אפליקציית WhatsApp בשירות הגרונטולוגיה
מחקר חדשני שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב רתם אמצעים טכנולוגיים לשם שיפור דרכי ההתמודדות של אוכלוסיות מבוגרות עם מצוקה נפשית בעידן הריחוק החברתי. ממצאי המחקר מצביעים על הפחתה ברמות המצוקה הרגשית ושיפור תפיסת איכות החיים של המשתתפים.
המחקר שבוצע במימון הקרן למחקרי קורונה שהקים נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, בחן את יעילות התקשורת הקבוצתית לטיפול בהפחתת מצוקה רגשית בקרב קשישים שנאלצו לשהות בריחוק חברתי בזמן התפרצות הקורונה. לשם כך חברו חוקרים מתחומי בריאות הציבור, תקשורת, עבודה סוציאלית, גרונטולוגיה, גריאטריה וניהול מצבי חירום, ופיתחו כלי שניתן ליישום גם באוכלוסיות פגיעות אחרות.
קבוצת החוקרים השותפים: פרופ' לימור אהרנסון-דניאל וד"ר סתיו שפירא מבית הספר לבריאות הציבור ומרכז PREPARED לחקר המוכנות, ד"ר דפנה ישועה-כ"ץ מהמחלקה לתקשורת, פרופ׳ אורלי שריד מהמחלקה לעבודה סוציאלית, ד״ר אלה קון שוורץ מביה״ס לבריאות הציבור, ופרופ' מרק קלרפילד, הפקולטה למדעי הבריאות.
הממצאים התבססו על תשובותיהם של 64 משתתפי המחקר, בני 65 ומעלה, והם הצביעו על ירידה משמעותית בתחושת הבדידות ובתסמיני דיכאון בזכות השימוש בקבוצת הוואטסאפ הייעודית ומפגשי הזום. תוצאות אלו מקבלות תוקף נוסף כאשר הן מושוות לקבוצת הביקורת, שבה לא חל שינוי באותם מדדים על פני תקופת זמן דומה (ולעיתים אף נצפתה אצלם החמרה במדדים).
״מטרת המפגשים היתה כפולה - לייצר מרחב וירטואלי שבו ניתן לקיים שיח קבוצתי, לשתף חוויות וקשיים אישיים, ובנוסף - ללמד את המשתתפים לתרגל מיומנויות לשיפור דרכי ההתמודדות כמו הרפיה, שינוי דפוסי חשיבה ומיינדפולנס (מודעות קשובה)״, אומרת ד״ר סתיו שפירא, חוקרת בכירה בבית-הספר לבריאות הציבור.
ד"ר דפנה ישועה-כ"ץ, חברת סגל המחלקה לתקשורת, שמחקריה עוסקים באינטראקציות קבוצתיות דרך שלט רחוק, מסבירה: ״החלטנו לרתום את הטכנולוגיות הקיימות לרווחת המשתתפים ולאפשר להם ליצור קשרים חברתיים באמצעות אפליקציות. באמצעות קבוצת וואטסאפ ייעודית, המשתתפים יכלו לשמור על קשר בין המפגשים הקבוצתיים הפורמאליים. לשמחתנו, הם נמצאים בקשר עד היום דרך אותן קבוצות ואנחנו מתכננות מחקר המשך״.
פרופ׳ אורלי שריד, ראשת המחלקה לעבודה סוציאלית, מדווחת על תגובות חיוביות בקרב משתתפי המחקר. לדבריה, רובם דיווחו על התרומה של טכניקות מיינדפולנס לשיפור מצבם בהקשרים של רוגע ושלווה נפשית, לרבות התמודדות עם בעיות שינה ללא צורך בכדורים.
פרופ׳ לימור אהרנסון-דניאל מבית-הספר לבריאות הציבור ומרכז PREPARED לחקר מוכנות למצבי חירום ואסון, סיכמה: ״האינטגרציה בין חוקרות מתחומי ידע מגוונים שהסתייעה במענק מטעם קרן מחקרי הקורונה האוניברסיטאית הביאה לתוצאות בעלות ערך אקדמי ויישומי. אנו מצפים להמשך עשייה משותפת לטובת הכלל״.
חברות צוות המחקר,מימין לשמאל: פרופ' אורלי שריד, ד"ר דפנה ישועה-כץ, ד"ר סתיו שפירא, פרופ' לימור אהרנסון-דניאל
ממצאי הפרויקט פורסמו בארבעה כתבי-עת:
Internet Interventions
Frontiers in Public Health
Health Communication
International Journal of Environmental Research and Public Health
