נראה שמשבר הקורונה מאחרינו ובתוך כך חוקרים מהפקולטה כבר החלו במפגשים עם משלחות שהגיעו מ case Western ומאוניברסיטת טורינו וכן לקיים כנסים וימי עיון . האחרונים שבהם:
יום עיון בנושא "חיידקים פתוגניים והמיקרוביום במעי בעת משבר האנטיביוטיקה, התקיים בשבוע שעבר בהשתתפות חוקרים מחו"ל מרחבי האוניברסיטאות בארץ. ביום העיון הוצגו מחקרים עדכניים שעסקו בקשר שבין חיידקים פתוגנים, מיקרוביום (חיידקי ופטרייתי), דיאטה ותזונה. יום העיון התקיים כחלק מגרנט משותף של ישראל-קנדה ומשרד המדע ובחסות ההאב The Microbiome in Health and Disease.
פרופ' נטע סל-מן, מארגנת יום העיון: "שמחתי לראות התעניינות גדולה באירוע. ההגעה של ארבעה חוקרים מובילים מאוניברסיטאות בחו"ל משכו חוקרים רבים מאוניברסיטאות בישראל העובדים בתחום. המחקר שהוצג היה מאוד מעניין והדיונים המדעיים בעקבות ההרצאות שיקפו את הרמה הגבוהה של המחקרים. אני מקווה שהאירוע איפשר יצירת קשרים אישיים שיובילו לשיתופי פעולה בין קבוצות המחקר."
המעבר מראיות לקבלת החלטות
בין התאריכים 10-11.5.22 התקיימה סדנה בינלאומית בנושא חשיבה מחודשת על המעבר מראיות לקבלת החלטות: פיתוח גישות חדשניות לעתיד מדיניות הבריאות, בתמיכת קרן בת שבע דה רוטשילד ובהובלת מרכז IS-PEC והמחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות והפקולטה לניהול.
הסדנה שכללה חוקרים מובילים מחו"ל ובשיתוף ארגון הבריאות העולמי עסקה בפער בין מה שאנו יודעים ומה שאני מיישמים ((know-do gap, בתחום מדיניות בריאות. פער זה בולט במיוחד נוכח הגידול הניכר בספרות המחקרית, הנערמת במנועי החיפוש המדעיים, בעוד שהמדיניות המשפיעה על חיינו מתעצבת פעמים רבות באופן בלתי תלוי בידע האקדמי הקיים בתחום.
במסגרת הסדנה בחנו דרכים חדשניות למדיניות מבוססת ראיות, חברי הוועדה המארגנת והאורחים מחו"ל כללו מומחים בתחום בריאות הציבור, מעורבות הציבור במדע ותקשורת חזותית. ביניהם פרופ' ג'ון לאביס מאוניברסיטת מקמאסטר שבקנדה אשר פיתח ופרסם מספר כלים משמעותיים בתחום המדיניות מבוסס הראיות, וטניה קוכנמולר המכהנת כראש ה-Evidence to Policy and Impact Unit בארגון הבריאות העולמי (WHO).
לעיון בחוברת הסדנא: לחצו כאן
למידע אודות מרכז IS-PEC: https://in.bgu.ac.il/en/is-pec
