המאפשרת ייצור משותף של ידע היא טכנולוגית הוויקי (wiki), עליה מבוססת האנציקלופדיה האינטרנטית ויקיפדיה. כמי שמהווה את אחד ממקורות הידע הפופולריים באינטרנט, וכמי שמתיימרת להיות "האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך", עולה השאלה האם ויקיפדיה מהווה אתר חופשי ממנגנוני הדרה אשר מגשים את חזון הספרה הציבורית במרחב הווירטואלי, גם כאשר מדובר בנושא פוליטי מחלוקתי. עבודה זו שאפה לבחון זאת באופן ישיר - איך ידע שנוי במחלוקת אודות הסכסוך הישראלי-ערבי מיוצר בוויקיפדיה בשפה האנגלית. כדי לענות על שאלה זו המחקר בחן את רשתות האינטראקציה העולים מעריכת טקסטים בין עורכים בערכים השנויים ביותר במחלוקת הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי.

ממצאי המחקר העלו כי מתקיימת הדרה מסוימת בוויקיפדיה, אך שהיא מכוונת בעיקר כלפי אלו שטרם צברו מספיק עוצמה בשדה הוויקיפדי. כלומר, עורכים שמכירים את 'כללי המשחק', את הנורמות והערכים עליהם מושתתת ויקיפדיה מקיימים מאבק בלתי פוסק, פתוח ויחסית שוויוני על כינון הידע עד להגעתו למצב יציב. אלו שלא, לעומת זאת, מודרים על ידי עורכים חזקים מהם ובכך השפעתם על השיח מצומצמת.

בהקשר רחב יותר, מודל הפתיחות והביזור של ויקיפדיה, גם אם אינו מושלם, עומד בניגוד למגמות שמקדמות ענקיות אינטרנט. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בריכוזיות האינטרנט, אשר מובילה לצמצום הספרה הציבורית הווירטואלית ולהגברת היגיון השוק. במובן זה, ויקיפדיה עשויה להוות אי שבו הדברים קורים אחרת - עדיין קיים בה שיח פתוח וביקורתי בקרב אלפי עורכים המעוניינים ליצור גוף ידע חסר תקדים בהיקפו.