ד"ר עדי שטרן

החיים שלי לפני אב"ג:

נולדתי וגדלתי בירושלים, וסיימתי לימודים בתיכון שליד האוניברסיטה (ליד״ה) בירושלים. את שלושת התארים שלי בריפוי בעיסוק השלמתי באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן עשיתי את הפוסט-דוקטורט ב-King’s College London (בלונדון) בתמיכה של ״מכון חרוב״, שעוסק בפיתוח ידע והנחלתו לקהל אנשי המקצוע בתחום של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. 

למה דווקא אב"ג? 

תמיד שמעתי דברים טובים על אב״ג, גם מבחינה אקדמית ומקצועית וגם מבחינה אנושית וחברתית. כשהתחילו לדבר על הפתיחה של המחלקה החדשה לריפוי בעיסוק והציעו לי להיות שותפה לתהליך, הבנתי שזו הזדמנות שאסור לי לפספס. אני שמחה על האפשרות להיות חלק מצוות ההקמה של המחלקה, להשקיע חשיבה בעיצוב תהליכי הלמידה ולפתח את המחקר בריפוי בעיסוק, תוך יצירת שיתופי פעולה עם חוקרים ממחלקות אחרות.

מה אני חוקרת?

המחקרים שלי מתמקדים בתחום בריאות הנפש, ובאופן יותר ספציפי בגורמים להפרעות נפשיות, ההשלכות שלהן על האדם, על תפקודו ואיכות חייו, וכן על סביבתו. חלק מהאוכלוסיות אותן אני חוקרת הן מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) ואנשים שמתמודדים עם הפרעות אכילה, דיכאון וחרדה. כחלק משיתוף הפעולה עם ״מכון חרוב״ אני מעורבת במחקרים שקשורים לנושא של התעללות והזנחה בילדות, בין השאר במיפוי הידע והיישום של טיפול מיודע טראומה (Trauma informed care) בקרב אנשי מקצועות הבריאות. בנוסף, אחד הנושאים שמשמעותיים בעיני במחקר הוא שילוב של אנשים בעלי ידע מניסיון (Experts by experience) בתכנון ובהוצאה לפועל של מחקר, וכן ביישום ההשלכות שלו. שאיפתי כחוקרת היא שלמחקרים שאערוך תהיה השפעה ברמת הפרט וסביבתו הקרובה, כמו גם ברמה החברתית הרחבה יותר (מתן שירותים, סינגור, הקצאת משאבים, קביעת מדיניות וכד׳). 

תובנה שלי מתחום המחקר שלי: 

ההבנה שמניעה, זיהוי מוקדם והתערבות מוקדמת הם חשובים וקריטיים להתפתחות, לבניית משאבי חוסן, לתפקוד ולאיכות חיים. בנוסף, חשיבות ההתייחסות לגורמים בסביבה האנושית והפיזית ולהשפעה שלהם על האדם והתפקוד שלו. 

משהו שלא כתוב ב-CV שלי:

אני מאוד אוהבת לקרוא ומשתדלת שתמיד יהיה לי ספר ליד המיטה. אני נהנית גם לטייל עם משפחה וחברים בארץ ובעולם. 

מקור השראה:

מקורות ההשראה השתנו לאורך התקופות בחיי, אבל אם אני חושבת על מה שמשותף לכולם, אלו א.נשים שהציבו לעצמם מטרות ופעלו להשיג אותן, ועשו את זה תוך רגישות וסובלנות.

כשאהיה גדולה...

כשהייתי קטנה רציתי להיות מורה, אז כנראה שחלק מהאהבה לחינוך והוראה נשארו ובאים לידי ביטוי בעבודתי כמרצה. 

אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...

לפני שנהייתי חוקרת, הייתי מרפאה בעיסוק, וכל השנים אני מנסה להיות שני הדברים במקביל, כי אני חושבת שהם תורמים האחד לשני. אז אם לא הייתי חוקרת, אני חושבת שהייתי ״רק״ מרפאה בעיסוק, ואם לא – אז מחנכת בתיכון/חטיבה. 

בקיצור נמרץ: 

• פאודה או האח הגדול? לא זה ולא זה... לא צופה כמעט בסדרות.
• יוגה או קרוספיט? הליכות או פילאטיס
• הפועל או מכבי? רק מכבי תל אביב! (בכדורסל)
• רביד פלוטניק או נועה קירל? שניהם מעולים, אבל שלמה ארצי...
• סטייק או טופו? סטייק, אבל פסטה או פיצה עדיפים.
• מיטיבי לכת או ספא? לגמרי מיטיבי לכת (הזדמנות להמליץ על שביל הגולן כאחד היפים בארץ)
• רכב או רכבת? יש יתרונות לרכבת, אבל בסוף אני מוצאת את עצמי לרוב ברכב.
• אירופה הקלאסית או הודו? אירופה הקלאסית
• ים או בריכה? לגמרי בריכה (פחות חול)
• לילה או בוקר? בוקר, לא מוקדם מדי.
• חורף או קיץ? נראה לי שקיץ, אבל תבדקו שוב באוגוסט...
• עיר או כפר? לגור בעיר ולבקר בכפר.
• סרט או הצגה? סרט
• שיחת טלפון או הודעת טקסט? שיחת טלפון, למרות שהן נהיו יותר נדירות.
• מתוק או מלוח? מתוק
• Android or Iphone? חד משמעית אייפון
• כלב או חתול? כלב
• פייסבוק או טוויטר? פייסבוק​
  
•