מרחב וזכויות אדם 
 
חוקרים בכירים: פרופ' דיויד ניומן, פרופ' ניב גורדון, ד"ר חיים יעקובי 
 

אשכול הידע "מרחב וזכויות אדם" בוחן את הקשר בין מרחב לזכויות אדם על שני היבטיו: כיצד ארגון ותכנון המרחב מקדמים או מפרים זכויות אדם, וכיצד זכויות אדם מכוננות את המרחב.

במרכז המחקרים המתבצעים במסגרת אשכול זה עומדת הטענה כי ישנם יחסי גומלין בין ייצור המרחב מצד אחד לבין הפרתן או קידומן של זכויות אדם כמו גם פגיעה בקהילות או חיזוק שלהן מצד שני. מטבעם, המחקרים הללו הם רב תחומיים ומפגישי חוקרים ותלמידי מחקר מתחומים כמו פילוסופיה פוליטית, יחסים בינלאומיים, גיאוגרפיה, תכנון עירוני, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וארכיטקטורה. עבודות המחקר הנערכות במסגרת אשכול זה נטועות הן בגופי ידע תיאורטיים כדוגמת תיאוריות פוסט קולוניאליות ופוסט סטרוקטורליסטיות, גיאוגרפיה משפטית, קונסטרוקטיביזם וסוציולוגיה מוסדית והן במחקרים אמפיריים בערים, שכונות וישובים בישראל ובעולם.
 
מחקרים אחרונים:
- הפוליטיקה של נורמליזציה של שטחים במחלוקת: גולן וצפון קפריסין
- דיפוזיה אופקית של נורמות זכויות אדם: הזכות לחינוך נשים בנגב
- תכנון התחבורה והזכות לעיר
- ריבונות וממשול המרחב העירוני – המקרה של מזרח ירושלים
- תכנון מצוי וניידות של ידע במרחב העירוני
- הסתכלות מחודשת על שיח הערים המחולקות: מחקר השוואתי של חלוקות מרחביות בסטוקהולם, ברלין וירושלים
- תכנון בתחום האפור: תכניות בניין עיר עצמאיות במזרח ירושלים
- הגירה פנימית של קהילות ילידיות למרחבים עירוניים: ישראל ואוסטרליה
- היסטוריה מרחבית של ערד - בין אוטופיה להטרוטופיה
- בונים ומבנים את ירושלים של מעלה: ג'נטריפיקציה והגירה גבוהה בשכונת בקעה בירושלים
 
חקר זיכרון, זהות והנצחה
 
חוקרים/ות בכירים/ות: פרופ' רנה פוזננסקי, ד"ר בקי קוק, ד"ר גל אריאלי
 
אשכול הידע מתמקד בחקר זהויות קולקטיביות והנצחתן במרחב, בפוליטיקה ובתרבות.
 
זהות וזיכרון נהפכו בעשורים האחרונים למושגי מפתח בפוליטיקה המקומית כמו גם בפוליטיקה הגלובלית. התופעה של זהות קולקטיבית ניצבת במרכז מחלוקות פוליטיות חשובות הנוגעות לסוגיות כמו זכויות של מיעוטים, המקום של הדת במרחב הציבורי והדילמות העמוקות של המדינה מול קבוצות מהגרים. אחד הכיוונים המרתקים של חקר הזהות מתמקד בהשתקפות של הזהות בזיכרון הקולקטיבי. חקר הזיכרון והנצחת העבר בזיכרון המשותף מאפשר קריאה שונה של התפיסה העצמית הפוליטית של חברות ושל מדינות, ומדגיש את המרכזיות של גבולות הקהילה הפוליטית וההשתייכות. תחום ידע זה מאפשר שילוב של מחקר מתחומים מגוונים כמו פסיכולוגיה, גיאוגרפיה, פוליטיקה ומשפטים.
 
מחקרים אחרונים:
- ההתנגדות הגרמנית בזמן מלחמת העולם השנייה וההנצחה של התנגדות זו בשלושה מוזיאונים להנצחת השואה (יד ושם, זיכרון השואה בפריס, ומוזיאון השואה בארה"ב)
- 9/11 בזיכרון הצרפתי
- הנוכחות של זיכרון השואה ביחסים בין נוצרים ויהודים בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה.
- אתר ההנצחה החדש לווטרנים רוסים של מלחמת העולם השנייה בנתניה
- רדיפת היהודים בזיכרון של מלחמת העולם השנייה בצרפת
- הנצחת מלחמת העצמאות בקיבוצים בדרום הארץ כהשתקפות להתפתחות של זהות מקומית ישראלית
- השימוש הפוליטי בזיכרון השואה סביב השיח על המדיניות כלפי מבקשי מקלט אפריקאים בישראל
- היחס בין נרטיבים של הצלה במהלך השואה והשיח על זהות הלאומית בישראל
 
