26 מאי 2020

מחקר בין-לאומי שהוביל  פרופ׳ עמי ספרבר מהפקולטה למדעי הבריאות​​​​ ב- 33 מדינות ו-6 יבשות, מצא שיותר מ-40% מאוכלוסיית העולם סובלת מלפחות אחת מ-22 ההפרעות התפקודיות במערכת העיכול כמו מעי רגיש(ז), בעיות בוושט, בקיבה ובמעי הדק, והפרעות ברצפת האגן. התוצאה: צריכה מוגברת של שירותי רפואה ופגיעה משמעותית באיכות החיים


 

כאב בטן 


 

מי מאתנו לא הגיע פעם לרופא, התלונן על כאב בטן עז וקיבל תשובה מפקפקת בנוסח "זה שום דבר, אין לך כלום, תלמד(י) לחיות עם זה?" ממצאי מחקר בין-לאומי רחב היקף שנערך לאורך עשר שנים מלמדים שמעל 40% מאנשים מסביב לעולם סובלים הפרעות מוכרות של תפקוד מערכת העיכול, ועבורם ממש לא מדובר בתלונת שווא.

את המחקר הוביל פרופ׳ עמי ספרבר מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מומחה לרפואה פנימית ולגסטרואנטרולוגיה וחבר מועצת המנהלים של קרן רומא, עמותה שבחסותה נערך המחקר. שיתפו פעולה חוקרים מ-33 מדינות ב-6 יבשות: אפריקה, אסיה, אמריקה הצפונית והדרומית, אוסטרליה ואירופה (מערבית ומזרחית). מאמר ראשון על תוצאות המחקר הראשיות התקבל לפרסום בכתב העת הרפואי גסטרואנטרולוגיה, כתב העת המוביל בעולם בתחום.

תוצאות המחקר מראות שלמעלה מ-40% מהאנשים ברחבי העולם סובלים מהפרעות במערכת העיכול המשפיעות לרעה על איכות חייהם ועל שיעורי שימוש מוגברים בשירותי הבריאות עקב כך. הפרעות אלו מערבות את כל מערכת העיכול ומתבטאות בכאב בטן, שינוי בהרגל היציאה (שלשול ו/או עצירות), בחילה, הקאה, צרבת, קושי בבליעה, ועוד. לפי החוקרים הרקע לתסמינים הוא ליקוי בתקשורת העצבית הדו-כיוונית בין מערכת העצבים של מערכת העיכול למערכת העצבים המרכזית והמוח, שגורם להפרעה בתנועתיות המעיים (שלשול ו/או עצירות) ולסף רגישות נמוך לגירויים במערכת העיכול (כאב חזק).

בנוסף, נמצא כי עיקר הסובלים הן נשים, כ- 60%,  וכי שכיחות ההפרעות הולכת ודועכת ככל שהגיל עולה, כלומר אלו הן מחלות והפרעות שצעירים וצעירות סובלים מהן יותר.

במחקר השתתפו מעל 73,000 משיבים ממדגמים מייצגים של האוכלוסייה הכללית ב-33 הארצות המשתתפות והוא המחקר הרב-לאומי הראשון בקנה מידה שכזה בנושא השכיחות והנטל של הפרעות אלו. תמונת הממצאים די זהה בכלל הארצות שהשתתפו.

לדברי פרופ' ספרבר אומר מדובר בתופעה גלובלית עקבית עם נפיצות יחסית דומה של ההפרעות התפקודיות במערכת העיכול בכל הארצות שנבדקו. "מטרת המחקר הייתה לקבל תמונה אמתית של תפוצת ההפרעות האלו, בתקווה להבין גם מה גורם להן. עד למחקר הנוכחי לא היה מידע טוב מספיק על השכיחות של ההפרעות, שכן המחקרים שנעשו בעבר נערכו על אוכלוסיות שונות, עם כלים אבחנתיים שונים ובשיטות מחקר שונות. כתוצאה מכך הממצאים היו מאד הטרוגניים, ולמרות זאת היה נהוג לאסוף מחקרים בודדים יחד ולעשות מהם ממוצעים, שזה דבר לא נכון מבחינה מדעית. הרעיון למחקר הנוכחי היה לבצע מחקר אחד שמקיף הרבה ארצות, באותו זמן, ועם אותן שיטות מחקר, ואז התמונה תהיה אחידה, מייצגת, ואמינה". 

​פרופ' ספרבר הוסיף כי "הממצאים בישראל מאשרים את הצורך להגביר את המודעות להפרעות אלו ואת הרלוונטיות שלהן אצל קלינאים ומקבלי החלטות בנושא מדיניות הבריאות. רוחב ועומק שאלון המחקר יספק חומר לניתוחים חדשים ולמאמרים מרובים לעתיד לבוא, הם יסייעו גם בקביעת מטרות ומגמות להמשך המחקר בתחום זה ולהקצאת משאבים לתועלת המטופלים."


קרן רומא, עמותה ללא מטרות רווח:


במשך 30 שנה פועלת קרן רומא לתת לגיטימציה לעדכון הידע בנושא ההפרעות התפקודיות במערכת העיכול.  השגנו זאת על ידי שיתופי פעולה בקרב מדענים וקלינאים מרחבי העולם כדי לסווג ולהעריך ביקורתית את המדע של תפקודה התקין של מערכת העיכול והגורמים לתפקוד לקוי. עבודה זו מאפשרת למומחים מטעם הקרן להמליץ על דרכי אבחון וטיפול שניתן ליישם במחקר ובעבודה הקלינית. המלצות אלה ניתנות בפרסומי הקרן ומשתקפות בקריטריונים האבחנתיים שהיא ניסחה ושמשמשים כקריטריונים במחקר ובקליניקה ברחבי העולם.