בקרת סוכר בדם נמצאה כגורם מפתח בהאטת הזדקנות המוח לעומת הגיל הביולוגי, כפי שעולה מתוצאות מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הניסוי כלל 300 משתתפים באחד מניסוייMRI מוח הארוכים והגדולים בעולם. ממצאי המחקר פורסמו עתה בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition.
ניוון מוח הקשור לגיל, אובדן הדרגתי של נוירונים והתכווצות רקמת המוח, הם חלק טבעי מהליך ההזדקנות. תהליך זה יכול להוביל לירידה קוגניטיבית ולבעיות נוירולוגיות אחרות. למרות שלא ניתן למנוע הזדקנות, מחקר בינלאומי שנערך על ידי הדוקטורנטית דפנה פכטר ובהובלת פרופ' איריס שי, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף צוותים בינלאומיים של מומחי מוח, בחן התערבות תזונתית במשך 18 חודשים ואת אופן השפעתה על בריאות המוח.
גיל המוח, כפי שהוערך על ידי מדידות MRI של אזור ההיפוקמפוס במוח, החדרים הצדדיים ואזורים נוספים, משקף את ההזדקנות הביולוגית של המוח, שיכולה להיות שונה מהגיל הכרונולוגי של האדם. במסגרת המחקר נערך ניסוי ובו 300 משתתפי המחקר חולקו לשלוש קבוצות על פי הרכב תזונה ונערכו מדידות MRI מוח שנלקחו לפני הניסוי ולאחריו. החוקרים השתמשו בתפוסה של אזורי מוח ספציפיים כמדד המשמש להערכת גיל המוח ולניבוי סיכון לדמנציה עתידי, מעניין לציין שחלק מהמשתתפים הפגינו גיל מוח צעיר או מבוגר מהגיל הכרונולוגי שלהם.
צוות המחקר כימת ופילח את הנתונים שמקורם ב- MRI מוח באמצעותNeuroQuant , כלי חישוב אוטומטי, המורשה לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), במטרה לבחון מהו המנגנון העיקרי המתווך בין השפעת התזונה הים תיכונית להאטת הזדקנות המוח.
הניסוי עצמו שפורסם בעבר (מאמר קודם) הצביע על ירידה של 50% בניוון מוח בעקבות תזונה ים תיכונית ירוקה. תוצאות המחקר הנוכחי הצביעו על המוגלובין מסוכרר כבעל השפעה על אזורים החיוניים לתפקוד קוגניטיבי (כמו היפוקמפוס, חדרים צדדיים, תלמוס ומוחון), שליטה מוטורית ועיבוד חושי. משתתפים שהצליחו לשפר את רמות הסוכר בדם, בעיקר אלו שצרכו כמויות גבוהות יותר של פוליפנולים המצויים במזונות מהצומח כמו תה ירוק ומנקאי, הוכיחו את השיפורים המשמעותיים ביותר לא רק ברמות הסוכר בדם, אלא גם בבריאות המוח.
החוקרת הראשית של המחקר, פרופ' איריס שי, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' משנה באוניברסיטת הרווארד ופרופ' לשם כבוד באוניברסיטת לייפציג, מסבירה: "שמירה על רמות סוכר נמוכות בדם, אפילו בטווח הנורמלי, מהווה את אחד המנגנונים המשמעותיים ביותר לשימור מוח צעיר יותר, במיוחד בשילוב עם תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. שמירה על המוח הבריא מהווה מטרה חשובה בניטור סוכרת. באופן ספציפי, פוליפנולים המצויים במזונות מהצומח עשויים לסייע בבקרת הסוכר ולחצות את מחסום הדם-מוח ולסייע בהפחתת דלקת מוח, שהיא חיונית לזיכרון".
"הניסוי הזה מציע גישה בטוחה להאטת הזדקנות המוח שלנו על ידי אימוץ המרכיבים של תזונה ים תיכונית ירוקה", ציינה הדוקטורנטית דפנה פכטר, שהובילה את המחקר. "ממצאי המחקר מראים כי באמצעות תזונה זו ניתן להשיג שליטה גליקמית שעשויה לא רק לסייע בריאותית, אלא גם להאט ניוון מוח הקשור לגיל ואת הסיכון לירידה קוגניטיבית".
מחקר זה הוא אחד מניסויי התזונה הארוכים והגדולים בתזונה ובהדמיית המוח ב- MRI שקישרו באופן ישיר שינויים תזונתיים, לשיפור השליטה הגליקמית והאטת הזדקנות המוח. עם זאת, עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי להבין היטב את המנגנונים הפועלים. תוצאות אלו מצביעות על דרך פוטנציאלית להפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל באמצעות התאמות תזונתיות פשוטות.
קבוצת המחקר כללה גם את: פרופ' גליה אבידן, פרופ' אילן שלף, פרופ' אלון פרידמן, ד"ר אלון קפלן, ד"ר גל צבן, ד"ר הילה זליכה, ד"ר ענת יסקולקה מאיר, ד"ר אהוד רינות, ד"ר גדעון לבקוב, ד"ר מוטי סלטי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' יורם יובל מהאוניברסיטה העברית-הדסה, ד"ר סבסטיאן הוהן, ד"ר פראוק בייר, ד"ר ורוניקה וויטה, ד"ר פיטר קובאץ', ד"ר מרטין פון ברגן, ד"ר אוטה צ'גלרק, מתיאס בלהר, ד"ר מייקל סטומוול מאוניברסיטת לייפציג, ד"ר פרנק ב. הו, ד"ר מאיר ג'יי סטמפפר מאוניברסיטת הרווארד.