לימודי אפריקה
 
חוקרת בכירה: ד"ר לין שלר
 
אשכול הידע של לימודי אפריקה מבוסס על גישה רב-תחומית לחקר חברות ותרבויות אפריקאיות בעבר ובהווה. מטרתו הוא להקנות לסטודנטים ידע חדשני להבנת תהליכים היסטוריים, פוליטיים-חברתיים וכלכליים בהקשר של אפריקה, כמו גם להקנות מיומנויות לעריכת מחקרים בתחומים אלו.
 
במסגרת אשכול ידע זה, המחקר על אפריקה נתפש כמחקר התורם תרומה משמעותית לעיצובן של רוב הדיסציפלינות האקדמיות במדעי החברה והרוח: מחקר שלא רק מוסיף לידע האמפירי שלנו על העולם, אלא גם מעצב מחדש מושגים של אוניברסאליות כמעט בכל הדיסציפלינות ומגביר את המודעות לדרכים שבהן ידע באשר הוא מיוצר ומאורגן.
 
מרכז אפריקה באוניברסיטת בן גוריון מאפשר לתמוך בעבודת שדה ומחקר באפריקה של סטודנטים הלוקחים חלק באשכול ידע זה.
 
מחקרים אחרונים:
- הסיוע הישראלי לאפריקה: פעילות מש"ב בגאנה כמקרה בוחן
- מלחים ניגרים בעידן הגלובליזציה: תפקידן של תכניות הסיוע של מש"ב במסגרת יחסי החוץ בין ישראל לאתיופיה והשפעתה של עליית יהודי אתיופיה על מערכת יחסי החוץ בין המדינות
- "על רקמה וקדמה": נשים רוקמות פיתוח
- סיוע לאפריקה כחלק ממדיניות החוץ של ישראל: פעילות מש"ב בטנזניה כמקרה בוחן
- הפרטת הביטחון בדלתא של נהר הניגר
 
חקר הפוליטיקה והחברה האירופית
 
חוקר בכיר: ד"ר שרון פרדו, ראש קתדרת ז'אן מונה ללימודיים אירופיים
 
השפעתם של אירופה ושל האיחוד האירופי על סוגיות עולמיות גוברת בהתמדה. תהליכי הדמוקרטיזציה, ההרחבה, האינטגרציה, התהליכים הכלכליים והפיתוח המתמשך של מדיניות החוץ והביטחון המשותפת מעניקים לאירופה ולאיחוד האירופי מעמד דיפלומטי ומדיני התואם את עוצמתם הפוליטית והמסחרית. האיחוד האירופי מונה כיום כ-500 מיליון אזרחים מ-27 מדינות החברות בקהילה האירופית - גוש האוכלוסין השלישי בגודלו ומסגרת הסחר הגדולה בעולם. במסגרת אשכול ידע זה נחקרים המימדים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, התרבותיים, המשפטיים, כמו גם מימדים נוספים, של פרוייקט האינטגרציה האירופית וזאת תוך בחינה מעמיקה של המשטר האירופי ומערכת יחסיו עם ישראל ומדינות שלישיות אחרות, בדגש על הפיכתו של גוש פוליטי זה מקהילה לאיחוד.
 
מחקרים אחרונים:
- האיחוד האירופי בין כלכלה לפוליטיקה; האיחוד האירופי כשחקן אזורי במשברים ביטחוניים ובהשכנת שלום
- האיחוד האירופי וממשל זמין; תפישות הציבור הישראלי, המנהיגות הישראלית, התקשורת הישראלית וארגוני החברה האזרחית כלפי האיחוד האירופי; תפישות התקשורת העל-לאומית האירופית כלפי מדינת ישראל
- "אירופה הנורמטיבית" והסיכסוך הישראלי-ערבי
- השתקפותם של אירופה והאיחוד האירופי בספרי הלימוד הישראלים
- פרויקט האינטגרציה האירופית והעשור הראשון של מדינת ישראל
- האיחוד האירופי וישראל – מערכת יחסים עתידית
- תפישות ועמדות הציבור הישראלי כלפי ברית נאט"ו
- האיחוד האירופי וארגוני זכויות אדם בישראל
- תהליך בולוניה והפרטת מערכת החינוך – מבט השוואתי
- תהליך בולוניה ומערך ההשכלה הגבוהה בישראל – אירופה מול המראה
- ארכיאולוגיה וחוקי שימור – מבט השוואתי של יסודות החקיקה הישראלית, הגרמנית והשוויצרית
 
