18 פבר' 2021

מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם בישראל מצא קשר בין היקף ראש העובר בהיריון לבין תסמיני הספקטרום האוטיסטי בילדות. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Child & A​dolescent Psychiatry.

תמונת אולטרסאונד של עובר עם היקף ראש חריג​ | ​צילום: מאגר shutterstock​
 תמונת אולטרסאונד של עובר עם היקף ראש חריג​ | ​צילום: מאגר shutterstock


חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורופאים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, השותפים במרכז הלאומי לחקר אוטיזם, ערכו מחקר השוואתי של ממצאי אולטרסאונד טרום לידתי מהשליש השני ו/או השלישי להיריון. ממצאי האולטרסאונד של 174 עוברים שפיתחו בהמשך אוטיזם בילדות הושוו לממצאי האולטרסאונד של אחיהם שהתפתחו באופן תקין ולקבוצת ילדים ללא בעיות התפתחות מהאוכלוסייה הכללית. 

המחקר העלה שלעוברים שאובחנו בהמשך עם אוטיזם, כמו גם לאחיהם, נמדד היקף ראש קטן יותר בשליש השני להיריון, בהשוואה לקבוצת הילדים ממשפחות ללא אוטיזם. אולם לקראת סוף ההיריון, היקף הראש בקרב האחים חזר להיות תקין שלא כמו בקרב הילדים עם האוטיזם. בנוסף, מצאו החוקרים כי הפערים בגדילת הראש בין הקבוצות נראו בעיקר בעוברים ממין זכר ושפערים אלה קשורים לחומרת הסימפטומים בילדים עם אוטיזם. 

"תוצאות המחקר מצביעות על כך שניתן למצוא סממנים מוקדמים לאוטיזם עוד ברחם", אומר פרופ' עידן מנשה מהמחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שגדילת ראש חריגה בהיריון היא תכונה המאפיינת ילדים ממשפחות עם אוטיזם ובכך מצביעה על קשר גנטי אפשרי". 

"מחקרים קודמים דיווחו על חריגות בהיקפי ראש בשנה הראשונה לחיים בפעוטות שלאחר מכן אובחנו עם אוטיזם, ובמעט מהמחקרים שנערכו בעוברים לא נמצאו ממצאים ברורים", מסביר מנשה ומוסיף: "המחקר שלנו הוא הגדול והמקיף ביותר שבחן את הקשר בין גדילת הראש בהיריון לאוטיזם, והראשון שמראה שחריגות בגדילת הראש בילדים עם אוטיזם מתחילות כבר בשליש השני להיריון".

"מחקר זה מייצג שיתוף פעולה מתמשך בין רופאים לחוקרים במסגרת המרכז הלאומי לחקר אוטיזם" אומר ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך בסורוקה והמנהל הרפואי של המרכז הלאומי לחקר אוטיזם. "שיתוף פעולה זה מהווה כר נרחב למחקרי עומק עם נתונים רבים על הילדים המאובחנים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי, מאפשר לאתר גורמי סיכון ולאפיין את תת הקבוצות השונות בספקטרום האוטיסטי. מחקרים נוספים הנערכים היום במרכז מסייעים לנו להבין את התפתחות ההפרעה, את הקשר בין המאפיינים הביולוגיים למאפיינים ההתפתחותיים וההתנהגותיים ואנו מקווים שנוכל בהמשך להתאים המלצות טיפוליות ואישיות לכל ילד ולכל משפחה, על סמך המאפיינים הייחודיים לו בזמן האבחון ולפעמים אפילו לפני האבחון הרשמי".  

המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של הסטודנט לרפואה אוהד רגב ובשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורופאים מבי"ח סורוקה וקופ"ח כללית: פרופ' עידן מנשה, פרופ' רלי הרשקוביץ, פרופ' אילן דינשטיין, ד"ר גל מאירי, ד"ר אמנון הדר, גב' ג'ני שוסטר, גב' גל כהן, ד"ר חגית פלוסר, וד"ר אנליה מיכאלובסקי.​