תיאוריה פוליטית עכשווית
 
חוקרים/ות בכירים/ות: פרופ' דני פילק, פרופ' ניב גורדון, ד"ר מיכל גבעוני
 
ברוח ההגות הפוליטית הפוסט-מרקסיסטית, הפילוסופיה הקונטיננטלית וההגות הפוסט-סטרוקטורליסטית, אשכול ידע זה זו מבקש להציב לבחינה ביקורתית שורה של מושגי יסוד הנוגעים לפוליטיקה ולפוליטי בזמננו. מטרתה היא לעודד מחקרים מקוריים המשלבים בין המחשבה הפוליטית לבין הפרקסיס הפוליטי: מחקרים המבקשים לנתח מוסדות, פעולות, נורמות וחידושים פוליטיים באמצעות ארגז הכלים של התיאוריה הפוליטית העכשווית על שלל גווניה, אך גם מבקשים לתרום באופן זה להבנה תיאורטית רגישה לדקויות של תופעות פוליטיות. המחקרים הנערכים במסגרת אשכול הידע שמים את הדגש על תנאי האפשרות ההיסטוריים ועל התצורות המשתנות של הכוח השלטוני כמו גם של הפעולה הפוליטית, של הממשל ושל הציבוריות הדמוקרטית כאחד.
 
מחקרים אחרונים:
- תפיסת הסובייקט בין מרקסיזם ופוסט-מרקסיזם
- מיהו העם; ריבונות העם ומבקריה
- רפואה, גוף ושינויים בצורות הפוליטי
- על קווים ואמת: בחינת התפקידים שממלאים קווים גיאומטריים במחשבה המודרנית באמצעות מקרה הבוחן של "לתפוס קו בשטחים"
- ריבונות במשבר: עזה לאחר ההתנתקות כמקרה מבחן
- סמנטיקה קוגניטיבית ושיח פוליטי מסוכסך: "דינמיקת הכוחות" והמקרה של 'פרובוקציה' בפוליטיקה הישראלית העכשווית
- מושג הציבור: מחשבה מחודשת
- קוסמופוליטיות מרחוק ומקרוב
- אתיקת העדות: היסטוריה של בעיה​
 
אזרחות ודמוקרטיה
 
חוקרים/ות בכירים/ות: ד"ר ג'ניפר אושר, ד"ר גל אריאלי
 
אשכול אזרחות ודמוקרטיה בוחן כיצד ממדים שונים של אזרחות והיבטים שונים של הדמוקרטיה באים לידי ביטוי בקרב אזרחים במדינות שונות בכלל ובישראל בפרט. המחקרים הנעשים באשכול האזרחות והדמוקרטיה מתמקדים בפרט ובדרכים השונות בהם אזרחים מבינים ומיישמים אזרחות ודמוקרטיה. מחקרים אלו בוחנים התנהגות פוליטית ואזרחית על היבטיה השונים, נורמות וערכים דמוקרטיים, השלכות פוליטיות של מרכיבי זהות לאומית, עמדות כלפי קבוצות שונות וסוגיות נוספות. מרבית המחקרים משלבים מקורות מידע מגוונים, מחקרי דעת קהל בין-לאומיים וטכניקות ניתוח שונות.
למחקרים אחרונים ראו רשימת הפרסומים של ד"ר ג'ניפר אושר ושל ד"ר גל אריאלי
 

יחסים בינלאומיים והמזרח התיכון

 

חוקרים\ות בכירים\ות: פרופ' ניב גורדון, ד״ר מנצור נסאסרה

אשכול הידע "יחסים בינלאומיים והמזרח התיכון" בוחן תופעות פוליטיות שונות בעולם הערבי. אנו עוסקים בנושאים כגון היסטוריה קולוניאלית במזרח התיכון, אימפריות במזרח תיכון, מיעוטים, וקונפליקטים סביב אזורי הגבול. בנוסף, בוחן אשכול הידע את האביב הערבי וסוגיות הקשורות לדמוקרטיזציה, עניינים הנוגעים לאיסלאם הפוליטי, ואת ההתפתחויות האחרונות באזור המפרץ. לצד זאת, מתבצע במסגרת זו מחקר בגישה רב-תחומית של ערביי הנגב והשבטים הבדואים במזרח התיכון, ושל הוראת הסכסוך הערבי-ישראלי והסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכמי השלום.

 
 מידע נוסף על עבודות מחקר שבוצעו על ידי סטודנטים\יות במחלקה ניתן למצוא כאן